גליוני הש"ס זרעים סא

שם (ב') כהדא ר' לייא וחבריא כו' עד ברם כדון אסור, נ"ב ירושלמי סנהדרין פ' חלק הלכה א' ושם הגי' ר' אילא:

שם אפילו טריקלין עשר על עשר נ"ב כ' ב"ב צ"ח ב' במשנה דסתם טריקלין הוא עשר על עשר ובפחות מזה אין קרוי טרקלין וצע"ק דא"כ ל"ל לפרש כאן עשר על עבר וכהך דכאן הוא גם לקמן פ"ח ה"ו תני כו' אפי' טריקלין עשר על עשר מברכין:

שם (כ"ח א') לא סוף דבר עד שיהלך כו' אלא אפי' שהה כו', נ"ב כזה לקמן פ"ד ה"ו:

ה"ו (ב"א מ"ט דר"י משום מה מועיל כו', נ"ב ע' חרדים ד"ה ה"ג מה טעם דר' יהודה נ"ש וכמו איכא דאמרי דאי' בבבלי בכ"ד ופעמים שאין הפרש ביניהם כלל בעניין אלא בלשון כו' עכ"ל וע' בבלי תמורה ו' ב' ואלא במאי קמיפלגי אביי ורבא בשינוי קונה לישנא אחרינא בהני שינויי דשנינן וברש"י הכי גרסי' ל"א בהני שינויי דשנינן ובין האי לישנא ללישנא דשמיע לי' בשינויי קונה ליכא מידי אלא זה ירושלמי וזה בבלי עכ"ל וכ"ה עוד בכ"ד:

שם שאין שם לטומאה קלה אצל טומאה חמורה, נ"ב כזה ירושלמי שבועות פ"ב ה"א:

פרק ד' ה"א (כ"ט ב') כנגד ג' פעמים שהיום משתנה על הבריות, נ"ב מעין זה ירושלמי נדה פ"א ה"ו כנגד שני פעמים שהיום משתנה על הבריות:

שם (ל' ב') שהם מתים בתשנוק בלא נר ובלא מרחץ, נ"ב כן נחשב חסרון ב' דברים אלו נר ומרחץ יחד בכתוב ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה ע' בבלי שבת כ"ה ב' ותזנח משלום נפשי כו' זה הדלקת נר בשבת נשיתי טובה כו' זו בית המרחץ:

שם (ל"ב א') אלא בעין טב על ידי דאינון ידעין כו' נ"ב ע' פי' החרדים וכ' דהית' גירסתו דאינן יודעין ופי' פירוש תמוה והגירסא שלפנינו נכונה ופירושה פשוט כפי' הפני משה ובשאר המקומות לא היו יודעין בבירור אם הוא ר"ח ולכן קורין ברכות וקללות וע' ירושלמי סנהדרין פ"ה ה"ג דר' יסא לא התפלל מוסף בר"ח מפני הספק שמא אינו ר"ח:

שם (ב') כל מאן דהוינא עביד כן הוינא מפחד בלילא, נ"ב ע' דוגמא בירושלמי שבת פט"ז ה"א אפי' כן אנא מתבעי בלילה:

ה"ב (ל"ג א') לב טוב כו' נ"ב אלו ו' דברים שהוזכרו כאן לב טוב חלק טוב יצר טוב עין טובה נפש שפלה רוח נמוכה הוזכרו גם בירושלמי סנהדרין פ"א ה"ד ע"ש דשם הסדר עין טובה נפש שפלה רוח נמוכה לב טוב יצר טוב חלק טוב:

ה"ג (ל"ד א') כלילי של שבת וכיומו, נ"ב כ' המשנה נדה ל"ו ב' כלילי שבת ויומו:

פרק ה' ה"א (כ"ז א') א"ר יוחנן המתפלל בתוך ביתו כאילו מקיפו חומה של ברזל, נ"ב פי' כאילו מקיף חומה של ברזל בינו לבין אביו שבשמים והיא מפסקת ואין תפלתו עולה למעלה [ע' ל' הבבלי במכלתין ל"ב ב' מיום שחרב ביהמ"ק נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים כו' וע"ע בבלי פסחים פ"ה ב' אפי' מחיצה של ברזל אינה מפסקת כו' ולקמן בירושלמי ה"ד אפי' חומה של ברזל כו'] מחלפה שיטתי' כו' תמן א"ר אבא כו' צריך לאדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפלה וזה על כרחך קאי אמתפלל בביתו דאי במתפלל בביהכ"נ הרי זה הייחוד שלו מה שהולך לביהכ"נ בית מיוחד להתפלל ומה צריך ייחוד עוד ועל כרחך דקאי אמתפלל בביתו דלא יתפלל באקראי פעם כה ופעם כה רק יייחד לעצמו מקום בביתו שיתפלל באותו מקום תמיד והרי דרשאין להתפלל בבית ומשני כאן ביחיד כאן בציבור פי' דבמקום שיש ציבור מתפללין בביהכ"נ אז המתפלל בביתו כאילו מקיפו חומה כו' ובמקום שאין ציבור וכגון הדר במקום שאין ציבור דאז בהכרח מתפלל בביתו ע"ז א"ר יוחנן דצריך לייחד לו מיהת בביתו מקום לתפלה וזה דלא כרא"ש ברכות דכ' דהך דצריך לייחד לו מקום קאי אמתפלל בביהכ"נ שייחד לו מקום בביהכ"נ גופי' ע"ש והנלענ"ד מתוך הירושלמי כתבתי] ונתיישבתי די"ל עוד כוונת הירושלמי מחלפה שיטתי' כו' היינו דהכא א"ר יוחנן דמתפלל בביתו כאילו מקיפו כו' וא"א לתפלה לשבר החומה ואינה עולה למעלה וא"כ הו"ל כאילו לא התפלל וצריך לחזור ולהתפלל בציבור ותמן א"ר יוחנן צריך לאדם להתפלל כו' ולישנא דצריך הוא רק לכתחלה ולא לעיכובא שיוצרך לחזור ולהתפלל וקס"ד דמקשה דכל עניין ביהכ"נ הוא רק מפאת ייחוד שהוא בית מיוחד לתפלה והרי ס"ל כר' יוחנן דאין ייחוד מעכב ומשני כאן ביחיד כאן בציבור היינו אם מתפלל ביחידי בביתו צריך לחזור ולהתפלל בציבור דמעלת ציבור נפיש והמתפלל ביחידי כאילו לא התפלל, כאן בציבור היינו אם מתפלל בציבור בזה א"ר יוחנן דצריך גם שם לייחד לו מקום וזה אינו מעכב עוד:

ה"ב (ל"ט ב') ודכוותה אסור לו לאדם לתבוע צרכיו כו' כ"ב בזה מובן מה שאנו אומרים אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש ביפה ואח"כ אתה חוננתנו שבו הבדלה ואין אומרים אתה חוננתנו בהתחלה מיד או לגמור אתה חונן לגמרי ולומר גם חננו מאתך דעה חכמה בינה ודעת ואח"כ אתה חוננתנו והיינו דלפי שיש כאן פלוגתא דר' יודן ס"ל דאומר מטבע ברכה ואח"כ מבדיל דאם אין דעה הבדלה מניין ור' יצחק כו' ס"ל דמבדיל ואח"כ אומר מטבע ברכה לפי שאסור לתבוע צרכיו עד שיבדיל וע"כ אנו עושים דבר ממוצע לומר אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה היינו להזכיר דעת כדי שנוכל להבדיל אח"כ דאם אין דיעה הבדלה מניין אבל א"א לומר גם חננו מאתך דעה כו' דזהו כבר בקשת ותביעת צורך והוא אסור קודם הבדלה וע"כ אומרים כן אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה להזכיר דעת ואח"כ אומרים אתה חוננתנו כו' ותבדל לנו כו' היינו הבדלה ואח"כ אבינו מלכנו החל עלינו הימים הבאים לקראתינו לשלום כו' דהוא בקשת צורך דאחר הזכרת הבדלה כבר מותר בקשת צורך וק"ל:

ה"ד (מ"א א') וצריך שיהא החזן ישראל, נ"ב ע' חרדים מ"ש כתבו התוס' כו' דחזן פי' בערוך ש"צ וטעות דאינו אלא השמש כדלעיל עכ"ל וכוונתו לדעיל ה"ג עאל חזנא ואטרח כו' דעל כרחך אין הכוונה ערל ש"צ דא"כ הי' לו להתפלל בעצמו וכבר הארכתי בשו"ת בן פורת ח"ב סי' ז' מכ"ד עוד דחזן היינו שמש הכנסת ואולם הבאתי שם ג"כ ממס' סופרים דקורא להש"צ חזן וע"ע בירושלמי לקמן פ"ט ה"א ואשכחון כחזנא דאמר האל הגדול הגבור כו' ומשמע ג"כ הכוונה לש"צ וע"ע ירושלמי יבמות פי"ב ה"ו בני סימונייא אתון לגבי רבי אמרון לי' בעא תתן לן חד בר נש דריש דיין וחזן כו' ויהיב לון לוי בר סיסי ורחוק הדבר שהי' מבקשים שהחרשן והדיין יהי' גם שמש הכנסת וע' ירושלמי סוכה פ"ה ה"א לוי ויהודה כו' הוון נסבין תרתי סלעין מיעול מצמתא קהלא ובשירי קרבן שם, היפה מראה פי' להקהיל הקהל ולפעמים דרשו גם הם ע"ש ודוחק לומר כן שהם היו השמשים והדורשים עכ"ל וא"כ כאן נמי דוחק לומר שהדרשן הי' גם שמש הכנסת וגם