גליוני הש"ס זרעים מט

אי חיוב והכרח ע"י דבר אחר שמי' חיוב והכרח או לא ודו"ק היטיב, וע"ע ש"ס ר"ה כ"ט ב' בעי רבא ברכת הלחם של מצה כו' מהו כיון דחובה הוא מפיק או דילמא ברכה לאו חובה היא עש"ה ברש"י דשם ג"כ עניין הספק כנ"ל אי חיוב ע"י דבר אחר שמי' חיוב או לא עש"ה ותבן:

שם משנה יו"ד התוכף תכיפה אחת אינה חיבור, נ"ב ע' שו"ת לחמי תודה סי' ט' וע' שו"ת חות יאיר סי' קמ"ג:

שם רי"א עד שישלש כ"ב ע' ר"ש לעיל פרק א' משנה ט':

שביעית פרק א' משנה ח' ר' עקיבא אומר נטיעה כשמה, כ"ב פי' כל שקורין אותו בני אדם נטיעה וע' דוגמא גמ' נדה ט' א' על ל' המשנה כל שעברו עלי' ג' עונות סמוך לזקנתה כו' כל שחברותי' אומרות עלי' זקנה היא היינו דל' המשנה סמוך לזקנתה מתפרש אל', בני אדם שחברותי' קורות אותה זקינה וכך כאן לישנא דהלמ"מ דעשר נטיעות מתפרש אלי בני אדם כל שבני אדם קורין אותו נטיעה, וע"ע ברכות ס"ב ב' קפנדריא כשמה עמש"ש על הגליון בארוכה, וע"ע חולין ס"ה ב' ת"ל חגב ששמו חגב, וע"ע דוגמא להך דכאן דאמר ר"ע נטיעה כשמה בבריתא דתורת כהנים הובאה בר"ש כלים פרק ה' משנה א' דהוזכר שם ג"כ בדברי ר"ע אי מה כלי חרס כשמן אף התנור כשמו תנור שלא הוסק תנור שמו כו' ע"ש:

פרק ד' משנה ו' איכן שנפשח קושרין אותו בשביעית לא שיעלה אלא שלא יוסיף, כ"ב דוגמתו שבת קנ"א ב' במשנה קושרין את הלחי לא שיעלה אלא שלא יוסיף וכן קורה שנשברה סומכין אותה בספסל כו' לא שתעלה אלא שלא תוסיף, וע' מגן אברהם סי' שכ"א סק"ז ושו"ת שבות יעקב ח"ג סי' כ"ב לעניין מי שיש לו בשר חי בשבת ואחר חצות יעברו עליו ג' ימים בלא הדחה אי חשיב הדחתו תיקון שכא יאסר ע"ש ונ' לכאורה דלא חשוב תיקון כיון דההדחה רק שלא יתקלקל ויאסר רק ישאר כמו שהוא עתה וזה לא חשיב תיקון כיון דאין משביח רק שלא יתקלקל ודוגמת הך דכאן דשלא יוסיף לא חשוב עבודה וע"ע רש"י סוכה מ"ד ב' ד"ה סתומי פילי דכשאינו עושה להשביחן אלא לקיימן שרי עש"ה, וע' ירושלמי בפרקין ה"ד אין תולין תוכין בתאנה כו' ולא כן תנא אילן שהוא מנבל פירותיו סוקרין אותו בסיקרא ומטעינין אותו אבנים זונבהתין לי' דיעבוד, אמר תמן דלא יתן פירותיו והכא דיעבוד לכתחלה ובפני משה תמן דכא יתן פירותיו פי' שלא יכשרו ממנו פירותיו וזה מותר דלא הוי אלא לנטורי בעלמא ברם הכא שגורם שיתחזק האילן ויעשה פירות בתחלה וכל אברויי אילנא אסור בשביעית ע"ש, ובחידושי הארכתי בזה עוד מכמה דוכתי ודנתי גם לעניין הערכת כלי מורה שעות בשבת דכ"ז שהולך לא יהא בו משום מתקן מנא כיון דעושה רק שלא יתקלקל בעתיד ויפסוק מליליך, ואולם בירושלמי במלכתין פרק ב' הלכה ג' מזהמין כו' בשביעית אבל לא במועד כו' מה בין הנזהם לעושה לה בית (פי' מדוע זיהום שרי בשביעית ועשיית בית לנטיעות אסור ע"ש) המזהם אינו אלא כמושיב שומר בית עושה לה צל והיא גדילה מחמתן פי' דמזהם אינו אלא שלא יתקלקל וה"ז רק כמושיב שומר להשגיח עליו שלא יתקלקל אבל בית דעושה צל וגדילה מחמתו אסור עש"ה וא"כ מדאסור גיזום במועד משמע דבמועד אף כשאינו משביח ועושה פעולה רק שלא יתקלקל ג"כ אסור ויל"ע בזה במועד קטן בכמה דוכתי ואכ"מ כ"כ:

פרק ו' משנה א' שלש ארצות לשביעית, כ"ב בעין זה לקמן פרק ט' משנה ב' ג' ארצות לביעור, חלה פרק ד' משנה ח' ג' ארצות לחלה, כתובות ק"י א' ג' ארצות לנישואין, ב"ב ל"ח א' ג' ארצות לחזקה:

פרק ז' משנה ג' קליפי רמון והנץ שלו, כ"ב ע' שו"ת ראבי' סי' קנ"א מה שעמד שם ע"ז:

שם שאין עושין סחורה בפירות שביעית כו' ולא בנבילות ולא בטריפות כו' כ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רצ"ב דהשוחט בהמה ונמצאת טריפה ואין לו קונה מותר למולחה כדי שתתקיים עד שימצא קונה אבל אם יש לו קונה ומולחה כדי שתתקיים ויקח אח"כ בעדה יותר אסור וע"ש בסוף התשובה שכ' שהדבר פשוט שאם מוצא קונה אפי' בזול הרבה שהוא עובר על דברי תורה אם אינו מוכרה מיד ע"ש ומכלל דבריו נשמע דס"ל דאיסור סחורה במאכלות אסורות הוא מה"ת וע"ע שו"ת נחלת שבעה סי' ע' וע' שו"ת עבודת הגרשוני סי' י"ג עש"ה בכל התשובה:

פרק ה' משנה ה' ולכולן הוא נותן מתנת חנם נ"ב דוגמתו מעשר שני פרק א' משנה א' ופרק ג' משנה א' אבל נותנין זה לזה מתנת חנם:

שם משנה ז' שלא יביאנו לידי פסול, נ"ב כל' זה כלים פרק יו"ד משנה ב':

שם משנה י"א ואם מתחשב הוא, נ"ב כל' זה תוספתא ע"ז פ"ק ולא ישאל בשלומו במקום שמתחשב וע"ע גמ' ע"ז י"ח ב' כאן במתחשב עמהן וכ"ה בתוספתא שם פרק ב' ואם מת שב ה"ז אסור:

פרק ט' משנה ב' שלש ארצות לביעור יהודה ועבר הירדן והגליל, נ"ב כזה כתובות ק"י א' ג' ארצות לנישואין יהודה ועבר הירדן והגליל, ב"ב כ"ח א' ג' ארצות לחזקה יהודה ועבר הירדן והגליל, סנהדרין י"א ב' על ג' ארצות מעברין את השנה יהודה ועבר הירדן והגליל, וגם במקרא נחשב א"י חלוק לג' ארצות הנ"ל ע' רש"י ירמי' פרשה כ"ב פסוק כ"ט:

שם משנה ט' אין החוטא נשכר, נ"ב כזה חלה פרק ב' משנה ז' כדי שלא יהא חוטא נשכר, וע' יבמות צ"ב ב' א"כ מצינו חוטא נשכר מ"ש בגליון הרי"פ ציין כל המקומות שמצינו כזה ולא הביא הך דכאן [ומש"ש בגליון הרי"פ כתובות א' ב' הוא טעות הדפוס וצ"ל י"א א'], וע"ע חולין ה' ב' אבל חטאת דחיובא היא אימא נקבל מיני' וברש"י אימא נקבל מיני' שלא יהא חוטא נשכר, וע"ע ב"ק כ"ד ב' היכן מצינו מזיק נשכר, וע"ע רש"י קידושין כ"ח ב' ד"ה קנסוהו לגנב דכ' שלא תהא תרומה אצלו ממון שאין לו תובעים ונמצא חוטא נשכר וע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קי"ב שנשאל באנשים שקנו דבר מערבי ובא להם איש ואמר להם אם לא תקבלו אותי לשותף אמסור אתכם וקבלוהו ואח"כ הי' הפסד בדבר וכ' דהאיש ההוא צריך לתת להם חלקו בהפסד שלא יהא חוטא נשכר שכיון שנעשה שותף בריוח יש לו להיות שותף גם בהפסד ופשוט זה שם בעיניו ואף שכ' שם בעצמו שלא חלה השותפות שקיבלוהו לשותף להם כיון שהי' באונס מפני פחד המסיר' וא"כ הרי הי' סברא לומר דאחרי שבאמת אינו שותף ואילו הי' ריוח והיו