גליוני הש"ס זרעים מה

שם לעולם ינהיג אדם את עצמו שחרית וערבית כדי שלא יהא צריך להתרחק נ"ב כזה תמיד כ"ז ב' חשיך תקין נפשך וקדים תקין נפשך כי היכי דלא תרחק:

שם שכל היושב וממשמש אפי' עושין כשפים באספמיא באין עליו, נ"ב ע' קצת טעם לזה בשו"ת חות יאיר סי' רל"ג:

שם ב' אבישי בן צרוי' ששקול כרובה של סנהדרין, נ"ב כל' זה ב"ב קכ"א ב' על יאיר בן מנשה, וע"ע דוגמא מועד קטן כ"ה ב' באו רוב שלישי' במים וברש"י ישראל נקראו שלישי' ורבא שקול כרוב ישראל כו' ושקילות כרוב ישראל הוא כעין שקילות כרוב סנהדרין דסנהדרין חשובים ככלל ישראל וכמו שהארכתי במ"א וע' יומא ע"ג ב' וכל העדה זו סנהדרין, וע"ע רא"ש מועד קטן פרק ג' סי' י"א דכ' ורובא דישראל לא שקלי כהדי נשיא כו' היינו דהמשיא שקול יותר מרוב ישראל ע"ש וצ"ע מנ"ל דהא גם רבא לא הי' שקול רק כרוב ישראל וגם לענייני של הר"אש שם לא הי' צריך לזה כלל דאפי' נימא דהנשיא שקול רק כרוב ישראל ג"כ יתכנו דבריו שם עש"ה:

שם מאי קפנדריא אמר רבא קפנדריא כשמה ור' חנא כו' אמר כמאן דאמר אדמקיפנא אדרי איעול בהא, נ"ב הנה מה ששואל מאי קפנדריא והשיב רבא קפנדריא כשמה ע' דוגמתו שביעית פרק א' משנה ח' עד אימתי נקראו נטיעות כו' רע"א נטיעה כשמה וע"ע שם פרק ג' משנה ט' ואלו הם אבני כתף כו' ר' יוסי אומר אבני כתף כשמן כו' והנה גוף דברי הגמ' כאן לא נתפרשו כ"כ בפירש"י ול' הגמ' אמר רבא קפנדריא כשמה ור' חנא כו' אמר כמאן דאמר כו' משמע דפליגי וכך נלענ"ד דרבא פליג אר' חנא ושאר אמוראי דבתרי' כאן דקמפרשי לי' מל' אדמקיפנא אדרי איעול בהא והכוונה שלא לקצר דרכו דרך הר הבית רק רבא דאמר קפנדריא כשמה כוונתו על מה שנקרא בפי אנשים קפנדריא והיינו קיבוץ בני אדם יחד ע' רש"י ע"ז י"א ב' ד"ה חגתא דטייעי דכ' יום לשנה מתקבצין כל סוחרי העיר כו' וכאן קורין קופנדרי"א עכ"ל ומשמע דהתקבצות אנשים יחד נקרא קופנדריא וע"ז כוונת רבא דאמר קפנדריא כשמה היינו דכוונת המשנה לדידי' שאם ירצו בני אדם להתקבץ יחד לדבר זה עם זה לא יעשו זה בהר הבית שהוא מקום רחב ופנוי ונוח להתקבץ בו והיו עושין כן לולי האיסור ואשמעי' תנא דאסור לעשות כן ואולם לגי' דמגילה כ"ט א' מאי כשמה כמ"ד אדמקיפנא כו' א"א לפרש כן אבל העיקר הוא כגי' דכאן ור' חנא כו' וכך צ"ל גם שם דלא מיסתבר כלל השאלה מאי כשמה דתיבת כשמה משמעותו מבואר היינו מה שקרוי בפי בני אדם קפנדריא [וכהך דשביעית נטיעה כשמה ובפיה"מ להרמב"ם ר"ל שנלך בה אחר מנהג הלשון וכל מה שיקראו בני אדם נטיעה הוא נטיעה הנאמר עליו עשר נטיעות לתוך בית סאה עכ"ל] וזה הרי הי' ידוע וודאי אז מה קרוי קפנדריא ולא שייך כלל הכ' מאי כשמה כמ"ד אדמקיפנא כו'], ונזכרתי עוד דבמשנה ע"ז י"ט א' יש והלך לו בקפנדריא ופי' שם רש"י דרך קצרה ואולם גם שם אינו מוכרח וי"ל הפי' שהלך למקום קיבוץ הסוחרים כאילו אמר והלך לו בשוק ואפי' יהי' שם הפי' דרך קצרה מ"מ אין לדון בזה ממקום למקום ע' מה שהארכתי על הגליון ב"ק (מ"ה ב') ושפיר י"ל כאן הפי' כנ"ל:

שם הנכנס לביהכ"נ להתפלל מותר לעשותו קפנדריא כו' נ"ב גי' הרי"ף מצוה לעשותו כו' והיא הגירסא העיקרית:

– שם כאילו רוקק בבת עינו שנא' והיו עיני ולבי שם כו', נ"ב גי' הרי"ף כאילו רוקק בעיניו כו':

ס"ג א' כי ביתו, נ"ב ע' שו"ת לחמי תודה סי' י"ט:

שם ולא עוד אלא סוף שנצרך להן שנא' ואיש את קדשיו לו יהיו, נ"ב ע' פירש"י דסוף שנעשה עני וצריך לכך ליטול מעשר עני ואף דבקרא כתי' ואיש את קדשיו ואילו מעשר עני אין בו קדושה נ"ל קרינן לקדושת מצוה שבו קדושה וע' כזה ל' רש"י חולין קנ"ב א' ד"ה ואם אחד שוחט את כולן דכ' שאין קדושה חלה על קדושה ואף דמתנות אין בם קדושה וע' ט"ז יו"ד סי' ס"א סקכ"א, וע' ירושלמי פאה פרק ז' הלכה ג' פרו בנשירתו קודש ע"ש בפני משה:

שם איש אשר יתן לכהן לו יהי' לו יהי' ממון הרבה, נ"ב כדרש זה ב"ב פ"ט א' אבן שלימה וצדק יהי' לך ע"ש דדריש יהי' לך ממון ע"ש ברש"י:

שם ואפי' מצוה אחת, נ"ב דוגמתו סנהדרין קי"א א' וש"נ:

ס"ד א' סיני ועוקר הרים איזה מהם קודם, נ"ב ע' מהרי"ק שורש קס"ט ענף ג' וע' זבחים צ"ו ב':

שם מאי דכתי' יענך ד' ביום צרה ישגבך שם אלקי יעקב אלקי יעקב ולא אלקי אברהם ויצחק מכאן לבעל הקורא שיכנס בעבי' של קורה, נ"ב בס' הפרדס לרש"י בליקוטים שבסוף הספר (דפוס ווארשוא דנ"ח ע"א) כ' דלפי שאמר יענך ד' ביום צרה וביעקב כתי' העונה אותי ביום צרתי לכן הזכיר אלק"י יעקב:

שם כל הנהנה מסעודה שת"ח שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו שכינה, נ"ב ברוקח סי' שכ"ט לאחר אכילה יש לדבר דברי תורה כדתנן באבות כו' ובפרק א' דתענית גבי ר"כ ור' יצחק בתר דסעוד דרשו וזהו בשלהי ברכות כל הנהנה מסעודה שת"ח שרוי בה כאילו נהנה מזיו השכינה עכ"ל ומשמע מדבריו דטעמא דהך דכל הנהנה מסעודה שת"ח שרוי בתוכה כו' משום דהת"ח אומר ד"ת בסעודה וע"כ מפני שמיעת הד"ת מפי הת"ח הוי כנהנה מזיו השכינה, וע"ש עוד ברוקח שהביא מן התנא דבי אלי' יבכה אדם עם ת"ח ולא ישמח עם עם הארץ עכ"ל:

שם אלא לך לשלום "ב מזה ב"מ י"ד א' אם כן זיל לשלמא וביומא ע"א ב' ייתון בני עממיא לשלם:

שם ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך נ"ב דוגמתו סוטה י"ב א' אל תקרי בני' אלא בוני' וע"ע דוגמא בתענית ד' א' ארץ אשר אבני' ברזל אל תקרי אבני' אלא בוני' וע' שבת קי"ד א' מאי בנאין כו':