גליוני הש"ס זרעים כה

והיינו ג"כ דדריש הספד כמו הספד, ובשבת ק"ד א' ה"ץ ו"פ כו' חציצה הוי כו' דריש הץ כמו חץ ועוד שם דריש הל"ק כמו חל"ק ע"ש, ודרש הץ כמו חץ חציצה הוי כו' כזה עוד בשבת ע"ז ב' הוצא חציצא והיינו ג"כ דמתפרש הוצא כמו חוצא והוא מל' חציצה, ובעירובין כ"ג ב' בטור מסכן ע"ש דדריש חרדל כמו הר דל' ושם כ"ד ב' צחורות שעושין אותה כצהרים דריש צחורות כמו צהורות, ובמגילה ט"ו א' ולמה נקרא שמו התך שחתכוהו מגדולתו דריש התך כונו חתך, ובקידושין ס"ב א' דריש הנקי כמו חנקי, וע' שביעית פרק ג' משנה ד' עושה סהר והוא כמו סחר וע"ש בתוי"ט וע' מועד קטן ב' א' דמפרש שלחין מן משלה, ובר"ה כ"א א' ע"ש דמשמע לי' דאוהריא כמו דונחריא דם תהא אחריתו ובמנחות כ"ג ב' ע"ש דדריש המולה מל' חמלה, ושם ס"ו ב' דריש ה' דנתעלסה כמו ח' חיטוי ע"ש בגליון, ועוד שם ק"י א' דריש ההרס כמו החרס ע"ש, וע' ע"ז י"ט א' דריש מהבל כונו מחבל, וע"ע שבת ס"ב ב' וד' פתהן יערה כו' שנעשו פתחיהן כיער והיינו דדריש פתהן כונו פתחן שנעשו פתחיהן כו', וביומא נ"ד א' דריש הדרה כמו חדרה, ובסנהדרין ל"ט ב' והזונות רחצו כו' למרק שתי חזיונות כו' והיינו דדריש הזונות כמו חזונות, ושם ק"ג א' התוך כו' מקום שמחתכין כו' והיינו דדריש התוך כמו חתוך והוא כהך דמגילה ט"ו א' דדריש התך כמו חתך, ובב"ב צ"א א' מאי הזאת נעמי כו' חזיתם נעמי כו' והיינו דדריש הזאת כמו חזאת ומפרש לי' מל' חזיון דו"ק כי כן כוונת הדרש שם דאי הכוונה אל המקרא כמשמעו לא הי' לו לומר ל' חזיתם כו' רק ראיתם נעמי וכמובן וע' ר"ש כלים פרק ג' משנה ד' דכ' וחידוק כמו הידוק ע"ש וכזה בעירובין ק"א א' טובם כחדק שמהדקין את הרשעים לגיהנם כו' והיינו ג"כ דדריש חדק כמו הדק, וע"ע בכלים פרק ל"ז משנה ד' דנאמר במשנה קיחותיו ובר"ש הגי' קיהותיו ושניהם אחד דלא מתמנעי רבנן בין ה"א לחי"ת, ובסוטה ו' א' מדחה אתה כו' ובגליון ס"א מדהה ושניהם אחד כנ"ל, ובתוס' קידושין ל"א א' ד"ה כבד בשם הירושלמי דדריש קרא דכבד את ד' מהונך כמו ונחונך ממה שחננך ע"ש, ובתוס' גיטין כ"ה ב' ד"ה ומיחל כתבו דמיחל כמו מיהל ע"ש, וע' בליקוטי דינים שבסוף ס' מהרי"ל דקפ"ז ע"א דהביא הך דמיחל כו' והביא עוד גמ' שבת ס"ג א' דדריש והדרך כמו וחדדך וכ' דמכאן סמך לבני רינוס ולכמה מדינות שמדברים הברת החי"ת כמו הה"א עכ"ל, וע"ע עדיות פרק ה' משנה ב' מטבילין בחרדלית ובפיה"מ להרמב"ם בחרדלית הוא בחילוף ה"א בחי"ת ועיקרו הרדלית כו' וע' מנחות כ"ז א' דיליף הנחת תפילין בשמאל ע"ש דאמר ר' אשי אמר מידכה כתי' בה"י כהה ר"ל ר' אבא כר' אשי ואימא ידך שבכח (היינו דנידרוש ידכה כמו ידכח ונדרשהו יד כח היינו יד ימין דהיא חזקה ובעלת כר' א"ל מי כתי' בחי"ת וצע"ק דהא לא מתמנעי רבנן בין ה"א לחי"ת, וע"ע תענית יו"ד א' כתי' חשכת ומים כו' וכתי' חשרת מים כו' שקול כ"ף ושדי ארי"ש וקרי בי' הכשרת והיינו ג"כ דדריש ח' דחשכת כמו ה' וע"ש בח"א למהרש"א דכ' הטעם משום דה' מתחלף בח' באחה"ע ולא הוצרך לזה שהרי בביאור אמרו דלא מתמנעי רבנן בין ה' לח' ויש עוד במקומות רבות בבבלי וירושלמי דרשות חילוף ה' וח' אהדדי ואין הגליון מספיק ודי במקומות שהבאתי:

שם חד תני כרם רבעי, כ"ב ע' שו"ת חות יאיר סי' קמ"ב וסי' רכ"ד וע' שאלתות פ' קדושים סי' ק' עש"ה כל הסימן, וע' ס' באר יעקב חיו"ד דס"ז ע"ב מדפי הספר ד"ה הנה באתי למלאות כו':

שם אלא סברא הוא אסור לו לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה, כ"ב ע' פני יהושיע דצידד דברכות הנהנין הוו דאוריתא משום זה דסברא הוא דאוריתא ע"ש וע' שו"ת חיים שאל סי' ע"ה דהביא דיעות דברכת המוציא הוא דאוריתא וע"ש, וע"ע שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' קפ"ט וז"ל נוסחת הטור בדברי הרמב"ם אם הוא מסופק אם בירך המוציא אם לאו יברך מספק י"ל דס"ל דק"ו כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כ"ש הוי ק"ו גמור עכ"ל, וע' ספרי בית האוצר חלק אות אל"ף ערך איסור כלל קל"א שהארכתי אי איסור מסברא הוי דאוריתא והבאתי פנ"י דכאן הנ"ל וכעת ראיתי שנדבר מזה בשו"ת שבות יעקב ח"ג סי' קל"ה עש"ה, וע"ע נימוקי יוסף ב"מ דפ"ט ע"ב מדפי הרי"ף אהך דא"ר יוחנן דבר תורה מעות קונות דכ' דבר תורה לאו מקרא יליף אלא מסברא בעלמא כו' ע"ש הרי דקרינן לסברא דבר תורה:

שם כל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה כאילו נהנה מקדשי שמים, נ"ב ע' חידושי הרמ"ה סנהדרין נ"ט ב' ד"ה א"ר יהודה אמר רב אדה"ר לא הותר לו בשר לאכילה עש"ה, וע' ס' בכור שור קידושין ב' ב' דכ' דלישנא דרבנן דהרי את מקודשת לי דאסר לה אכולי עלמא כהקדש היינו דהיא כהקדש דאסור אפי' למקדיש עצמו דה"נ אחרי הקידושין אסורה עדיין גם לבעלה דכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה וזהו תיבת לי דגם למקדש עצמו היא הקדש עדיין ע"ש ולש"ס דכאן דכל הנאת עוה"ז בלי ברכה הוי כנהנה מהקדש א"כ הנאת ביאה נמי נהי דלא תיקנו ברכה על כל ביאה מ"מ כיון דתיקנו ברכת נשואין לכן קודם ברכת נשואין ג"כ הנאת הביאה כנהנה מהקדש ומדוקדק ל' הרי את מקודשת לי ודו"ק:

שם תוד"ה ולמאן דתני כרם רבעי כתבו וכרם רבעי בזמן הזה מחללין על שוה פרוטה, כ"ב ממנו מדת חסידות לפדותו בשויו ע' פי' הרא"ש מעשר שני פרק ה' סי' ב' וע' שו"ת תה"ד ח"א סי' קצ"ב:

– שם תוד"ה דבר שאין גדולו כו', כ"ב ע' פי' התו"ס ברדב"ז ח"ב סי' תרמ"ה:

שם ב' ואין אמו אלא כנסת ישראל, כ"ב הוזכר זה גם בסוטה י"א ב' כתי' בי' מה אמך לביא כו' ע"ש ברש"י דהכוונה דכנסת ישראל נקראת אם:

שם ת"ר ואספת דגנך מה ת"ל לפני שנא' לא ימוש ספר התורה הזה מפיך יכול דברים ככתבן ת"ל ואספת דגנך הנהג בהן מנהג דרך ארץ דברי ר' ישמעאל, נ"ב ע' שו"ת ראבי' סי' קנ"א הקשה דר' ישמעאל אדר' ישמעאל דהכא אמר דלא ימוש הוא לאו דווקא ובמנחות צ"ט ב' אמר לבן דמא ששאל אותו מהו ללמוד חכמת יונית קרא עליו המקרא הזה לא ימוש כו' ע"ש, ולא הבנתי דהא ההיתיר כאן הוא רק לגבי ואספת דגנך לפרנס עצמו ובני ביתו אבל הך דהתם דרצה ללמוד חכמת יונית לא בשביל פרנסה רק בשביל ידיעת החסמה א"כ ע"ז הרי לא אישרתי הלא ימוש ושפיר אסור לבטל מתלמוד תורה עבור זה, ואולי זה כוונת תירוצו ז"ל שם ע"ש:

שם באומר כל הזן עליו כ"ב פי' דמים ומלח לא זייני והטעם במים דלא זייני כלפי שאין זן רק דבר המורכב לא כן המים שהוא יסוד פשוט ע' שו"ת ח"צ סי' קכ"א ואולי זה ג"כ טעם מלח דלא זיין לפי שהוא מתולדות המים:

– שם טובא גריר פורתא סעיד, כ"ב פי' המהר"ל מפראג ז"ל בס' גבורות ד' דיותר גורר ממה שסועד נמצא בשו"ת ראבי' סי' ק"נ: