גליוני הש"ס זרעים טו

דהוא רק מתקנת עזרא, ורציתי לומר הפי' דכך אמרה לו ראה איך יש חומריות וכיעור במעשה הזאת עד שאפי' בהיתיר צריכה טהרת טבילה במ' סאה כשיוכל להתקרב אח"כ לקדושת תורה ותפלה וכל שכן שאין לעשות מעשה זאת באיסור חלילה ודו"ק, ואולם בירושלמי איתא מעשה בשומר כרמים אחד שבא להיזקק עם אשת איש עד שהן מתקינין להם מקום איכן הן טובלין עברו העוברין והשבין ובטלה העביר' ומבואר דחששו באמת לחיוב הטבילה יותר מעל ביאת אשת איש וע' דוגמא יומא כ"ג א' דחשו לטהרת כלים יותר משפיכת דמים:

שם ב' מכדי כלהו אמוראי ותנאי בדעזרא קמיפלגי ונחזי עזרא היכי תקון נ"ב כזה לקמן ל"ג א' מכדי אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות כו' נחזי היכי תקון וע' ראבי' סי' קנ"א (דנ"א ע"א דפוס קראקא) דהביא ירושלמי פסחים פרק ו' הלכה א' והלא א"א לב' שביעיות שלא יחול י"ד להיות בשבת ולמה נתעלמה הלכה פי' איך שכחו ולא ידעו אם פסח דוחה שבת אחרי שהוא דבר הרגיל ומשני כדי ליתן גדולה להלל וע"ש בראבי' דהקשה עוד דלמה לא פריך כזה בר"ה כ"ב א' בפלוגתא דר"ע ור' יוחנן בן נורי במלכיות זכרונות ושופרות דנחזי היכי תקון דהוא דבר הנוהג בכל שנה ואיך שכחוהו ע"ש וכזה הקשו שאר ראשונים בר"ה פרק בתרא שם בעניין ספיקות דתר"ת תש"ת כו' וכן ק' בתפילין דרש"י ור"ת וכן ק' עוד בכמה דוכתי, ועיין שו"ת מהרי"ל סי' קנ"ח מש"ש בהך דבני בתיר' ע"ש וע' שו"ת תה"ד סי' קכ"ו עש"ה, וע"ע פני יהושיע ר"ה י"ח א' במשנה:

שם ר' יוחנן וריב"ל ור' אלעזר ור' יוסי בר חנינא חד מהאי זוגא וחד מהאי זוגא ארישא כו' וחד מהאי זוגא וחד מהאי זוגא אסיפא, נ"ב כזה זבחים מ"ו ב' וגם המאן דאמרי הם אותם דכאן זולת דשם הוא ריש לקיש תחת ריב"ל דכאן:

שם אלא מגמגם וקורא, נ"ב ע' פירש"י ד"ה מגמגם דכ' במרוצה וע' רש"י ר"ה כ"ח ב' ד"ה קורא להגיה וע' תוספתא הובאה בר"ש כלים פרק ל' מ"ב אם אינו אלא ממגמג ושופך כו' ע"ש בר"ש והיינו שנוטפין ונופלין ממנו טפין טפין והנה כך הקורא במרוצה מדלג ומפיל אותיות ותיבות וע"כ יתכן להיות תיבות מגמגם מהיפוך ממגמג כמו כבש כשב חלד חדל שמלה שלמה וכדומה:

שם תוד"ה ולית הלכתא כוותי' כו' וי"מ דווקא לתורה אבל לתפלה צריך טבילה ופי' ר"י דלא שנא והטובל ביוה"כ אין לא לברך והמברך הוי ברכה לבטלה, נ"ב ע' רא"ש שלהי יומא דהמנהג לטבול עיוה"כ וע' ש"ע או"ח סי' תקפ"א סעי' ג' בהג"ה דיש נוהגין גם ער"ה ע"ש וע' שו"ת מהר"י מינץ סי' ז' דכ' דיכולים לכוף אפי' אנשים אלמונים שבעיר לסייע בממונם לעשיית מקוה אעפ"י שהן אין צריכין לה עבור נשותיהן מ"מ הא צריכין לה ער"ה ועיוה"כ כו' דלטבול באלו הימים מנהג פשוט ורגיל עד שבאו קצת בני אדם לידי טעות וסוברים שטבילה זו חובה ומברכין עלי' ברכת טבילה אבל הפוסקים פסקו שהיא ברכה לבטלה עכ"ל, וע' רוקח סי' רי"ז וז"ל ראה קרי ביוה"כ וכל חייבי טבילות טובלים ביוה"כ ואמר במדרש הרנינו כו' ובלבד שירחץ במקום צנוע שלא התירו אלא לטהרתך לכפר מעוונותיך עכ"ל וע"ש ברוקח דכ' שם לפני זה ג"כ בעל קרי טובל ביוה"כ במדרש הרנינו ובלבד שירחץ במקום צנוע עכ"ל ומשמע דהמדרש אבעל קרי לחוד הוא דקאי וא"כ מדברי המדרש דאמר לכפר מעוונותיך משמע דטבילת קרי אינה לטהרה לבד רק גם מכפרת על חטא ראיית הקרי ואולם יותר נ' כוונת המדרש דכפרת יוה"כ יותר מועלת על אדם טהור דאם צם ומתפלל בטהרה היוה"כ מכפר עליו ביותר מאם הוא טמא וזהו שאמר אלא לטהרתך לכפר מעוונותיך פי' שתהי' טהור לשיוכל היוה"כ לכפר יותר על עוונותיך, וע"ע שו"ת הר"י ברונא סי' מ"ט דכ' דכיון דמה שאין אנו טובלין כל השנה לקרי הוא רק ממנהגא דנהוג עלמא כר' יהודה בן בתירא א"כ כיון דנהגינן לטבול עיוה"כ הרי מנהג זה מבטל המנהג שלא לטבול ותו ה"ל הטבילה עיוה"כ חובה מתקנת עזרא עש"ה כל התשובה, ולענ"ד י"ל עוד טעם אחר לטבילת קרי בעיוה"כ דבאמת הא יש בלא"ה חיוב טבילה אחרי דהקרי הוא טומאה וכל טבילת טהרת טומאה הרי היא מצוה ויש פלוגתא רק אי טבילה בזמנה מצוה אבל גם למ"ד דאין הזמן מצוה בעצמותו לטבול בזמנו דווקא מ"מ גוף הטבילה הרי הוא מצוה לכ"ע וא"כ עכ"פ הא ראוי לטבול בקדימה האפשרית מפאת זריזין מקדימין וכמו שהוא בכל המצוות ואך י"ל לדעת כמה פוסקים דהיכא דאם יעשה המצוה באיחור אזי יעשנה באופן מובחר ומשובח יותר לא שייך זריזין מקדימין א"כ ה"נ י"ל דכיון דהמצוה רק לטהר עצמו ואילו עתה א"א לטהר עצמו לגמרי דהא נשאר עדיין טומאת מת דכולנו טמאי מתים ואין טבילה מועלת לה דצריך הזאה ואין לנו מי חטאת והרי אנו מחכים בכל יום שיבנה ביהמ"ק ויהי' מי חטאת ונוכל ליטהר לגמרי ותהי' הטהרה משובחת יותר מפאת שיוטהר לגמרי וע"כ לא שייך זריזין מקדימין ואולם התינח רק לעניין זריזות דזריזין מקדימין דבזה היכא דלאחר זמן יעשה באופן משובח יותר לא שייך זריזות אבל לעניין אין מעבירין על המצוות דהוא איסור גמר מושמרתם את המצות וודאי דאפי' יעשה אח"כ באופן משובח יותר אסור להעביר על המצוה וע"כ נ' דבאמת הא ק' בהך דכל היום כשר למילה אלא שזריזין מקדימין מדוע קרינן לי' רק זריזות ולא קרינן לי' העברה אם אינו מל מיד בבוקר ואין לומר דאיחור זמן לא מיקרי העברה דהא בגמ' מגילה (ו' ב') אמר לענין שנה מעוברת סברה דאין מעבירין על המצוות לעניין לקרות המגילה מהאי טעמא בי"ד שבאדר ראשון ולא בי"ד שבאדר שני ואף דהוא רק איחור זמן לחוד ואולם החילוק בזה פשוט דהעברה הוא רק אם מסתלק מן המצוה וע"כ במילה דכל היום כשר למילה ואין מסתלק מן המצוה כשמל באיחור דכל רגע ורגע הרי יכול למול ע"כ קדימת המילה בבוקר הוא רק זריזות אבל אינה העברה שהרי אינו עובר ומסתלק מן המצוה ואך בההוא דמגילה דאם לא יקרא בי"ד שבאדר ראשון אזי הט"ו וכל שאר הימים עד י"ד שבאדר שני הרי אין ראוים לקריאה וע"כ כיון שיש זמן בנתיים שאין ראוי למצוה נמצא שהוא מסתלק מן המצוה שפיר הוא העברה וכבר הזכרתי מזה בציונים לתורה כלל (ל"ח) עש"ה, ולפי"ז שפיר בכל השנה דתמיד הזמן ראוי לטבילה ואין כאן סילוק מן המצוה ואך מפאת זריזות קאתינן עלה לכן כיון שאנו מחכים שמהרה יבנה ביהמ"ק ויהי' מי חטאת ויוכל לקיים המצוה באופן משובח יותר שיוטהר לגמרי לא שייך זריזות ומשא"כ בעיו"הכ דביוה"כ לא יוכל לטבול מפני איסור הרחיצה א"כ אם יכנס היוה"כ נמצה שהוא מסתלק מן המצוה וה"ל העברה והעברה שפיר אסור אף שהקיום אח"כ יהי' משובח יותר וע"כ שפיר מי שהוא בעל קרי יכול להמתין כל השנה