גליוני הש"ס זרעים קלט

נכתב מן טבל טובו והוא מאמר בפ"ע "טי"ת טב"ל" דאות טי"ת הוא סי' לטב"ל והוא כמו במשנה דכתוב טי"ת טבל וזה נ' הנכון ביותר ומעתה הוזכרו בבריתא כל הדברים, טבל, דמאי, תרומה, מע"ר, מע"ש, פדיון מע"ש, מעשר עני):

קעח) חטאת חלב, מה שנזכר החטאת בסתמא בשם חטאת חלב דייקא י"ל דחטא וחטאת שרשו באות חי"ת כמבואר באותיות דר"ע דאות חי"ת אין קושרת כתר לפי שרומזת חטא ובעלי חטא אין להם כתר ע"ש והנה אות חי"ת רומזת ג"כ חלב ע' ירושלמי מע"ש פ"ד ה"ו חי"ת חלבו [וע' אות הקדום] וע"כ מזכירין חטאת חלב דייקא לפי שבשורש החטאת היינו באות חי"ת נרמז חלב בפרט:

קעט) טי"ת, מורה טוב ע' ב"ק נ"ה א' הרואה טי"ת בחלום רואה טוב דטי"ת הראשונה שבתורה הוא בתיבת טוב וירא אלקי"ם את האור כי טוב ע"ש וע' ירושלמי מע"ש פ"ד ה"ו טי"ת טובו:

קפ) אותיות ס' ע', ע' שבת ק"ד א' ס' ע' סימנים עשה וע' מה שכתבתי בגליון גיטין ל"ו א' אהך דר' חסדא צייר סמ"ך ר' הושעיא עי"ן והיינו משום דסמ"ך עי"ן הם אותיות של סימנים דנדרשים שסימנים עשה" ולכן ציירו האותיות אלו שבשמותיהם לסימן שמותיהם דייקא ודו"ק עש"ה בארוכה מש"ש וזה בגליון וצריך להוסיף עוד דזהו שמזכירין בכל מקום "יוסף בן שמעון" [וכן בירושלמי מע"ש פ"ד ה"ו לשם יוסי לשם שמעון] והיינו לפי שאין מדברין מאיש ידוע ומזכירין השם רק לדוגמא ולסימן ולכן מזכירין ב' שמות אלו דיש בהם סמ"ך עי"ן דהם אותיות של סימנים וכמו שהם אותיות של סימנים כך הם סימנים באמת בשמות השבטים האלה יוסף ושמעון דאין עוד אות סמ"ך בשום שבט רק ביוסף ואות עי"ן בשום שבט רק בשמעון:

קפא) תמוז ואב הם לעומת עינים בנפש כמבואר בס' יצירה ואלול הוא מזל בתולה וזהו ברית כרתי לעיני שכרתי ברית להשי"ת עוד לפני אלול דהוא זמן התשובה רק עוד קודם לזה שבתי בתשובה וכרתי ברית להשי"ת בעינים היינו בתמוז אב דימי המצרים שבהם הם ימי תשובה וכנודע ומה אתבונן על בתולה פי' דאצ"ל ומה עוד ביותר אתבונן באלול מזל בתולה לשוב בתשובה דתשובה הוא בינה ולבבו יבין ושב ורפא לו כמבואר בש"ס מגילה י"ז ב' והנה בסדר המדות מהתחלת החדשים בניסן הם ניסן אייר סיון תמוז אב חגתנ"ה נמצאו תמוז אב נו"ה ונודע דנו"ה הם ב' אחים תרי פלגי גופא בני הת"ת ולכן המרכבות שלהם משה אהרן היו ג"כ אחים והעינים הם רמז לאחים ע' ברכות נ"ו ב' חזאי עיני דנשקן אהדדי א"ל בא על אחותו [וכזה בירושלמי מע"ש פ"ד ה"ו והיינו דהאחוה רמוזה בעינים וע"כ תמוז אב דהם נו"ה ב' אחים לכן נרמזים בעינים וכנ"ל:

קפב) בירושלמי מע"ש פ"ד ה"ו דאת מייתי איזייא ע"ש בפני משה דפי' קוצים ובגליון בשם מוסף הערוך פי' מדורת אש וכך נ' שכן בירושלמי תרומות פ"ח ה"ד אזיו' שבעה יומין כו' פי' הסיקו במדורת אש ז' ימים כו' ע"ש:

קפג) יחיד. ע' גמ' תענית יו"ד, א' מאן יחידים רבנן כו' דתלמידי חכמים נקראים יחידים שהם יחידים משאר העם בחשיבות תורתם [וע"ע יומא כ"ג א' והיחידין מוציאין שתים בו' ע"ש בגליון פי' הערוך ג"כ דהכוונה על תלמידי חכמים ע"ש] וע' ירושלמי מע"ש פ"ה ה"א אם היו יחידות ע"ש בפני משה דאילנות החשובים ביותר נקראים יחידות:

קפד) הקדש כל ההקדישות מתייחסות למזבח ואפי' קדשי בד"ה דכולם לצורך הבית והבית עצמו תכליתו להקריב בו קרבנות דקריבין על המזבח כמ"ש כ"פ מן הירושלמי וע"כ כולם מתייחסות למזבח וע' ירושלמי מע"ש פ"ה ה"א דאילן של הקדש סוקרין אותו בסיקרא זכר למזבח דחוט של סיקרא חוגרו באמצע הרי דאילן שהוא הקדש בד"ה ג"כ מתייחס למזבח:

קפה) קרץ ע' יומא ל"ב ב' קרצו ומירק אחר כו' מאי קרצו לישנא דקטלא כו' עמש"ש בגליון וצריך להוסיף עוד ירושלמי מע"ש פ"ה ה"ב קרץ לתאינייא כו':

קפו) שיעור אימוץ בכדי הילוך מיל דהוא י"ח מינוטין, נ' דבשיעור זה כבר אפשר שיחמיץ אבל בסתמא שוהה יותר ע' ירושלמי מע"ש פ"ה ה"ב בנות לוד היו לשות עיסתן ועולות ומתפללות ויורדות עד שלא יחמיצו ורחוק מאוד לומר דהי' זה בתוך י"ח מינוטין אפי' הי' קרוב לירושלים:

קפז) אכילת חב"ע, ע' ירושלמי מע"ש פ"ה ה"ג מהו בכל מקום בעזרה ומשמע דאכילת חב"ע אסור מה"ת דאל"כ ל"ל קרא להתיר במע"ר ומאי דשרי קרא באמת ומ"ש משאר חולין ואף דלא דרשי' טעמא דקרא מ"מ מנ"ל לפרש כן אילו לא הי' איזה סברא ומדוע לא נפרש בכל מקום בבית הקברות ואתא לאורויי דמע"ר ללוי ועל כרחך דיש גם סברא מה בזה דמע"ר יש לו מעלה על חולין ואף דאינו קודש מ"מ ג"כ אינו חולין והוא ממוצע וע"כ התיר קרא אכילתו בעזרה והרי לר"מ מעשר ראשון אסור לזרים וע"כ לרבנן נמי דשרי מ"מ יש לו עניין מעלה מה דלא חשיב חולין וע"כ אכילתו מותרת בעזרה ולפי"ז תרומה דהיא קודש ממש נגד חולין ואף דישנה חול אצל קדשים מ"מ נגד חולין הא היא קודש ממש וע"כ מיסתבר דשרי אכילתה בעזרה ולפי"ז מיושב בהך דתמורה כ"ג א' שאם הי' אכילה מועטת אוכלין עמה חולין ותרומה ופירש"י דאכלו החולין מבחוץ דבעזרה הא ה"ל אכילת חב"ע והקשתי כבר מתיבת עמה דמשמעו עמה במחיצתה ולהנ"ל נקט עמה משום תרומה דשרי גם בעזרה:

קפח) מע"ר אם יש בו מעלה מה על שאר חולין, ע' אות הקדום:

קפט) תבלין אי נוהג בם מעשר ע' תוס' פ"ק דחולין ו' א' בהך דהנותן לשכנתו לאפות כו' ועוד בכ"ד וע' ירושלמי מע"ש פ"ה ה"ג ביין ותבלין שהוא כמבוער:

קצ) אונס, במ"ע אם חשוב קיום, ע' בית האוצר ערך אונס וע"ע ירושלמי מע"ש פ"ה ה"ה זאת אומרת נשרף טבלו אינו יכול להתוודות ע"ש בפני משה דהי' ה"א דבנשרף טבלו והי' אנוס בהפרשת המעשרות יכול להתוודות אף דהוידוי ביערתי הקודש מן הבית זה מע"ש ונתתיו ללוי כו' וזה לא נתן ולא הפריש כלל ועכ"ז ה"א דיכול לומר כן דמפאת האונס נחשב כאילו הפריש ונתן והוא חידוש:

קצא) סח בין תפילין של יד לתפילין של ראש, ע' מנחות ל"ו א' תני סח בין תפלה לתפלה עביר' הוא בידו וחוזר עלי' מערכי המלחמה והוא חידוש דנקט דייקא זה לרבותא דאפי' אעבירה זו חוזר כו' ומעין זה בירושלמי מע"ש פ"ה ה"ה אית תניי תני כל המצוות שבתורה מעכבות (בוידוי מעשר דכתי' עשיתי ככל מצותך אשר צויתני וס"ל דקאי אכל המצוות שבתורה דקיים כל המצוות שבתורה ואם ביטל אפי' אחת מכל המצוות שבתורה אינו יכול להתוודות) כו' ר' אחא בר פפא בעי קומי ר' זעירא אפי' הקדים תש"ר לתש"י (מי נימא דג"כ מעכב הוידוי) א"ל אף אנא סבר כן (דמעכב) והנה דנקט בירושלמי הנ"ל ג"כ מעין זה הקדמת תש"ר כו' לרבותא דאפי' עבירה כלה זו מעכב הוידוי ואולם שם י"ל דנקט זה לפי מאי דמפרשי' במשנה שם ככל מצותך אשר צויתני הא אם הקדים מע"ש לראשון אינו יכול להתוודות והיינו דדורש תיבת ככל דעשה בשלימות ככל המצוה ואפי' הסדר לא שינה ע' לקח טוב כלל ה' וא"כ למאן דמפרש לתיבת מצותך אכל המצוות שבתורה א"כ תיבת ככל נמי מרבה דעשה המצוות בשלימותם ואפי' הסדר לא שינה וע"כ נקט הירושלמי לדוגמא הקדים תש"ר כו' דהוא שינוי בסדר המצוה ואולם גם לפי"ז עדיין יש דקדוק דמדוע נקט רק שינוי הסדר דתפילין הלא יש שאר