גליוני הש"ס זרעים קכה

מדבר הפוסלה וכן אם שימר בתורת כלים של חול והיו כלים של שבת וכדומה שם עש"ה וראיתי שהדבר מבואר בירושלמי תרומות פ"ח ה"ד ולא נפסלה בהיסח הדעת כו' א"ל שהוא משמרה שלא תגע בטהרות אחרות ע"ש:

נד) עבד אם מוזהר אביאת כותית ע' תוס' שלהי ע"ז דאינו מוזהר וצ"ע מירושלמי תרומות פ"ח ה"ד לא מסתברא אם הית' שפחה אחת ומשמע דרק בכה"ג אם אמר תנו לנו אחת כו' אז מוסרין אותה להציל הישראליות אבל זולת זה היא מוזהרת אביאת עכו"ם דאל"כ מאי קמ"ל פשיטא כיון דהיא אין עושה איסור ואילו אצלם הוא איסור:

נח) תרומת כרשינין הוא רק דרבנן. ירושלמי תרומות פ"ט ה"א זרע תרומת כרשינין ע"ש בפני משה ועמ"ש בגליון יבמות פ' אלמנה לכ"ג אהך דלא יאכילנה כרשיני תרומה:

נו) אכילה ע"י הדחק אי שמה אכילה, הארכתי כבר וע' ירושלמי הובא באות הקדום דמשמע דלאו שמה אכילה דאל"כ הי' ראוי להיות תרומת כרשינין מה"ת כיון דבני אדם אוכלין אותו ע"י הדחק:

נז) תרומה במחובר, מנחות ע' א' לא מצינו תרומה במחובר לקרקע ובמשניות תרומות דמן המחובר על התלוש ולהיפוך אפי' בדיעבד אין תרומתו תרומה וע' ירושלמי מעשרות פ"א ה"א קמה עבר והפריש ממנה תרומה אינה תרומה ולכן אין הפקר שבמחובר פוטר כיון דאין אז שייכות תרומה ובמשנה ביכורים פרק ב' משנה ד' שהביכורים נקנין במחובר לקרקע משא"כ בתרומה וע' ירושלמי תרומות פ"ט ה"א הדא אמרה שהקדושה חלה עלי' כשהיא מחובר עש"ה וע' ירושלמי תרומות פ"ו ה"ג אכל ביכורים מהו שישלם במחובר לקרקע כו' ומ"ש לעיל אות מ' בירושלמי הנ"ל וע"ע מעשרות פ"ב ה"ד ופ"ה ה"א דמקח אינו קובע למעשר במחובר לקרקע:

ומה שמתבאר מירושלמי תרומות שם פ"ו הנ"ל דפירות שלא הביאו שליש אין בם חלות תרומה לפי פירושינו לעיל בירושלמי הנ"ל. ע"ע ג"כ ירושלמי תרומות פ"ט ה"א הנ"ל הפריש מפירות שלא הביאו שליש לא קדשו:

יח) עני ורש הצדיקו, דאמרי' גם במתנות כהונה כמו במתנת עניים כמבואר בש"ס חולין [וע"ש ק"ל ב' תוד"ה וכשיחזור], ע' ירושלמי תרומות פ"ט ה"א הפריש עומרין כו' ע"ש ברידב"ז ד"ה ר' יוסי וצע"ק דשם לא שייך הך דספק לקט לקט כיון דהדין נגד תרומת הכהן דבי' ג"כ הא שייך עני ורש הצדיקו דמחמתו הוא דאמרי' דספק לקט לקט:

נט) טבל אי תרומה מעורבת בו, הארכתי כבר מאוד וע' ירושלמי תרומות פ"ט ה"ב אבל הטבל שרובו חולין מבואר דתרומה מעורבת בו וזה הסבה האוסרתו ועכ"ז לא אסרו גידוליו הואיל ורובו חולין:

ס) אין להקדש אלא מקומו ושעתו. ע' ירושלמי תרומות פ"ט ה"ב משמע דבפדיון מעשר שני לא אמרי' כן:

סא) ביטול בהקדש וע"ז אוסר גם טעם קלוש, ע' ירושלמי תרומות פ"י ה"א מודה ר"י בבצל של הקדש ומודה ר"י בבצל של ע"ז:

סב) מים, אי נבלעין יותר בכלי חרס משאר משקין, ע' ירושלמי שם מים עושין פירות ומשקין אין עושין פירות כו' עש"ה. סג) טעם כעיקר אם יש בו משום גזל או דילמא אינו בולע ממש רק טעם והוי זה נהנה וזה לא חסר, ע' ירושלמי שם אין אסור משום גזל בעה"ב:

סד) מים של רבים דאינן נאסרין, ש"ס ע"ז נ"ט א' הוא רק ע"י עילה ע' ירושלמי תרומות פ"י ה"ה ע"ש ברידב"ז ד"ה ע"י עילה וע' ירושלמי שביעית פ"ח בסופו אין דבר של רבים אסור:

סה) מי כבשין אי חשיבי אוכל או משקה ע' ברכות פ' כיצד מברכין ל"ט א' מיא דסילקא כסילקא כו' ודכלהו שלקי ככלהו שלקי וע' ירושלמי תרומות פ"י ה"ו הכא את עבד לי אוכל והכא את עבד לי' משקה כו' ושינויא דכאן ברכין וכאן בקשין הוא כמו בבבלי חולין ק"ח א' אי דנפל ברוטב רכה ה"נ הב"ע דנפל ברוטב עבה וע"ש ק"כ א':

סו) גידולין ישבח עצים בפת וכדומה. דאסור באיסור הנאה משום דהנאה היא ומותר באיסור אכילה, ע' דוגמתו ירושלמי תרומות פי"א ה"א הדא אמרה הניית תרומה מותרת כו' עש"ה:

סז) ירושלמי תרומות פי"א ה"ב אין משקין יוצאין לא ידי עופות ולא ידי פרה, ע' פני משה ואין פירושו נ' רק הפי' שאין המשקין יוצאין מידי משקה לא ידי עופות פי' אפי' שתו עופות או פרה מהן ונסרחו עי"כ מ"מ אין יוצאין ידי משקה עי"כ ועדיין מטמאין טומאת משקין והך דאין יוצאין ידי פרה הוא ממש כהך דפסחים י"ז ב' פרה ששתתה מי חטאת כו' ר' יהודה אומר בטלו במיעי' ומפרש שם דבטלו לגמרי מתורת משקין משום דה"ל משקה סרוח וכך כאן אמר אהך דפרט למשקה סרוח דאין המשקין יוצאין ידי פרה אם שתתן פרה והם משקה סרוח להתבטל מתורת משקה עי"כ וע"י עופות דאמר נמי הכוונה בכה"ג וע' תוס' פסחים י"ח א' שם ד"ה בטלו במעי':

סח) רחמנא קריי' עץ כו' חגיגה כ"ז א' וכבר קבצתי דוגמות הרבה וע"ע ירושלמי תרומות פי"א ה"ב התורה קרא אותן ימים כו':

סט) ענבים ויין. ע' ירושלמי תרומות פי"א ה"ג דענבים חשובות לאוכל יותר מן המשקה:

ע) בעניין שביעית בזה"ז אם הוא מה"ת. הארכתי וע' ירושלמי תרומות פי"א ה"ד כמאן דאמר מאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות וכזה ירושלמי דמאי פ"ג ה"ד וירושלמי מעשרות פ"ב ה"א וע' ירושלמי שביעית פ"ו ה"א בהך דמאיליהן קיבלו עליהן את המעשרות וע"ע ירושלמי שביעית פ"ח ה"ד קל הקילו בשביעית שהיא מדרבנן וע"ע ירושלמי שביעית פ"ט בסופו חלתה מד"ת שביעית מדר"ג וחביריו:

עא) ירושלמי תרומות פי"א ה"ד הקדש כמי מנן פי' דשואל הקדש כמי מאלו דינו כתרומה או כמע"ש [והירושלמי לא הי' גירסתו בתוספתא גם הקדש כמו שהוא לפנינו]:

עב) נפש, אי גם נפש בהמה במשמע ע' ביצה כ"א א' וב' ונזיר מ"ח א' וע' ירושלמי תרומות פי"א ה"ה יכול לא יאכילנה בכרשינין ע"ש בפני משה וברידב"ז גי' הגר"א ז"ל דנפש משמע גם בהמה:

עג) היתיר אי בטל באיסור, ע' ירושלמי תרומות פי"א ה"ה בטל הוא על גב פתילות:

עד) ר"מ ור"ש, שיטת הירושלמי דהלכה כר"ש, ע' ירושלמי תרומות פ"ג ה"א ושם פו"א ה"ה דלא כן מה אנן אמרין כו' וכן בירושלמי דמאי פ"ה ה"ח דלא כן מה נן אמרי' ר"מ ור"ש אין הלכה כר"ש כו':

עה) כלי זכוכית צבועה, בתוס' שבת ע"ב ב' ד"ה רבא באתין פפוס ולולינוס שהשקו אותם בכלי זכוכית צבועה ולא קיבלו ע"ש והוא בירושלמי שביעית פ"ד ה"ב וע' ירושלמי דמאי פ"ד ה"ג תני אין מוליכן כו' בכלי זכוכית צבועה כו' ואולם שם י"ל דאינו הכלי ששותין ממנו רק שממנו שופכין לכוסות ושותין מכוסות וגם בירושלמי שביעית שם איירי בשתיית מים וכאן איירי במשקין אחרים כיין וכדומה וי"ל דהי' החוק לע"ז בזה רק במים:

עו) עד אחד, אי נאמן להתיר באיסור דרבנן באיתחזיק