גליוני הש"ס זרעים ק

ה"א דא"צ שיתפרש רק שיקדישם בעירוב לשם ב' התמידין ודו"ק:

נ) טלה וגדי, אע"ג דשוין בדינם לעניין קרבן כמבואר שלהי כריתות במשנה מ"מ היו רגילין בתמיד רק בטלה ונעשה עניין נס עבור זה שיהי' קרב טלה דייקא ולא גדי, ע' ירושלמי ברכות פ"ד ה"א באותה שעה האיר הקב"ה עיניהם כו' וכן בתוס' פ"ק דפסחים (ג' ב') דרוב פסחיהם הי' טלה וע' תוס' פסחים פ"ח ב' ד"ה במלך:

נא) זמן מנחה מתחיל עיקרו מחצות אף דאסור להתפלל רק עד שש ומחצה מ"מ עיקר הזמן מחצות מיד כמ"ש המג"א ואסור להתחיל בסעודה גדולה מיד בחצות, ירושלמי ברכות פ"ד ה"א אין הוה לכון אריסטון ומטא יומא לשית שעין כו':

נב) תפלת שחרית ומנחה, לירושלמי ברכות שם תפלת שחרית נגד תמיד דשחר ותפלת מנחה נגד קטורת דבין הערבים וצריך טעם מדוע בתמיד תיקנו תפלה נגד של שחר דייקא אף דיש גם בין הערבים ובקטורת תיקנו נגד קטורת דבין הערבים דייקא אף דיש קטורת גם בשחר ואולי בתמידין תמיד של שחר עיקר ובקטורת של בין הערבים עיקר תדע דחינוך המזבח רק בתמיד של שחר ודמזבח הפנימי רק בקטורת דבין הערבים ע' מנחות נ' א' ולמ"ד שם דמחנכין בקטורת של שחר דייקא יסבור דתפלת המנחה נגד תמיד של בין הערבים דא"א לו לסבור נגד קטורת דמדוע תיקנו תפלה נגד דבין הערבים ולא נגד השחר הלא אינו עיקר רק דשחר ונמצא דפלוגתא דירושלמי ודבבלי הנ"ל אי תפלת מנחה נגד תמיד של בין הערבים או נגד קטורת דבין הערבים תלוי' בפלוגתא דמנחות נ' א' שם אי חינוך המזבח הפנימי בקטורת דבין הערבים או דשחר ואולם י"ל דאפי' למ"ד דהחינוך בדשחר מ"מ לא תיקנו תפלה נגד קטורת דשחר הואיל ויש בשחר בלא"ה תפלה נגד התמיד ובתמיד הא הוצרכו לתקן רק נגד תמיד של שחר דבתמיד לכ"ע השחר עיקר דלכ"ע חינוך מזבח החיצון רק בתמיד של שחר [וע' לעיל אות מ"ט דתמיד דבין הערבים רק גמרו של שחר] וע"כ תיקנו רק תפלה במנחה נגד קטורת דמנחה:

נג) זמן תפלת מנחה, משמע בירושלמי ברכות פ"ד ה"א דאזלי' בתר ארץ ישראל דלפי השעות שהוא יום בא"י כך הוא הזמן גם בח"ל וע"כ גם לר' יהודה דאמר דהזמן רק עד פלג המנחה והוא י"א שעות חסר רביע מ"מ אם בא"י חסר עדיין שעה ורביע ללילה אף שבח"ל כבר סמוך ללילה עדיין הוא זמן מנחה עש"ה בירושלמי ושימשא בריש דיקלי תמן איממא הוא הכא כו' עש"ה כל הסוגי' ובפני משה והוא חידוש ואולי הטעם דהואיל וכנגד תמידין תיקנו והקרבת התמיד הרי הוא בירושלים לכן הזמן הוא לפי ירושלים ואולם נ' דכ"ז אם הוא יום עדיין עכ"פ עש"ה בירושלמי אבל לא אם כבר הוא לילה בח"ל וכבר הוא לפי הזמן דפה זמן תפלה אחרת מעריב אז אין להתפלל מנחה אף אם בא"י יום עדיין:

נד) זמן תפלה, יש חידוש בירושלמי ברכות שם פ"ד ה"א דאם מתחיל להתפלל לפני הזמן ומאריך בתפלתו עד שמגיע בתפלתו לתוך הזמן שפיר דמי ע"ש דאמר על ידי דרב מאריך בצלותא סגין הוה מגיע לנעילת שערי שמים ע"ש בפני משה ומתוס' ע"ז פ"ק מתבאר כזה להיפוך דאם מתחיל בתוך הזמן ויוצא מן הזמן ג"כ שפיר דמי עש"ה בהך דכמה זעמו רגע כו' ועכ"פ מב' הדברים הנ"ל מתבאר דא"צ שתהי' כל התפלה בזמן רק מקצתה או ההתחלה או הסוף:

נה) ריש זבחים ה' א' רמי ר"ל על מעוהי בי מדרשא ומקשי אם כשירין הן ירצו כו', י"ל הפי' שהי' נופל אז נפילת אפים ועלתה אז ברעיונו קושי' זאת והקשה אותה לחכמים בשעת נפילת אפים שלו ע' ירושלמי ברכות פ"ד ה"א רביעין על מעיהון כו' ע"ש בפי' החרדים דהכוונה לנפילת אפים דהא רביעין על המעיים בנפילת אפים וכך הוא ג"כ כוונת הך דרמי ר"ל על מעוהי והוא דומה ממש להך דירושלמי:

נו) עשיית מעשה אחת לב' מצוות וענינים אי מהני, כבר הארכתי מאוד וע"ע ירושלמי ברכות פ"ד ה"א דתפלת נע לה פוטרת של ערב למ"ד תפלת ערבית רשות אע"ג דמצוה היא מיהת וה"ז מעשה אחת לב' ענינים ואולם אדרבה מדלא פטר למ"ד חובה משמע להיפוך דאין מועיל מעשה אחת לב' ענינים וע' בבבלי שלהי יומא דפוטר גם למ"ד חובה ואך דמאי דפטר הוא רק משום דנעילה צלותא יתירתא ועש"ה בכל הסוגי' וע' ירושלמי ברכות פ"ב ה"א דתקיעה אחת מוציאה ב' אנשים לפשוטה לפני' ופשוטה לאחרי' ואף דאמרי' איכוון ותקע לי דצריך לכוון להוציא השומע עכ"ז יכול לכוון שתוקע לב' ענינים עבור זה לפשוטה לפני' ועבור זה לפשוטה לאחרי' וע' בב"ח או"ח שהבאתי בציונים לתורה כלל ל"ז דנ' כוונת הראשונים שם רק להביא ראי' דאין יוצא בברכה אחת לב' חיובים כמו דאין יוצא בתפלה אחת ידי חובת ב' תפלות אם לא התפלל בשחרית והגיע זמן המנחה רק צריך להתפלל ב' תפלות ע"ש:

מפתחות בין השמשות, אות ג', אות ד'. בתוך. תיבת בתוך משמעותו באמצע ממש, אות יו"ד בניין ביהמ"ק, אות כ"ב. גירות, אות כ"ד. גוג ומגוג, אות כ"ח. דיבור, אות כ"ז. הנץ החמה, אות ו'. הגהות הש"ס מה ששייך להגהות הש"ס, אות ט', אות ל', אות נ"ה. הואיל ואישתרי אישתרי אות מ"ו. ישב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה כו', אות ה'. זמן תפלת מנחה, אות נ"א, נ"ג. זמן תפלה, אות נ"ד. חכמת האמת, מה ששייך לחכמת האמת, אות י"ח, אות י"ט, אות כ', אות כ"ה, אות ל"א. חשך, אות מ"ז. טירחא, אות ל"ח. טלה וגדי, אות נ'. יחיד החולק עם רבים, אות י"א. כותבי סת"ם, אות י"ד. כוס, אות מ"ג. כיון דלכי יבשי פרכי כמאן דליתנהו דמיין, פ"ק דסוכה, אות מ"ד, לכתחלה ודיעבד, אי שייך לחלק בדאוריתא בין לכתחלה לדיעבד, אות ז'. מאבד עצמו לדעת, אות ל"ו. מים חיים, אות ל"ז. מעשה אחת לב' עניינים, אות נ"ו. נגיעה הוי חיבור, אות מ"א. סתמא במתני' ובבריתא הוזכר בשם יחיד, אות כ"ו. עדות שקר, אות י"ז. עבד דאיתקש לאשה, אות ל"ג. פסח אחר חצות, אות י"ג. פיגול, אות מ"ח.