גליוני הש"ס נזיקין רסח

שם אשכול של תמרים שבישלו כל צרכן והפי' ההוא מוכרח שם לכאורה עש"ה וצ"ע וע' רש"י עירובין כ"ח ב' ופסחים. נ"ג א'

פרק ו' ה"א ר' חיי' כו' שאל סאה חטין כו', נ"ב עמ"ש על הירושלמי דכאן בגליון ירושלמי תרומות פ"ה ה"ב

פרק ח' ה"ה (ט"ז א') רבי שאל לר' נתן ולא נתפרש מה שאל, נ"ב רב בא (כצ"ל) אמר אכן שאילה פי' כך שאלו מאי טעמא כו' ר' זעירא אמר הכן שאלה פי' כך שאלו זה ראו כו', ע' ירושלמי כתובות פ"ד הי"א

ה"ז (ב') אם היו מוחזקין בו כו', נ"ב ירושלמי קידושין פ"ד ה"ז

שם (י"ז א') האומר ינתנו נכסיי לפלוני כו', נ"ב ירושלמי גיטין פ"א ה"כ ע"ש כולה סוגי'

ה"ח (ב') מקיים, נ"ב צ"ל מקלס

שם דילמא ביעי דילמא תרנגולין, נ"ב בצים ותרנגולים נזכרים לאכילת יוקר וחשיבות וכן בירושלמי ב"ק פ"ח ה"א בקדמיתא הוינא אכיל טלופחין וירק וכדון לית בי מיכל אלא ביעין ותרנגולין

פרק ט' ה"ז (כ' א') עילא הי' רוצה לקללן, נ"ב דוגמת זה בירושלמי סוטה פ"ה ה"ב ולמה הוא מקללן כאינש דבעי עילה על חברי'

פרק י' ה"ז (כ"א ב') תני לא דומה כו', נ"ב זה צריך להיות בסיום הלכה ו' אחרי תיבות "כח זה" והיינו דעל הקושיא דאם כותב זמן ראשין מה הורע כח יש כאן וע"ז משני תני לא דומה אימת שטר גדול כו' והיינו דזה הוא ההורע כח דאם השטר גדול על כל החוב יש על הלוה אימה יותר שמא יאבד שוברו ויצטרך לפרוע כל החוב וע"כ דוחק עצמו יותר לפרוע והוא כמו בבבלי קע"א א' כדי שיכוף לפרעו וז"פ: ירושלמי סנהדרין

פרק א' ה"א (א' א') שמואל אמר כו' ר' יוחנן ור"ל תריהון מרין כו', נ"ב ירושלמי ברכות פ"ז ה"א

שם (ב') מהו אמת כו' שהוא אלוקים חיים ומלך עולם, נ"ב ירושלמי ברכות פ"א ה"ה

שם מ"ס באמצעיתה היינו דהאלפ"א בית"א נחשב עם אותיות מנצפ"ך והם כ"ז אותיות ואות מ' דאמת הוא פתוחה והיא ממש באמצע היינו אות הי"ד

שם על ר' אמי ואלף, נ"ב פי' שעלה לביהמ"ד ולימד מומחה שכפף כו'

שם (ב' א') אף הפשרה צריכה הכרע הדעת, נ"ב העיקר כפי' התוס' דאף פשרה צריכה להיות בג' כדי שיהי' אחד מזכה ואחד מחייב ואחד מכריע ומה שאמר הכרע הדעת כן הדרך להזכיר דעת עם הכרעה ע' בבלי חולין צ' ב' והדעת מכרעת של ימין ובירושלמי יבמות פ"י ה"ג הדעת מכרעת בעידי מיתה כו' ובירושלמי סוטה פ"א ה"ז הדעת מכרעת ירך התחולה בעביר' תחלה כו' וע' בבלי כריתות ה' א' הקב"ה יודע הכרעות]

ה"ב (ג' א') א"ר זעירא והוא שיהו הכל מורין (כצ"ל) מצד אחד, ירושלמי הוריות פ"א ה"א

שם (ב') שהן גסי רוח ומעוטי תורה, נ"ב כל' זה ירושלמי פסחים פ"ה ה"ג

שם (ד' א') אחריהם אחריהם, נ"ב כל' זה ירושלמי הוריות פ"א ה"א ע"ש

ה"ג (ה' א') ויעל דוד כדבר גד זה מלך ונביא, נ"ב נזכר מזה בירושלמי ע"ז פ"ג ה"ו בסופה בית הבחיר' איכן נבנה עפ"י נביא ויעל דוד כדבר גד כו'

שם חד אמר בונין כו' היינו דכשרוצין כהוסיף על העיר בונין תחלה החומה למקום הנוסף וא"כ מקדישין אותו ואידך סבר דמקדישין תחלה המקום הנוסף ואח"כ בונין לו החומה, מ"ד בונין ואח"כ מקדישין אין רואין את המחיצות כאילו הן עולות מ"ד מקדישין ואח"כ בונין רואין את המחיצות כאילו הן עולות (כצ"ל) פי' דסברא דקדושה ראשונה קידשה לעת"ל אף אחר חורבן החומה זה נקרא בירושלמי ראיית המחיצות כאיל הן עולות ע' ירושלמי מע"ש פ"ג ה"ג עש"ה וע"כ אמר כאן דסברא דקידשה לעת"ל אף אחר חורבן החומה תלי' בפלוגתא הנ"ל דאי מקדישין ואח"כ בונין א"כ אין הקדושה תלוי' בחימה דהא כבר קדוש עוד מלפני בניין החומה וע"כ גם אחר חורבן החומה שפיר הקדושה קיימת עדיין ולמ"ד בונין ואח"כ מקדישין הוא להיפוך דהקדושה תלוי' במציאות החומה ואם אין חומה אין קדושה

ה"ד (ו' א') הי' אבא ואחיו יושבין מימינו כו', נ"ב אולי צ"ל הי' אבא אחיו יושב מימינו והיינו דאבא אחיו של ר' גמליאל הי' יושב מימינו [ע' בבלי יבמות ט"ו א' מעשה בבתו של ר' גמליאל שהית' נשואה לאבא אחיו] וזקנים משמאלו מפני כבוד הזקן היינו דמפני כבוד הזקן היינו ר' גמליאל הי' אבא אחיו יושב מימינו דזהו לכבוד לו שאחיו ישב מימינו

שם כמה הן שופטי ישראל כו' נ"ב לקמן פ' חלק הלכה ב'

פרק ב' ה"א (ב') ר' יוחנן כו', שלח ואייתי מנוי טבייא דשבתא ובזעון, נ"ב ירושלמי ב"מ פ"ב הי"א

ה"ו (ח' ב') כל דייתיקי שבטלה מקצת בטלה כולה, נ"ב ע' ירושלמי כתובות פי"א ה"ה

פרק ג' ה"ד (י' א') עילא הי' רוצה להודות לו, נ"ב כל' זה ירושלמי שבועות פ"ג ה"ה: