גליוני הש"ס נזיקין רנז

לא פרכי' והא הזאה דפסח כו' ולרמב"ן הנ"ל מה קושי' הא בע"ז יש סברא מיוחדת לדון להחמיר משום ריחוק ע"ז ויש ליישב בכמה גווני ואין להאריך

מ"ז א' תוד"ה היינו כ' שהרי נשתנה ע"י טוי', נ"ב ע' מג"א סי' י"א ס"ק י"ב וע' שו"ת ח"ס חאו"ח סי' ל"ט וע' ב"ק צ"ג ב' ותוס' זבחים צ"ה א' ד"ה והא

שם ב' נידון מחצה על מחצה, נ"ב דוגמתו אהלות פ"ו מ"ג ומ"ז ידון מחצה למקצה וכזה שם עוד פי"ב מ"ח וע"ע שם פ"ד מ"א ר' יוסי אומר מחצה למחצה וכלים פ"ד מ"ד ר' יהודה אומר חולקין האמצעית וע"ע שם פ"ו מ"ד חצי' של זו טמאה וחצי' טהורה כו' ועוד שם פ"ב מ"ז חולקין את עוביו כו' ע"ש בר"ש

שם בית שבנוי מתחלה לעכו"ם ה"ז אסור סיידו וכיידו לעכו"ם וחידש נוטל מה שחידש, נ"ב דוגמא לזה סנהדרין מ"ח א' נפש שבנאו לשם חי מותר בהנאה הוסיף בו דימוס אחד לשם מת אסור בהנאה כו' אם הי' מכירו חולצו ומותר

שם הכניס לתוכה עכו"ם כו', נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת הרא"ש כלל י"ט אות י"ז

מ"ח ב' אבל לא בימות החמה וברש"י שהצל יפה להן, נ"ב בחידושי הערותי מדוע אסור הנאת הצל הרי הצל מאיליו והאילן רק חוצץ בפני החמה ומונע חום החמה לבוא והוי הצל מאיליו וא"כ הא ה"ל האילן רק כמבריח ארי ואין ראוי שיוחשב הנאה מאילן וע' ב"ק נ"ח א' וכעת ראיתי בירושלמי שביעית פרק ב' ה"ג המזהם אינו אלא כמושיב שומר בית עושה לה צל והיא גדילה מחמתה עש"ה דמשמע דהנאת דבר המיצל לגידול היא הנאה בעצם לא רק הברחת ארי וצריך טעם למה

נ' ב' בעינא זריקה מסתברא וליכא, נ"ב ע' מנחות כ"א א' דגם דם שקרש כשר לזריקה בפנים בחטאות החיצונות ואולי גם דם קרוש כשזורקין אותו משתבר ונופל חלקים חלקים ועמ"ש בזה בגליון סוכה י"ב א' בארוכה יותר

נ"ב א' א"ק ושם בסתר עד שיעשה לה דברים שבסתר, נ"ב וברש"י עבודות שבסתר הוא עובדה שלא ישמעו ב"ד ויסקלוהו עכ"ל וצע"ק דהא אפשר לו לעבוד בגלוי ולא יקבל עליו התראה וג"כ לא יוסקל וצ"ל הכוונה דכיון דב"ד מכין ועונשין גם שלא מה"ת למיגדר מילתא לכן מתיירא לעבור בגלוי דשמא יראו ב"ד להענישו למיגדר מילתא ובזה א"צ התראה ומ"ש רש"י ויסקלוהו אף דבתורת עונש שלא מה"ת יכולים להענישו גם בשאר עונשין מ"מ הא גם בסקילה יכולים להענישו ע' יבמות צ' ב' וא"כ הא מתיירא גם מזה וזהו שכ' רש"י ויסקלוהו היינו דמתיירא גם מזה אבל מיותר חמור מזה אין לו להתיירא דכיון דלא מצינו בתורה מיתה חמורה מזו לכן גם בעונש שלא מה"ת מסתבר וודאי דאין להם להענש רק לכל היותר בעונש היותר חמור של תורה אבל לא עוד ביותר מזה וגם מסתמא יענישוהו בסקילה דהוא העונש של ע"ז וכהך דיבמות שם דהענישו לרוכב הסוס דהוא שבות שבת בסקילה הואיל ועונש שבת של תורה הוא בסקילה עש"ה ומכאן ראי' לפי"ז למ"ש בגליון יבמות צ' ב' שם בשם שו"ת הרשב"א דבהך דב"ד מכין ועונשין שלא מה"ת א"צ תורת עדות ע"ש דאי איתא אכתי יכול לעבוד לפני עד אחד או לפני נשים ושאר פסולי עדות ועדיין א"צ לעבוד בסתר דווקא ומדאמרי' דעובד בסתר דווקא מיראת עונש הב"ד ע"כ דהב"ד בכחם להעניש בעונש שלא מה"ת גם ע"י ע"א או עדים פסולים וכמובן ולפי דברינו אלה הנה מצאנו מקור מקרא להך דב"ד מכין ועונשין שלא מה"ת דהא כתי' בקרא ושם בסתר ודרשי' לי' כאן לר"ע דהילכתא כוותי' עד שיעשה לה דברים שבסתר דהיינו העבודה וק' ע"ז דמדוע הוא דברים שבסתר וצ"ל דמתיירא לעבוד בגלוי מפני עונש הב"ד וכפירש"י ואף דבידו שלא לקבל התראה ע"כ צ"ל דמתיירא מעונש שלא מה"ת וא"כ הא יש לימוד מבואר מכאן דבכח ב"ד להעניש גם שלא מה"ת

שם ב' שהחזרת לי אבידתי, נ"ב כל זה מנחות י"ח א'

שם שגנזנום כו', נ"ב ע' שו"ת ח"ס חאו"ח סי' מ"ב

שם קרא אשכח ודרוש דכתי' ובאו בה פריצים וחללוהו, נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ה' ומה שדן בתחלת דבריו שם ק"ו מכאן לביהכ"נ שבאו בו עכו"ם כו' דפקעה קדושתו י"ל דאדרבה הוא הנותנת דביהמ"ק הואיל וגבוה קדושתו טפי יותר בקל הוא מתחלל ע' לקח טוב כלל ו' אות ב' ומש"ש בתשב"ץ עוד ואם יש מי שלבו נוטה לומר שאעפ"י שנכנסו עכו"ם לשכונה לא הופקעה קדושת בתי כנסיות מדכתי' והשמותי את מקדשיכם קדושתן אף כשהן שוממים כו' וקרא דובאו בה פריצים וחיללוהו דמשמע דזכו בהן עכו"ם גזה"כ הית' במקדש ראשון ובאבני מזבח מפני שהפקירום ישראל כמו שנראה מדברי רש"י ז"ל שם ואינו עניין לבתי כנסיות כו' עכ"ל ודבריו צ"ע מכמה פנים דהך דקדושתן אף כשהן שוממין הוזכר במגילה אביהכ"נ שחרב לא אוכנסו בו עכו"ם ואי משמע לי' דחרב ע"י עכו"ם נמי בכלל מ"מ הא גוף המקרא הזה במקדש מישתעי [אלא דילפי' מיני' גם ביהכ"נ הואיל וקרוי ג"כ מקדש מעט] וא"כ תיקשי לי' קראי אהדדי וגם צ"ע על דבריו מגמ' נדרים ס"ב א' ק"ו ומה בלשאצר כו' עש"ה וגם מ"ש דמשמע מרש"י כאן דהטעם שיצא לחולין הואיל והפקירות ישראל ג"כ צ"ע דרש"י כ' רק דאחרי שנעשה חולין ע"י ובאו בה פריצים הנה הוא הפקר מאליו והחילול סבת ההפקר אבל לא כ' כלל שהפקירום ישראל ושההפקר סבת החילול וצע"ג

שם רש"י ד"ה והקדשנום כ' שחזרו ומשחום בשמן המשחה, נ"ב ע' שו"ת חיים שאל סי' ע"ב וע' שו"ת ח"ס חאו"ח סי' ל"ז

נ"ג ב' מדפלחו כו', נ"ב ע' ס' קרבן חגיגה סי' פ"ג ד"ה נלענ"ד עד שיאיר כו' מש"ש אך נ"ל שבין כך ובין כך כו' ובמחכת"ה אישתמיטתי' גמ' דכאן דמפורש דמפאת דפלחו כו' חשיב ע"ז של ישראל ואין לו בטילה וע' ס' בנין אריאל פ' פנחס הקשה אגמ' ב"ב קי"ט ב' דמרע"ה מספקא לי' אי א"י מוחזקת בידם מאבותיהם ומדוע לא פשט ממצוות ואשיריהם תשרפון באש דע"כ דמוחזקת והוי ע"ז של ישראל דאל"כ תיסגי בביטול עש"ה וע' שו"ת חיים שאל ח"ב סי' מ"ו וע' ס' בית מאיר על מסכתות בליקוטים שבסוף הספר דף ע"ד ע"א מדפי הספר דפוס ווארשא ד"ה בפרשת חיי שרה עש"ה כל הדיבור

שם אי בעי למיהדר הדור מדלא הדור בטילי בטלי', נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת הרד"ך בית כ"ח חדר ב' ד"ה ובר מן דין אמינא

נ"ד ב' כי אתא כו' א"ר יוחנן אע"פ שאמרו כו', נ"ב ע' ירושלמי במכלתין פ"ק ה"ד וע"ע שם פ"ה ה"א נתן לו קרקע בשכרו כו' נתן לו בהמה בשכרו כו' עש"ה

נ"ה א' וכי מפני ששוטה זה עשה שלא כהוגן, נ"ב כל' זה חולין צ"ה א