גליוני הש"ס נזיקין רנא

י' א' הנה קטן נתתיך בגוים שאין מושיבין מלך בן מלך, נ"ב יובן עפ"י גמ' יבמות מ"ז א' גדול ואין לו בנים זהו קטן וה"נ כיון דאין לו ירושת בנים לעניין המלכות לכן קראו קרא קטן לעניין זה, וגוף מאמר דכאן קטן נתתיך כו' שאין מושיבין מלך בן מלך בזוי כו' שאין להן לא כתב ולא לשון, דוגמתו נאמר בבבל ע' מגילה י' ב' והכרתי לבבל שם ושאר ונין כו' שם זה הכתב שאר זה לשון נין זה מלכות

שם ב' קטעה כו', נ"ב ע' פסקי ריקאנטי סי' תקצ"ח וביש"ש יבמות ע"א ב' ובס' יריאים בי' י"ט ויש כאן עוד קושי' דכיון דקיי"ל דאינו גר עד שימול ויטבול א"כ קטיעה כו' שלא הי' לו פנאי עוד לטבול וידע שלא יעשה גר עפ"י הלכה א"כ איך הותר לו למול הא ה"ל חובל בעצמו דגם ב"נ מצווה ע"ז מקרא דאך את דמכם לנפשותיכם אדרוש ויל"ע בזה בב"ר עה"כ הנ"ל אך את דמכם וגו', ובב"ק צ"א ב' וע' ריב"א עה"ת פ' לך עה"כ ואברהם בן תשעים שנה דלכך לא מל אברהם עד שנצטוה אף שקיים כל המצות עד שלא ניתנו היינו משום שלא רצה לחבול בעצמו ע"ש ואין מבורר אם כוונתו לאיסור ממש דהי' אסור בזה מדין ב"נ

י"א א' עיקור שיש בה טריפה אסור כו', נ"ב ע' רש"י ותוס' וע' שו"ת עבודת הגרשוני סי' י"ג

שם ב' ומניחין לו בראשו קרקיפלו של ר' ישמעאל, נ"ב ע' חולין קכ"ג א'

שם סך קירי פלסתר, נ"ב ע' פירש"י וע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' ח' פי' פירוש אחר ע"ש

י"ב א' אמר אביי כו', נ"ב ע' תוס' וע' שו"ת הרא"ש כלל י"ט אות י"ח וע' שו"ת חכם צבי סי' ל"ט

שם דכוותה ה"נ לא חשו להם חכמים משום דמי עכו"ם, נ"ב ע' תוד"ה דכוותה וע' ירושלמי במכלתין פ"ה ה"א אסי אמר דמי יין נסך ביד נכרי כו' עש"ה כל הסוגי' עד חליפי חליפין מהו,

י"ג א' אלא בית הפרס דרבנן, נ"ב ע' שו"ת צמח צדק סי' י"ג דה"ה בכל שאר טומאות דרבנן מותר להתטמא משום הצלת ממון וה"ה משום רפואה אפי' לחולי שאין בו סכנה ע"ש

שם ולישא אשה, נ"ב בתוספתא פ"ק איתא לא יצא כהן לח"ל ואפי' לישא אשה אא"כ הבטיחוהו

שם מעשה ביוסף הכהן שהלך אחר רבו לצידן ללמוד תורה, נ"ב מה שרשאין לצאת מארץ לח"ל ללמוד תורה מרב ואעפ"י שמבטל מצות ישיבת א"י כבר דיברו מזה ולענ"ד רחמנא שריי' ע' עירובין נ"ה א' ולא מעבר לים היא שאם מעבר לים היא אתה צריך לעבור אחרי' ודוחק לומר דליושבי ח"ל לחוד הוא דקאמר רחמנא וגם ל' מעבר לים מורה ע"ז דהים הוא גבול א"י וע' גיטין ח' א' וקאמר קרא דצריכין לעבור אחרי' מעבר לים היינו לצאת מארץ לח"ל וע' שאלתות פ' תולדות ואם מעבר לים היא צריך אתה לעבור אחרי' מכאן לת"ח שיש לו רב במדינת הים שצריך ליליך אחריו וע' רש"י גיטין ב' א' דח"ל קרוי מדינת הים והרי מפורש כדברינו

י"ד א' אלפני דלפני לא מפקדי', נ"ב כעין זה בשו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתמ"ד דאע"ג דדיינינן דינא דגרמי מ"מ גורם דגורם פטור והביא ראי' מגמ' שבועות ל"ב א' ע"ש וע' פי' הרא"ש נדרים ל"ב ב' ד"ה נפה וכברה וריחים ותנור עש"ה וע' תוס' כאן עמוד ב' ד"ה חצב קשבא בסה"ד דכתבו ואף לעכו"ם שאינו כומר אסור דבוודאי יתננו או ימכרנו לכומר וצ"ל דלא חשיב זה לפני דלפני דאף דהוא עצמו במוכרו לכומר אית בי' רק משום לפני כו' כמ"ש התוס' שם לפני זה וא"כ במוכרו לעכו"ם והעכו"ם מוכר לכומר הא ה"ל לפני דלפני וצ"ל דכיון דהוא וודאי דיתתננו לו ימכרנו לכומר לא חשיב לפני דלפני רק נחשב הישראל עצמו מוכרו לכומר ורק בהך דכאן דאמר וליחוש דילמא אזיל ומזבין כו' ואינו וודאי רק חשש לכן ימכור הוי רק לפני דלפני וע' ירושלמי בפרקין הלכה ה' תגר חשוד אסור ע"ש במראה הפנים ד"ה רופא מותר דכ' שם ג"כ כזה עש"ה ומכאן ראי' דהך דאמיר' לעכו"ם שבות אפי אומר לעכו"ם שיאמר לעכו"ם אחר לעשות לו מלאכה עבורו ג"כ הוי שבות ולא חשיב שבות דשבות ע' שו"ת חות יאיר סי' מ"ו דן בזה ולענד"נ פשוט כנ"ל דכיון דוודאי יאמר לעכו"ם הב' והוא עצמו מצווהו על כך לומר לעכו"ם ב' לעשות ולכן הוי כאילו הוא עצמו אמר לעכו"ם הב' לעשות והוי רק חדא שבות כבכל אמיר' לעכו"ם וע"ע תוי"ט יבמות פרק יו"ד משנה א' האשה שהלך בעלה למדה"י ובאו ואמרו לה מת בעלך וניסת כו' דק' שם דהא איירי שם בעד אחד ואיך קתני ואמרו ל' רבים וכ' התוי"ט בזה וז"ל ואפשר לתת טעם דאשמעי' דאפי' הית' האמיר' ע"י רבים כגון עד מפי עד אפ"ה תינשא כו' עכ"ל ועדיין ק' דהא במתני' קתני ואמרו לה ואילו בעד מפי עד אכתי רק אחד אמר לה דאילו העד הא' הא לא אמר לה וצ"ל בהכרח דמה שעד הא' אומר להב' והב' לה נחשב כאילו העד הא' בעצמ' אמר לה וקורהו התנא ואמרו לה וא"כ ה"נ מה שהישראל אומר לעכו"ם והעכו"ם אומר לעכו"ם הב' הוי כאילו הישראל בעצמו אמר לעכו"ם הב' והוי רק חדא שבות

שם ב' אין מוכרין להם בהמה גסה כו', נ"ב ע' שו"ת צמח צדק סי' ל"ה אי מותר למכור בהמה גסה לעכו"ם בשביל שיביא עלי' אתרוג לציבור עש"ק

ט"ו א' גזיר' משום נסיוני כו', נ"ב ע' שו"ת הריב"ש סי' כ"ד

שם והשתא דאמרת שכירות לא קני' גזיר' משום שכירות וגזיר' משום שאלה כו', נ"ב בס' הפרדס לרש"י ה' שבת סי' ק' וז"ל וקיי"ל דישראל מצווה על שביתת בהמתו כו', והלכך אסור לבר ישראל לאושולי ולאגורי בהמתו לעכו"ם אפי' קודם השבת אלא אם הוא במקום קרוב דמיהדר לי' קודם חשיכה וא"ת כיון דאושלה או אגרה קניא וקמה לי' ברשותי' לעניין שאלת בהמה לא מצית אמרת הכי דשכר שבת קא שקיל ועוד בהמה שם בעלי' עלי' עכ"ל וצע"ג דגם מ"ש דבהמה שם בעלי' עלי' אין כוונתו לומר דשכירות לא קניי' רק דהואיל ושם בעלי' עלי' בפי בני אדם ה"ל מראית העין דאיסור וכמובן וע"ש

שם תוד"ה השתא כ' וקשה דבפ' הזהב כו', נ"ב עמ"ש בזה ברוקח סי' ת"ע ודבריו צריכים ביאור עש"ה

שם תוד"ה אימור כ' וקשיא לר"ת כו', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב סי' ע"ג

שם ב' כל היכא דאיכא למיתלא תלינן, נ"ב כזה בר"ש דמאי פ"ו מ"ו בשם הירושלמי וע"ש פ"ו ה"ה בגוף הירושלמי

שם ישראל עביד תשובה, נ"ב ע' שו"ת תה"ד סי' שט"ו וע' שו"ת מים עמוקים להמזרחי ז"ל סי' א' ד"ה תשובה נ"ל