גליוני הש"ס נזיקין רלה

חייבי לאוין שלקו אין נכשרים בכך לעדות עד שיחזרו חזרה גמורה כל חד כדיני' ע"ש וע' שו"ת משפטים ישרים סי' ק"יא עש"ה והנה לפי סברא דעדים זוממין קנסא לכאורה יש ליישב בפשיטות קושית היריאים הנ"ל דלא דמי לקרן וחומש דתרומה דהוא לכפרה וע"כ לכל מי שנותן מתכפר משא"כ קנס ראוי להנתן למי שהקנס עבורו וגם בקנס דדבריהם הוא כן ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך אחרי סי' תתרכ"ב ד"ה חרס תקנת הקהלות כו' שכ' עוד תקן ר"ת כו' למכה חבירו כו' לקנסו כו' וקנס זה למוכה ולא לעניים כו' ע"ש וע' ירושלמי תרומות פ"ז ה"א כמה דתימר קרן קנס ודכוותה חומש קנס ע"ש דיש שם מקום עיון אם גם חומש דתרומה לאו משום קנס הוא ע"ש במפרשים ומצאתי דהך דשו"ת מהר"ם בר ברוך דהקנס שייך למוכה לכאורה יש לו סתיר' בדברי עצמו בסי' שפ"ד דכ' על מי שטען שהכהו חבירו ואין עדים דאין לחייב את הנתבע שבועה כיון דאפי' הי' מודה לא הי' מתחייב דאין דנין דיני קנסות בבבל ואפי' אם הי' קנס בעיר מי שמכה את חבירו זה הקנס אינו חייב למוכה כו' ע"ש ויש לומר דכאן הרי לא דיבר מדינא רק מתקנה וסתם תקנות עיר הי' ידוע לו ז"ל אז דהם שיהי' הקנס לעניים וכן נ' ממה דסיים שם אבל נראה שאם תקנו שיהא הקנס למוכה יכול להיות שיחייבהו שביעה עכ"ל ובאתי רק להעיר וע"ע שו"ת מהרי"ו סי' כ"ח באחד שהכה חבירו וקנסו בזקוק כסף וכ' דאם המוכה עני יתן לו המכה זקוק כסף ואם הוא עשיר אז יתן הזקוק כסף לעמילי תורה ע"ש ולעניין השבועה דכ' המהר"ם הנ"ל דאין להשביע על טענת בושת ע' נ"כ בשו"ת מהרי"ו שם דכ' דאין בזה דין שבועה משום דלא הוי גופו ממון כמו שטרות וגם שבועת היסת לא נתקנה רק אממון עש"ה וע"ע כזה בשו"ת מהרי"ו סי' ס"א עש"ה וע"ע שו"ת משפטים ישרים סי' דע"ר

שם דבעידנא דקא מסהדי כו', נ"ב ע' בנימוקי מהרמ"מ שבסוף המהרי"ו דס"ו ע"ב כ' דין דגואלי הדם רדפוהו עד חובה והשיגוהו כדין עשו שנקמו נקמת אביהם דגברא קטלא קטלו ואין לו דמים מצינו בפנחס שהרג זימרי על שבעל ארמית וכ"ש זה ואין להוציא לעז עליהם עכ"ל הנה מ"ש דגברא קטילא קטלו אף דרק אחר גמר דין חשבינן לי' גברא קטילא ועתה אין סנהדרין צ"ל דלשונו רק דרך אגדה דגודל החטא והעונש אשר עליו מחשבי לי' כגברא קטילא

שם ב' אם היא הוחזקה כו', נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל ל"ה אות ד' שכ' במביא עדים והכחישוהו ואשתכח דאסהדי שקר, קמהדר אפי' מביא אח"כ עוד עדים צריך לדקדק אחריהם בכל מיני דרישה וחקיר' וגם שיהיו אנשים שלא יצא עליהם מעולם שם רע עכ"ל ומ"ש בכל מיני דרישה וחקיר' צע"ק דהא איירי שם בעדי קידושין דבלא"ה צריכים דו"ח וצ"ל כוונתו שצריכים דו"ח ביותר כיון דחזינן דמהדר אסהדי שקרי

שם רש"י ד"ה על אחת כמה וכמה כו' כ' שמצינו מדה טובה מרובה ממדת פורעניות, נ"ב יומא ע"ו א'

ו' א' הרוג יציל, ג"ב ע' תוס' וראשונים וע' שו"ת רדב"ז ח"ד סי' אלף ש"ב

שם תוד"ה שמואל אומר כ' ק' היאך מצינו ידינו ורגלינו כו', נ"ב ג' שו"ת רד"ך בית כ"ד חדר ד'

שם כ' והאי דומי' דדיני נפשות כו', נ"ב ע' שו"ת מהר"ב פדווה סי' ל"ז וע"ש אריכות בכולה סוגי' דכאן

שם ב' בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו עדות אחת נ"ב דוגמא לזה ברכות נ' א' בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו מצטרפין

שם מאי אחד אחד אחד, נ"ב כזה נדה כ"ג ב'

שם הנהו לעוזי כו', נ"ב ע' הגהות הב"ח אם היו עדים או בעלי דינין וע' אריכות בזה בשו"ת הרדב"ז ח"א סי' של"א וע"ש חידוש דכל עיקר הדין שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן אפי' בעדים הוא רק דרבנן וקרא אסמכתא בעלמא הוא דקרא לדרשא קמא אתי עש"ה

ז' א' כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו מעידים אנו באיש פלוני שנגמר דינו בב"ד פלוני ופלוני ופלוני עדיו ה"ז יהרג, נ"ב אפי' אפשר לשלוח שליח לב"ד ההוא ולעדים ההם ולשאולם מ"מ אין שולחין רק נהרג מיד דלא דייקינן בתר סהדי, שו"ת מהרי"ו סי' ט'

שם תוד"ה כמכחול כ' ועוד י"ל דאיכא למימר ראיתם שמחלל אינו טריפה כו', נ"ב ע' מ"ש בפי' דברי התוס' בשו"ת שבות יעקב סי' קט"ז

שם ב' דא"ק ויפול עליו וגו' עד שיפול דרך נפילה, נ"ב דוגמתו ב"ק נ' ב' דא"ק ונפל עד שיפול דרך נפילה ע"ש דשמואל פליג שם אדרשא זאת ואילו כאן שמואל הוא הדורש כן וצריך לחלק בין ונפל לויפול

שם פרט לאומר מותר, נ"ב ע' שו"ת חיים שאל סי' מ"ח וע' שו"ת רד"ך בית י' חדר א' וע' שו"ת מהרי"ט סי' נ"ז וע' שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקי"ג אי עם הארץ לעניין עירוב חשוב כשוכח או כפושע ע"ש וחידוש שלא הביא כלל הך דלהלן ט' ב' דשהי' לו ללמוד ולא למד חשוב קרוב למזיד

שם כבר נגעת כו', נ"ב כל' זה מנחות ז' א' קא נגעת בבעיא כו'

ח' א' יצא האב כו', נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' פ"ב וע' שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' ק"מ

שם ב' ועכו"ם, נ"ב הכוונה אכותי וכמ"ד דגרי אמת הן וכן בכילה סוגי' ויש כזה בסנהדרין נ"א א' ניסת ללוי ולישראל לעכו"ם לחלל כו' ע"ש דכוונת תיבת לעכו"ם ג"כ לכותי וס"ל ג"כ דגרי אמת הן רק דמשום ממזירות הוא דאסורין בישראל כמבואר בעשרה יוחסין והויין להו חייבי לאוין ויש להם תפישת קידושין כמו דחשיב שם ממזר ומ"ש ברש"י שם עכו"ם איכא לאו דלא תתחתן בם ונ' דמפרש לי' אעכו"ם ממש צע"ג דעכו"ם וודאי הא אין לו תפישת קידושין ואישות כלל כישראלית עש"ה דדבריו צע"ג

ט' ב' שהי' לו ללמוד ולא למד. נ"ב כל' זה הוריות ד' ב' שהי' להם ללמוד ולא למדו וע"ע כל' זה סוטה ל"ה ב' ועל דבר זה נתחתם גזר דינם (של עכו"ם) לבאר שחת שהי' להם ללמוד ולא למדו

שם בגלעד שכיחי רוצחים,. נ"ב ע' ס' קרבן חגיגה סי' נ"ח

י' א' פרוודהא, נ"ב פירש"י כפרים הסמוכים לה ונקראות על שמה ונ' דכך הי' בפועל שהיו נקראות על שמה אבל