גליוני הש"ס נזיקין רל

נ"ב היינו דאי א"צ אגד אין האגוד מחבר ודוגמתו רש"י שבת נ"ח ב' ד"ה שלא בשעת מלאכה דכ' הואיל ואין צריכין להיות מחוברין הוו להו כשני כלים ואין חיבור ואעפ"י שמחוברין עכ"ל

פ"ט א' הכובש את נבואתו כגון יונה וגו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תתמ"ב

שם ב' אליהו בהר הכרמל היכי סמכי עלי' ועבדי שחוטי חוץ אלא היכא דמוחזק שאני, נ"ב בס' בנין אריאל עה"ת פ' נשוא הקשה איך שמע מנוח לדברי המלאך לשחוט בחוץ שהרי לא ידע כי מלאך ד' הוא וצ"ל שעשה על תנאי אם דבר ד' אמת בפי המגיד לו יהי' קודש ואם לאו יהי' חולין כו' עכ"ל וע' זבחים קי"ט ב' והוא עצמו הביא ז"ל שם גמ' ההוא

צ' א' בכל אם יאמר לך נביא עבור שמע לו כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תרנ"ב דנשאל דאין סברא שאם יאמר נביא להרוג את פלוני או עיר פלונית או לשלול שלל ולגזול ולחמוס נשמע לו כו' וכ' דעלה בדעתו לומר דהך דכאן אי תאמר רק על מצוות שב"א למקום לא על שב"א לחבירו ואח"כ סתר זה שם עש"ה מש"ש בזה

שם ואלו שאין להם חלק לעוה"ב, נ"ב ע' אדר"נ פרק ל"ו שבעה אין להם חלק לעוה"ב ואלו הן לבלר וסופר וטוב שברופאין ודיין לעירו וקוסם חזן וטבח ע"ש בגליון ובפי' בניין יהושיע וע"ע פירושו בשאילת יעב"ץ ח"ב סי' ס"ח ע"ש בתשובתו אות ה' וע' שו"ת מהרי"ו סי' קי"ד וז"ל ומ"ש בספרים שכל הגונב כו' לא ידענא פירושו ובוודאי שיש לו כפרה וחלק לעוה"ב דאפי' הרוגי ב"ד יש להם חלק לעוה"ב ואפי' עובדי כו"ם כדאיתא במתניתין פ' נגמר הדין אומרים לו התוודה שכל המתוודין יש להם חלק לעוה"ב וה"נ מסתמא התוודה כמו שכתבתי עכ"ל ע"ש וכוונתו באמרו ומ"ש בספרים כו' הוא על מס' שמחות פ"ב הי"א והי"ת הבנתו מנוסחא הכתובה שכל הגונב כו' דאין לו חלק לעוה"ב וע"ש במס' שמחות פ"ב ג"כ בהלכה ט' וע"ש בב' ההלכות בהגהות הגר"א

שם רש"י ד"ה ה"ג האומר כ' ואפי' יהא מודה ומאמין כו', נ"ב כתוב בגליון בשם הבאר שבע שאין זה מדברי רש"י ואולם ראיתי בשו"ת מהרי"ל סי' קצ"ד כ' ג"כ כן וז"ל ואמרי' התם המודה בתחיית המתים עפ"י הקבלה, אלא שאומר שאינה מן התורה אין לו חלק לעוה"ב כו' ע"ש

צ"ב א' כל אדם שיש בו דיעה לסוף מתעשר, נ"ב דוגמתו ב"ב כ"ה ב' שמתוך שמתחכם מתעשר

שם אינן חוזרין לעפרן כו', נ"ב ע' אריכות בשו"ת רדב"ז ח"ב סי' תתל"ט

שם ב' הקב"ה עושה להם כנפים, נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות סי' רכ"ג טעם למה לא נבראו כנפים לאדם

צ"ג א' על סוס אדום ביקש הקב"ה להפוך את כל העולם כולו לדם, נ"ב אולי הדרש הוא מיתור חיבת אדום דבלאה"נ סתם סוס הוא אדום כמבואר ברש"י בכורות ו' א' ד"ה קמ"ל וא"כ תיבת אדום מיותר וע"כ דריש לי' שביקש להפוך את העולם לדם

שם לאתויי חזירי דאלכסנדריא של מצרים,, נ"ב ע' רי"ף סוף פרקין וע' שו"ת חיים שאל סי' צ"א אות ג'

שם ודניאל אמר איזיל מהכא דלא לקיים בי פסילי אלהיהם תשרפון באש, נ"ב וברש"י שהמקרא הזה הי' צווח עליו לשרפו, צ"ע דהא נעבד בע"ח מותר דהדיוט ולא קאי עלי' כלל קרא דפסילי אלהיהם תשרפון וגו' ואולי כיון דלגבוה ולמזבח הוא אסור הרי דלמדריגה גבוה נחשב היות בו תיעוב ואיסור נעבד ולגבי הדיוט הוא דאין בו איסור וע"כ אילו הושלך דניאל בכבשן האש והי' נצרך לנס שלא יושרף ונס וודאי הא בא רק ממדריגה גובה ביותר שהיא למעלה מעניין הטבעי וע"כ במדריגה. גבוהה ההוא שוב שפיר יש בו איסור נעבד ושפיר קאי עלי' שם במדריגה ההיא קרא דפסילי וגו' ולא הי' אפשר שיבוא לו הנס משם וא"כ ממילא הרי הי' נשרף בדרך הטבע ודו"ק היטיב מאוד ויש עוד צ"ע דהא אין אדם אוסר דשא"ש ולא נעשה נעבד ע"י השתחואת נבוכדנצר אליו שהרי לא הי' שלו ואולי מכאן ראי' ומקור באמת לרמב"ם פ"ד מאיסורי מזבח ה"ו דלגבי גבוה גם דבר שאינו שלו נאסר בנעבד ויתורץ ג"כ כנ"ל ודברי הרמב"ם יש להם מקור ג"כ בירושלמי והארכתי בחידושי

שם שנאמר ויהושע הי' לבוש בגדים צואים כו' אלא מלמד שהי' בניו נושאין נשים שאינן הגונות לכהונה ולא מיחה בהן, נ"ב ע' חידושי הר"ן ר"ה ח' א' ד"ה לבשו כרים הצאן דכ' ובב"ר אמרי' לבשו דוכריא ולשון נקי' היא לומר שמתלבשות מהזכרים העולין עליהן עכ"ל הרי דהזווג נקרא לבוש שהנקיבה לובשת הזכר וה"ה שהזכר לובש הנקיבה ולכן מה שהיו נשותיהם בלתי הגונות כו' נקרא זה שהיו לבושים בגדים צואים ומצד שהוא לא מיחה בהן נתייחס זה לו בעצמו ונאמר ויהושיע הי' לבוש בגדים צואים

צ"ד א' קרי לי' למאני' מכבדותי, נ"ב דוגמתו מס' דרך ארץ פרק י' הדר בני אדם כסותן

שם ב' אף ממונם של ישראל כיון שנפל כו', נ"ב ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתר"ט וממ"ש שם ועי"ל דדמי לאבידה כו' מוכח דלא הי' גורס כאן הך כדר' פפא כו' דלפי גירסא זאת הרי מפורש כתירוצו הראשון דטעמא דעמון ומואב כו' הרי הוא משום חזקה דכיבוש מלחמה כמבואר בגיטין ל"ח א' וע' שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קל"ו וסי' קל"ז דהביא ראי' מכאן דשבאי עכו"ם קונה ממון של ישראל אפי' לפני יאוש ע"ש ולא ראה תשובת מהר"ם בר ברוך הנ"ל וע"ע שו"ת חוט המשולש טור ג' סי' כ"ד

צ"ה א' על ידך נהרג נוב כו', נ"ב ע' רש"י סוטה ל"ה א' ד"ה נענש דוד וע' שו"ת צמח צדק סי' ה' וסי' ו' ומש"ש בשם שו"ת הרמב"ן סי' ב' כן הוא במהרי"ק שורש קל"א בשם שו"ת הרשב"א ע"ש וע"ע שם שורש קנ"ה וע' נוב"י חאו"ח סי' ל"ד וע"ע שו"ח תשב"ץ ח"ג סי' קפ"ו

שם אתא שטן ואידמי לי' כטביא פתק בי' גירא, נ"ב דוגמתו לקמן ק"ז א' אתא שטן אידמי לי' כציפרתא פתק בי' גירא

שם אמר אבישי שם אוקמי' לדוד בין שמיא לארעא נ"ב דוגמת זה בכורות ח' ב' אמר שם תלא בין רקיעא לארעא

שם ב' רש"י ד"ה שגלונות כ' מלכות, נ"ב ע' ר"ה ד' א'

צ"ו א' אותו מלאך שנזדמן לו לאברהם לילה שמו, נ"ב מעין זה נדה ט"ז ב' אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו

שם ב' אימה יתיר' הית' לו ממנו ודומה כמי שעומד לפניו,