גליוני הש"ס נזיקין רטז

שם מכירים אתם אותו עכו"ם הרג ישראל הרג, נ"ב בשו"ת הרשב"א ח"ג סי' שע"ח שאלת בפ' היו בודקין בשאלת מכירים אתם אותם ר"ל שמא מעכו"ם הי' אם נאמר כן אף במקום שרבו ישראל ואין רגלי עכו"ם מצויין שם שלא הוזקקתי לה אלא מה שראיתי בירושלמי נהרג מטברי' לצפורי חזקה ישראל הי' כו' והשיב ע"ז הרשב"א הא מיסתפקא לי דאפשר דאיתא להא דירושלמי משום דבאיסורין הולכין אחר הרוב ושמא אף בדיני נפשות כן ועוד מדאמרי' בשלהי פ"ק דכתובות כו' לא צריכא דאיכא ט' ישראלים ועכו"ם אחד ביניהן דהו"ל עכו"ם קבוע וכל קבוע כמע"מ דמי אלמא משום קבוע דהוי כמחצה פטרינן לי' הא ניידי בכי הא חייב ונמצא בין טבריא לצפורי אינו קבוע דאנשי טבריא וצפורי אינן קבועין שם בדרך אלא ניידי וכל דפריש מרובא פריש כו' אלא שאני מסתפק לפי שלא הוזכר כן בגמרין ועוד דבדיני נפשות דכתי' בהו והצילו העדה ואפי' בעניין שהוא ברור אצלינו הולכין בו להקל כרודף אחר חבירו ונכנס לחורבה אחריו ונמצא הרוג מפרפר וסכינו מטפטף דם כו' ואפ"ה אין דנין אותו עד שיראו ב' עדים ממש שהוא הרגו כו' עכ"ל בקצרה ומה שמסופק הרשב"א דמפאת והצילו העדה לא יועיל הרוב לחייב חידוש שלא הביא גמ' דלקמן ס"ט א' ובד"נ מי אזלי' בתר רובא התורה אמרה ושפטו העדה והצילו העדה ואת אמרת זיל בתר רובא ועכ"ז המסקנא שם דאזלי' ב"ר אפי' ברובא דליתא קמן וכ"כ התוס' לעיל ג' ב' ד"ה דיני ממונות ועמ"ש לקמן ס"ט א' בגליון חידוש כזה משו"ת תמים דעים וגם מ"ש הרשב"א דהא דלא מהני אומדנא לחייב בד"נ הוא מפאת חיוב הצלה יש לדון גם בזה ואכ"מ

מ"א א' והא יכולין לומר לאוסרה על בועלה שני באנו, נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב סי' צ"ד

שם תוד"ה באשה כ' א"נ כו', עמ"ש בגליון שבת קל"ג ב'

שם ב' מנזיהותי' דמר, נ"ב ע' ר"ן מועד קטן דף רפ"ד ע"א ד"ה לנזיא וע"ש בהגהות החות יאיר אות ג'

שם עד שבעה, נ"ב ע' ס' באר יעקב או"ח סי' תכ"ו טעם נכון למה שאין מברכים עד שיעברו שבעה ומה שהביא שם מהך צריך להשמיענו חידוש דין בברכה דמברכותיו של אדם ניכר אם ז"ח הוא (ברכות נ' א') ע' מזה עוד בשו"ת הריב"ש סי' ל"ח וע"ע שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' ל"ט

מ"ב א' כל המברך כו' כאילו מקבל כו', נ"ב ע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' מ"ח שכ' שאנו כמקבלין פני השכינה בדמיון לבנה שברא ומחדשה בכל חודש ושאינה משנה את תפקידה עוד יש בזה עניין פנימי למי שזכהו השם לעמוד עליו עכ"ל ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' י"ג וז"ל בפדר"א מסיק שהקב"ה תן להם לנשים ר"ח על שלא חטאו בעגל ולעתיד לבוא הקב"ה מחדשן כעין ר"ח שנאמר כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו', ועוד כתי' תתחדש כנשר נעוריכי תדע לך שבכל חודש האשה מתחדשת וטובלת וחוזרת לבעלה והיא חביבה עליו כיום חופתה כשם שהלבנה מתחדשת בכל חודש והכל מתאוין לראותה עכ"ל וע' מהדורא בתרא לשו"ת שבות יעקב חלק א' שאלה י"ב ומש"ש וא"ל הא אין ג"ש למחצה דאין זה ג"ש גמורה רק אסמכתא בעלמא דהא זה קלי אינן מופנה אפי' מצד אחד כו' לא הי' נצרך לזה דהא וודאי דהוא רק אסמכתא כיון דכל ברכת חידוש הלבנה רק דרבנן דאין שום ברכה לפני' מה"ת כלל וז"פ ומש"ש דברכת הלבנה הוא רק ברכת ראי' כמו זיקים וזועות כו' מ"ש יש ראי' לזה מדברי הרי"ף ברכות דמ"ח ע"א מדפי הרי"ף יעו"ש שהביא ברכת הלבנה בין כל שאר ברכות הראי' עש"ה וגוף מה שדן שם בטעם שאין הנשים מקדשות הלבנה עמ"ש בזה עוד בשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' י"א וע"ע שו"ת שבות יעקב ת"ג סי' ל"א וסי' ל"ב וע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' מ"ח

שם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קונם, נ"ב פי' דאף שאינם משנים את תפקידם מ"מ כאשר הוא לפעמים רצון השי"ת שישנו תפקידם ומצוה עליהם על כך אז ששים ושמחים בזה אף שהוא שינוי תפקידם מאחר שרצון השי"ת בכך, שו"ת מהר"י ברונא סי' י"ד ע"ש

שם תוד"ה העוסקים כ' והא דאמר כו' היינו הוראה דאיסור והיתיר, נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב סי' ק"מ

שם ב' תוד"ה בית הסקילה כ' והיינו משום דכל עיירות המוקפות חומה כו', נ"ב ע' ר"ש פ"א דכלים שם משנה ז' דהקשה מדוע לא תני שם מעלה זאת בעיירות המוקפות חומה ולענ"ד י"ל דהוא בכלל המעלה השנוי' שם ומסבבין לתוכן מת כו' יצא אין מחזירין אותו והיינו דיש להרחיק מת מעיר המוקפת חומה שלא יהא מת בתוכה וע"כ אף דזה רק מדרבנן ואילו הך דכאן הוא דאוריתא מ"מ שפיר הוא בכלל דנ' דזהו טעמא דקרא דצריך בית הסקילה להיות חוץ למחנה ישראל דאילו הי' אפשר להיות תוך המחנה שוב הרי הי' חיוב שיהי' תוך המחנה משום עינוי הדין דהוא דאוריתא כמבואר בכ"ד וא"כ הרי הי' אז חיוב תורה שיומת במחנה וע"כ נהי דמעלת הרחקת מת מעיר המוקפת חומה הוא רק דרבנן היינו רק דהתורה אין מחייבת בכך והוא רשות מה"ת אבל גם מה"ת הוא מתועב עכ"פ לעניין זה שלא תחייב התורה עכ"פ להמיתו תוך המחנה וכמ"ש כבר כזה בלקח טוב כלל ח' אות י"ב בארוכה ועמ"ש על הגליון פסחים קט"ז ב' ודו"ק היטיב מאוד ואולם לפי"ז הי' ראוי גם בשאר מיתות ב"ד שיהיו חוץ למחנה דווקא ולא משמע כן לכאורה

מ"ג א' אמר אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו זכות ונשתתק מהו כו', נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת חכם צבי סי' צ"ה

מ"ד א' אסא שמי' ואסא קרו לי', נ"ב ע' שו"ת חוט המשולש טור א' סי' ח' ואין מובן כלל מה שהביא לראי' מגמ' דכאן עש"ה

שם רש"י ד"ה איצטלא דמילתא כ' צמר נקי בן יומו שמכבנין אותו למילת, נ"ב ל' הגמ' שבת נ"ד א'

שם ב' לעולם יקדים אדם כו', נ"ב ע' מה שדן מכאן בשו"ת שבות יעקב חאו"ח סי' ח'

שם שיהו הכל מאמצין את כחו ואל יה' לו צרים מלמעלה, נ"ב ע' רש"י ול' השאלתות פ' לך שיהו הכל מאמצין ת כחו מלמטה ואל יהי' לו צרים מלמעלה וכן הוא גי' הבה"ג פרק ה' מה' ברכות

שם רש"י ד"ה דבעיא מכסא כ' מעשה במוכס אחד כו',. נ"ב ע' סוף שו"ת מהר"ם בר ברוך המעשה בשינוי ובארוכה יותר ובסוף המאמר שם וז"ל ולמדנו אין בין גיהנם לג"ע אלא כמלוא קיר קטנה ודקה כמין עובי דינר והמאזנים ששוקלים החובות והזכיות פלס אחד נטוי על גיהנם ופלס אחד נטוי על ג"ע אם