גליוני הש"ס נזיקין רט

שני אחים אינם נחשבים אלא כאחד אינו כלום דלא אמרו אלא בדבר שצריך מניין אנשים בין דבר תורה ובין דרבנן אבל במה שתלוי באומדן הדעת ומה שתלוי בהסכמה הרי הם כנכרים דעלמא עכ"ל עש"ה וחידוש שלא הביא גמ' דכאן דלגבי שומא חשיבי אפי' עכו"ם ובעלים וכ"ש קרובים

ט"ו א' תוד"ה אדם כ' וי"ל דאדם לא משמע לי' דקאי אעבד, נ"ב עמ"ש בזה בבית האוצר ונזכרתי כעת עוד משנה ב"מ ס' א' אין מפרכסין לא את האדם וברש"י דהיינו עבד כנעני ולפמ"ש תוס' יבמות ס"א דיש חילוק בין אדם להאדם אין ראי' ולעניין עכו"ם אי מיקרי אדם בל' משנה ע"ע ב"מ ק"ה ב' דמייתי משנה דאהלות המהלך בבית הפרס כו' על האדם כו' ובתוס' שם ד"ה על אדם כו' כ' וי"ל כגון שתחתון עכו"ם כו' עש"ה הרי דאיירי בעכו"ם דווקא וקרי לי' אדם ואולם גם שם אמר האדם בה"א ואולם ל' התוס', שם על אדם שכוחו רע אולי כך הית' גירסתם במשנה אדם בלא ה"א

ט"ז א' איש ואשה אתה מוציא לשעריך כו', נ"ב ע' כתובות מ"ה ב' וע' ס' בניין אריאל עה"ת פ' שופטים

שם למיתת בעלים דידי' מדמינן לי' כו', נ"ב ע' שו"ת ח"צ סי' פ"ד

י"ז א' ת"ר וישארו כו', נ"ב ע' ח"א למהרש"א וע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשע"ט וגם שם הוזכרה הקושי' דהמכניס ידו לבסוף יאמר אילו הכנסתי בתחלה הייתי משיג זקן דכל דפריש מרובה פריש ומש"ש הרדב"ז ואע"ג דאמרי' כל קבוע כמחצה על מחצה דמי צ"ע דמה קבוע יש כאן וע' שו"ת מהרי"ל אחרי סי' קס"ח ד"ה ועתה אלופי ומיודעי כו' ושם סי' קס"ט עש"ה

שם אל תיקרי שנים אלא שנים, נ"ב דוגמתו סוטה מ"ט א' א"ת בקרב שנים אלא בקרוב שנים וכזה במדרש עה"כ כי כל ביתה לבוש שנים א"ת שנים אלא שנים מילה ופריעה ציצית ותפילין כו'

שם ב' אין למעלה הימנה, נ"ב ל' משנה מנחות פ"ו א'

שם מחכו עלה במערבא ר' יוסי בר חנינא, נ"ב דוגמתו עירובין מ"ח א' מחייך עלה ר' יוסי בר חנינא

י"ח ב' דכתי' לא תענה על ריב לא תענה על רב, נ"ב לקמן ל"ו א'

שם ש"מ שתא בתר ירחא אזיל כו', נ"ב ע' שו"ת מעיל צדקה סי' ה' וע' שו"ת מהר"י מינץ סי' ו' וסי' ט' וע' תוס' ר"ה ט"ו א' ד"ה דחדשים

שם תוד"ה והא אין מושיבין כו' כ' דאפי' ישב וידום נמי לא כו', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב סי' קמ"א

י"ט א' אתא ויתיב אמר לו שמעון בן שטח ינאי המלך עמוד על רגליך ויעידו בך, נ"ב ע' מרדכי שבועות פ' שבועת העדות רמז תשס"א דהא דמצוה בבעלי דידין שיעמדו פי' כשיעמדו אינן רשאין לישב אבל ישבו קודם אין צריכין לעמוד כו' וההיא דשמעון בן שטח דאמר לינאי המלך עמוד על רגליך ויעידו בך פי' אל תשב והיינו דקאמר עמוד על רגליך ולא אמר עמוד סתם עכ"ל ונ' דמפרש אתא ויתיב היינו שה' רוצה לישיב ואמר לו שמעון בן שטח עמוד על רגליך היינו כמו שאתה עתה עומד על רגליך כך השאר עומד ולא תשב ואולם ל' זה עמוד על רגליך ויעידו בך יש גם בברכות כ"ז ב' ובבכורות ל"ז א' בעובדא דר' יהושיע ור"ג ושם וודאי הי' יושב כי כך הי' דרכם לישב בשעת הדרשה כמבואר בכ"ד ואמר לו ר"ג שיעמוד להעיד בו ואפי' לתוס' בכורות שם ד"ה עמוד דלא גרסו שם ויעידו בך מ"מ אמר לו שיעמוד ויתווכח עמו בהלכה ועכ"פ הכוונה שיעמוד ממש לא שישאר עומד, ועכ"ז אמר לו עמוד על רגליך ואין דקדוק כלל דל' עמוד על רגליך אף דהי' יכול לומר עמוד סתם דזה ל' הרגיל בגמ' ע' יומא ע"ח א' עמד ר' צדוק כו' על רגליו ובזבחים קי"ג א' עמד ר' יהושיע על רגליו ולקמן צ"ב ב' עמדו על רגליהם ואמרו שירה ועוד שם עמד ריב"ב על רגליו וכזה בכ"ד ונזכרתי דגם לקמן נ"ו א' במשנה והדיינים עומדין על רגליהן היינו דהיו יושבים תחלה וכשעומדין קרי לי' עומדים על רגליהן

שם רש"י ד"ה מקדושתו לא יצא כ' כלומר יעשה חיזוק לדבריו כו', נ"ב עמ"ש בלקח טוב כלל ח' אות ד' וע"ע שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשע"ו ובגוף הדבר אי שייך סייג בדאורייתא ראיתי עוד בשו"ת תשב"ץ, ח"ג סי' קל"ה וז"ל ראיתיך מתחזק שפרישת כ"ג מביתו הוא מה"ת כו' והתלמוד נותן טעם שמא תמצא אשתו נדה ואתה אומר כי מה"ת הוא אסור ואין התורה אוסרת משום שמא ואין איסורי התורה אלא איסורין קבועים וכל מקום שנותנים טעם שמא הוא גזיר' דרבנן משום עשו משמרת למשמרתי עכ"ל וע"ע שם סי' קל"ו וז"ל ומה שהרבית ריעים שיש איסורי תורה שהם משום שמא והבאר פן יחטיאו פן יוסיף ולא יסור לבבו ולא ישיב כלם עדי שקר הם והנהו לאוי יתירי נינהו לחייב עליו שני לאוין או להוסיף תנאי באזהרה וכבר פירש זה הרמב"ן ז"ל בס' המצוות כו' עכ"ל

שם ב' בא גבריאל וחבטן בקרקע, נ"ב כל' זה סוטה י"ב ב'

שם מלוה אית לך כו', נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת הרא"ש כלל י"ג אות כ' ד"ה ואלה תשובות הרא"ש זלה"ה ויל"ע דלמ"ד אין בריר' מדוע לא אמר שאול נמי דלא הוי קידושין מפאת אין בריר' כהך דפסחים פ"ט א' האומר לבניו כו' המובא גם בשו"ת הרא"ש שם עש"ה ושוב ראיתי אריכות בזה בשו"ת מהרי"ט סי' כ"ב וחידוש שלא הביא כלל משו"ת הרא"ש הנ"ל

שם שאול סבר לא חזי כו', נ"ב ע' שו"ת מהרי"ו סי' קל"ח דקדק מכאן דחופה אחר קידושי טעות לא הוי חופה וז"ל ועוד לדידך דקאמרת דהוי חופה אפי' היו קידושי טעות א"כ לר' הונא דאמר פ"ק דקידושין דחופה קונה א"כ שאול המלך אמאי נתן מיכל בתו לפלטי בן ליש והלא כבר כנס אותה דוד המלך לחופה כדמוכחי קראי אלא וודאי צ"ל כיון דשאול המלך סבר דקידושי טעות הוו כדאי' בסנהדרין פ' כהן גדול גם החופה כאן דליתי' הוא וע"ע שם ראי' כזה מבתו של ר' ישמעאל שבאתה למאן בביהמ"ד ובנה מורכב לה על כתיפה דכיון דבנה מורכב כו' א"כ ע"כ דהי' כבר חופה וא"כ תיקשי לר"ה דחופה קונה עש"ה

שם מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו, נ"ב מעין זה סוטה י"ב א' וע' שו"ת, ח"צ סי' צ"ג הביא הך דכאן ודן מזה דהנולד עפ"י ספר יציר' חשוב ישראל לצרפו לעשרה דמה המגדל כמוליד וחשוב בן כ"ש המוליד ממש עפ"י ס' יציר' דה"ל כזרעו וחשוב זרע ישראל ע"ש ולדברינו בקונטרס גבורות שמונים אות נ"ב דהמוליד דבר הוא שלו א"כ ישראל המוליד אדם ע"י ס' יציר' הוא שלו וראוי להיות דינו דין עבד כנעני דקנוי גופו לישראל ודו"ק וא"ל דא"כ בן נמי יהי' גופו של אביו ואמו שהולידוהו