גליוני הש"ס נזיקין רד

שם ש"מ אוירא דא"י מחכים, נ"ב ע' תמורה כ"ט א' תוד"ה בהא ונ' דודאי לא פליג ר' יצחק אהא דר' זירא דאוירא דא"י מחכים ובכתובות ע"ה א' מאמר רבא וחד מינן כי סליק להתם עדיף מתרי מינייהו כו' רק דר' אבא אמר שם דבהא מעיקרא לא ידע לשנויי שמעתתא וא"כ לא הי' ת"ח מתחלה והועילה לו זכות א"י להעשות ת"ח וע"ז פליג ר' יצחק דאין זכות א"י מועלת לזה ורק מי שכבר הי' ת"ח אם עולה לא"י מתחכם יותר וזהו שאמר בהא מכאן ומכאן הוי פי' מבבל ומא"י הי' גדולתו דאילו לא הי' ת"ח מתחלה בבבל לא הית' זכות א"י מועלת לו להעשות ת"ח וא"י נמי הועילה לו להתחכם יותר מה שאילו הי' נשאר בבבל לא הי' מתחכם כ"כ וזהו מכאן ומכאן הוי ודו"ק וז"ש התוס' שם ולא מהניא כו' היינו שאין מועלת למי שאיני ת"ח וי"ל עוד דגם לר' יצחק מועיל זכות א"י להעשות ת"ח גם מי שאינו ורק במציאות הוא שנחלק על ר' אבא ואמר דאצל בהא לא הי' כך רק דגם מתחלה הי' ת"ח ובא"י נתחכם ביותר וזהו מכאן ומכאן הוי ומ"ש התוס' ולא מהניא כו' כוונתם ג"כ על המציאות היינו דלא הי' מהניא לי' זכותא דא"י ולא הו' הדבר כן אצלו כי הוא גם מתחלה הי' ת"ח וזה הל' האחרון נ' עיקר

שם עדא אמרה בן עזאי תלמיד חבר דר"ע הוה, נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' י"ג

קנ"ט א' דילמא מצי אמר מכח אבוה דאבא קאתינא כו', נ"ב ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתקכ"ח ושו"ת הרא"ש כלל י"ז אות י'

שם ולאו משום דמשקר כו', נ"ב לאו דווקא קרובים כ"א גם נשים ועבדים ושפחות אין פסולים מחשש משקר רק מגזה"כ. שו"ת הרשב"א המיוחסות סי' קכ"ח וע' גיטין נ"ב א' דאין ממנין עבדים אפטרופסין משום דאין נאמנין ועמש"ש בגליון

שם ההוא בברכה כתי', נ"ב ע' הוריות ו' א'

קס"א א' ואמר אנא לרבות בעדים הוא דעבדי, נ"ב כזה לקמן קס"ג ב'

קס"ד א' אינו דומה נמחק פעם אחת לנמחק שני פעמים, נ"ב כעין לזה בנדה ט"ז ב' אינו דומה נימוק פעם אחת לנימוק ב' פעמים

שם ב' וא"ל זונין לרבי, נ"ב הוזכר שם זה עוד בפסחים מ"ט א' ובא זונין ממונה של ר' גמליאל

שם לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו כו' נ"ב פי' אל ירבה לספר שמתוך שמרבה בא לומר גנות זה שבו אבל סיפור טובה בלא רבוי מותר דתנן חמשה תלמידים היו לו לר' יוחנן בן זכאי הוא הי' מונה שבחן, ס' יריאים סי' מ"א וה"ל לאתויי נמי גמ' ערוכה במגילה כ"ה ב' האי מאן דשפיר שומעני' שרי לשבוחי' ומאן דשבחי' ינוחו לו ברכות על ראשו וגוף הך דכאן שמתוך שבח באין לגנות ע' דוגמא בהיפוך זה במגילה י"ג א' מגנותו של אותו רשע למדנו שבחו כו'

שם ג' עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום, נ"ב י"ל דזה עניין החביתין שכ"ג מקריב בכל יום והיינו לכפרה על חטא ולא חייבה תורה זה בשאר אדם רק בכ"ג שמתוך גודל מעלתו הקלות נחשבות לו כחמורות וצריך כפרה טפי וגם לשאר ישראל התמיד מכפר ומשא"כ הכ"ג למעלתו צריך קרבן בפ"ע דמשוח כציבור וכזה בכריתות כ"ה א' דבבא בן בוטא הי' מביא אשם תלוי בכל יום לכפרה והי' נקרא אשם חסידים וכעניין זה חייבה תורה בכ"ג מנחת חביתין בכל יום לכפר וגם י"ל כיון דאחד מג' עבירות שאין ניצולין בכל יום אבק לה"ר ומבואר במהר"ל מפראג ז"ל דקטורת מכפרת על לה"ר וקטורת דיוה"כ דהית' דקה מן הדקה היינו שמכפרת על אבק לה"ר והיינו משום דיוה"כ הוא יום נעלה ביותר וצריך גם אבק לה"ר כפרה ולכן הקטורת בו דקה מן הדקה לכפר על אבק לה"ר ומבואר בספרי הדרוש דהכ"ג ויוה"כ וקדשי קדשים עניינם אחד דכולם קדשי קדשים זה בנפש וזה בזמן וזה במקום עולם שנה נפש וזהו עניין כניסת כ"ג ביוה"כ לקדשי קדשים דאז הי' התחברות הקדשי קדשים בעש"נ יחד כנודע ולכן הכ"ג דמדריגתו מדריגת יוה"כ לפי הנ"ל לכן צריך תמיד כפרה על אבק לה"ר וכיון דאין ניצולין מזה בכל יום לכן מביא מנחה לכפרה בכל יום וע' מנחות נ"א א' דאי לא כ' רחמנא בשמן ה"א תיהוי כמנחת חוטא וצריך טעם דמדוע ה"א לדמותה למנוחת חוטא וגם לר"ש מאי דמנחה חוטא אינה טעונה שמן שלא יהא קרבנו מהודר וא"כ מאי שייך זה במנחת חביתין ואך להנ"ל ניחא דגם מנחת חביתין הוא לכפרה על חטא בכל יום כאשם תלוי דבבא בן בוטא שהי' מקריב בכל יום וע"כ שפיר יש לדמותו למנחת חוטא ומהעבירות שאין אדם ניצול בכל יום הם כאן הרהור עביר' ואבק לה"ר ומצינו במנחת מחבת דמכפרת ע"ז ע' רש"י מנחות ס"ג א' ד"ה רחושי הלב וד"ה מחבואי הפה וע"כ שפיר י"ל דמנחת חביתין דהית' ג"כ מנחת מחבת ובאה בכל יום היינו דבאה לכפר על חטאים הנ"ל שאין אדם ניצול בכל יום ואולם נזכרתי עוד גמ' מנחות ע"ד א' דאמר שכן תדירה לא חטי וברש"י נדבתו וחביתיו אין באין על חטא כמנחת חוטא ע"ש וי"ל דשם הכוונה דאין בא על חטא ידוע וחמור כמנחת חוטא אבל שפיר גם היא באה לכפרה ותדע דעולה נמי מיקרי אינו בא לכפרה נגד חטאת ואע"ג דמכפר אעשה והרהור עביר' וע' רש"י זבחים נ' א' דכ' עולה לגבי חטאת ואשם לא חשיבא כפרת עשה דידי' כפרה ע"ש ונזכרתי דמנחת חביתין עצמה קרוי' חטאת בקרא ע' רש"י מנחות ק"ח א' ד"ה ומותר עשירית האיפה של כ"ג ותוס' שם ד"ה ומדאינה קרוי' חטאת וא"כ י"ל טעם הגמ' מנחות נ"א א' הנ"ל בפשיטות דמשום דקרוי' חטאת ה"א לדמותה למנחת חוטא ואולם עכ"פ גוף מה דקרוי' חטא" משמע דבאה לכפר על חטא וא"כ כיון דבאה בכל יום נ' נכון כדברינו הנ"ל

קס"ה ב' מה התם פסולה דאוריתא אף ה"נ פסולה דאוריתא. נ"ב ל' השאלתות פ' יתרו מה ע"א דפשוט פסול אף שנים במקושר פסולין לגמרי דאע"ג דתפש מפקינן מיני' עכ"ל ונ' כוונתו לפרש נוסחת הגמ' דידן דמאי דאמר אף ה"נ פסולה דאוריתא היינו דהטילו עליו תורת פסול דאוריתא לעניין דאפי' אי תפש כו' ועמ"ש בלקח טוב כלל ה' בכוונת הרשב"ם כאן דמה דגם בדיעבד אינה מגורשת זהו תורת דאוריתא ע"ש וכזה ג"כ דברי השאלתות אלא דהשאלתות נקט דיעבד דתפיסה ואולם צע"ק דבכל שאר פסולים דרבנן לכאורה פשיט דג"כ אם תפש מפקינן מיני' כל כמה דלא איתפריש להיפוך

שם א"ר פפא באתרא דלא סגי פריטי דכספא, נ"ב קצת דוגמא לזה תענית י"ג א' א"ר פפא באתרא דלא שכיח צונן

קס"ז א' כבר קדמוך רבנן, נ"ב שבת י"ט א' וש"נ במסורת הש"ס

שם ב' והלוה נותן שכר, נ"ב כזה בכל ענייני שטרות מי שהנאת השטר שלו הוא נותן שכר, ע' שו"ת הרא"ש כלל י"ג אותיות ב' ג' וע' שו"ת מהר"י ברונא סי' קט"ז דן מכאן לעניין מלמד שהשכיר עצמו ללמוד עם התינוק ג' שעות ביום לדמיון אזי על התינוק החיוב לקנות הכלי מורה שעות ולא