גליוני הש"ס נזיקין רא

בשאלה לכן גם התוספת ליתי' בשאלה וה"ז כעניין נזירות שמשון דלא מהני שאלה הואיל ומקבל נזירות כשמשון ושמשון לא הי' יכול לשאול דהי' נזירות מצווה מן השי"ת וכך כאן כיון שמוסיפו על השבת וה"ז שמקבל שיהי' קדוש כקדושת השבת והשבת גופי' ליתי' בשאלה דהוא מצווה מן השי"ת לכן גם התוספת לא מהני בי' שאלה כך נ'

קכ"ב א' בקרקע העלוה, נ"ב ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' רל"ח דכ' לעניין חלוקת אחים ושותפים בח"ל ג"כ כזה דמעלין זה לזה קורבה ורוחקה בקרקע ולא בכספים והביא ראי' מכאן והוסיף וז"ל ואשכחן בקידושין מ"ב א' דגמרי חלוקת אחים ושותפים מחלוקת א"י גבי יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהם עכ"ל ולכאורה הי' אפשר לחלק ולומר דחביבותא דא"י שאני ומשא"כ בעלמא כסף עדיף מקרקע ע' יבמות ס"ג א' ומש"ש על הגליון וע' ב"ק ט' א' ונגד זה אין ראי' מהך דקידושין וכמובן

שם רשב"ם ד"ה לקורבה ורוחקה כ' בקרוב לירושלים, כו', נ"ב ע' שו"ת ח"ס חאו"ח סי' כ"ט תמה דהא בשעת חלוקת הארץ לא נודע עדיין כלל שיהי' מקום המקדש בירושלים ולא הי' אז לירושלים מעלה כלל על שער עיירות ורק בשילה העמידו אז המשכן וה"ל לרשב"ם למימר קרוב ורחוק לשילה וע"ע שם הערה דלמ"ד בסוטה כ"ב א' וב"מ ק"ז א' דשכר פסיעות יש והוי משום זה מעלה אם ביתו רחוק מביהכ"נ ע"ש א"כ ה"נ הא גם הרחוק יש מעלה בריחוקו מפאת שכר פסיעות בעלייתו לרגל ע"ש ובזכרוני מס' נתיבות עולם למהר"ל מפראג ז"ל דהא דאמר שם בסוטה בבהיא אלמנה דהויא בי כנישתא בשיבבותה והוה אתיא ומצלא בי' מדרשא דר' יוחנן אמר לה בתי ולא ביהכ"נ בשבותך אמרה לו ולא שכר פסיעות יש והקשה המהר"ל ז"ל דהא במצוות אינו כאן וכדקיי"ל דאין מעבירין על המצוות רק הקרוב קודם ותי' דתפלה שאני בזה ממצות דהיא התקרבות לגבוה והוי ההליכה גופה להתפלל מכלל המצוה שגם בהליכה הרי הוא מתקרב אליו ית' ולא דמי למצוות דההליכה רק הכשר וע"כ אין להעביר ולאחר גוף המצוה עכת"ד ואינו לפני כעת ולפי"ז אולי יש חילוק ג"כ בין תפלה לעלי' לרגל אולם העלי' לרגל הרי זמנו ומקומו של המצוה קבוע שברגל הי' מוכרחין כולן להתראות בעזרה בשוה ורק שהדר בריחוק הי' צריך ללכת יותר והוצרך להקדים הליכתו עבור זה וא"כ וודאי דיש לו שכר פסיעות יותר ממי שהילוכו מועט ופסיעותו מועטות ונ' דבזה כ"ע אית להו סברא דשכר פסיעות יש ולא שייך כלל להך פלוגתא דב"מ ק"ז מ' ודו"ק

קכ"ג א' רשב"ם ד"ה ת"ש כ' דנהי דד"ת מד"ק לא ילפי' גלויי מילתא בעלמא הוא, נ"ב כוונתו לש"ס ב"ק ב' ב'

קכ"ד א' יצא עליהן שט"ח בכור נותן פי שנים, נ"ב הרמב"ם השמיט דין זה ותמה עליו התשב"ץ בתשובה ח"ג סי' רנ"א

קכ"ו א' רשב"ם ד"ה קסבר אין לו לבכור כ' אבל בשאר נכסים לא מצי מחיל דאין אדם מקנה דשלב"ל, נ"ב ע' ש"ע חו"מ סי' ר"ט סעי' ד' בהג"ה הובא זה בשם תשובת הר"ן דלא מהני מחילה בדשלב"ל

שם ב' רשב"ם ד"ה בדבר של ממון כ' אבל עונת תשמיש מצוה היא, נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב סי' ע"ה

קכ"ז א' רשב"ם ד"ה אמימר אמר כ' והן ג' בנים כו', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' קע"ד

ק"ל ב' עד שיאמרו כו' הלכה למעשה, נ"ב ע' ס' יושר לבב בית שני חדר שני פרק ו'

שם ואל תתמה, נ"ב כל' זה חגיגה כ"ו א', נדה ל' ב'

שם לא תקרועה עד דאתיתו לקמאי, נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קי"ב וח"ג סי' קס"ה

שם לאחר מיתה לא מיקרע תיקרעוה כו', נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת מהר"ם פדואה סי' ע"ג

קל"א ב' ממאי דבחד בי דינא איתקון כו', נ"ב ע' שו"ת הרד"ך בית ל' חדר ב'

קל"ג ב' אין רוח חכמים נוחה הימנו, נ"ב לאו דווקא דהניח את בניו רק גם באין לו בנים והניח שאר יורשיו נמי אין רוח חכמים נוחה הימנו, שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתקצ"ח

קל"ד א' תוד"ה כל כ' וא"ת דאמר לקמן כו', נ"ב ע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' מ"ב עש"ה וקצ"ע דכיון דבעי' יכול להקדיש ואל"ה אינה מתנה א"כ נ' דאפי' ביכול להקדיש רק שיכול רק להקדיש לזמן דה"ל רק קניין פירות כמ"ש הר"ן בנדרים סוגי' דבר פדא א"כ מקבל המתנה ג"כ רק קניין פירות הוא דזכי בה כיון שאין לו בה להקדיש יותר מזה וכי היכא דכשאין יכול להקדיש כלל אין זוכה כלל וא"כ איך מהני מתנה ע"מ להחזיר באתרוג דבעי' לכם הא קיי"ל דק"פ לאו כקה"ג דמי וכן איך מהני לעניין תרומה ופדיון הבן וכמובן

שם ב' הא נמי תנינא כו', נ"ב ע' שו"ת מהראנ"ח סי' ל"ו

שם הואיל ובידו לגרשה, נ"ב ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתרט"ו

שם מ"ש מדרבא, נ"ב ע' שו"ת חות יאיר סי' ע"ז

קל"ה א' אם היקלנו בשבוי' נקל באשת איש, נ"ב ע' פי' רשב"ם ומ"ש עליו בהגהות הב"ח והבאתי דבריו באתוון דאוריתא כלל ח' עמש"ש בארוכה וכעת ראיתי בשו"ת הרדב"ז ח"א סי' קע"ה דכ' שם עניין קולא בנידון יבמה לשוק וסיים וז"ל ואל תקשה עלי שאני מיקל באיסור אשת איש ליתא דאין כאן אלא לאו דלא תהי' אשת המת החוצה לאיש זר עכ"ל ומה שהארכתי באתוון דאוריתא שם אי יבמה לשוק קרוי' ערוה מצאתי כעת עוד בריטב"א יבמות ס"א ב' ד"ה קטנה שמא תמצא איילונית ונמצאו פוגעין בערוה דכ' שם דרך פשיטות דיבמה לשוק אין קרוי ערוה עש"ה

קל"ז א' מהו דתימא מצי א"ל למיעבד איסורא לא יהבינן לן קמ"ל, נ"ב בשו"ת תשב"ץ, ח"א סי' צ"ה דן מכאן לעניין הנושא אשה ומתנה עמה שלא ישא אחרת עלי', שאפי' לא הי' לו עמה בנים דמעתה מצוה עליו לישא אחרת מ"מ יש גם זה בכלל התנאי הסתמיי ולא מצי אמר אדעתא דביטול מצוה לא התניתי עש"ה

שם רשב"ם ד"ה זה גיטך לאחר מיתה לא אמר כלום כ' דאי עם גמר מיתה א"כ הוי גט, נ"ב זה חידוש דגט חל עם מיתה ביחד וכן משמע בירושלמי סנהדרין פ"ט ה"ו נתאלמנה נתגרשה כאחת מה אמר בה ר' ישמעאל והכוונה. ג"כ שגירש ואמר שיחול הגט עם מיתתו ביחד דוגמת הך דגיטין מעת שאני בעולם היינו דאמר שיחול רגע קודם המיתה, וכך הא משכחת