גליוני הש"ס נזיקין קצח

שם ב' משיח דכתי' כו' יקראו ד' צדקנו, נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' פ"ט

שם מאי שלש ושלשים פעמים כו' אם ג' ירושלים הן כאו"ו יש בה ל' מדורין כו' אם ל' ירושלים הן כאו"א יש בה ג' מדורין כו', נ"ב דוגמא לזה סנהדרין כ"א ב' כתי' ויהי לשלמה ארבעים אלף כו' וכתי' כו' ארבעת אלפים כו' אם מ' אלף איצטבלאות הי' כאו"א היו בו ד' אלפים ארוות כו' ואם ד' אלפים איצטבלאות הין כאו"א היו בו מ' אלף ארוות כו'

שם אבל ספינה כיון דנדה בה פורתא נדה לה כולה, נ"ב הילכך נגררת כולה אחר קצתה ומהני משיכת מקצת לכולה וע' דוגמא בב"ק כ' א' איב"ע כו' דפתילה דאספסתא וברש"י דכיון דהאי רישא כי גריר לי' אזל אידך בתרי' כמאן דמנח כולה בחד דוכתא דמי כו' ע"ש וע' ב"מ ט' א' הואיל ויכול לנתקה ולהביאה אצלו כו' ע"ש

ע"ז א' ע"מ כו', נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל ל"ד אות ג'

ע"ט א' תוד"ה ואין כ' דלא אמרי' שיקנה חצר הקדש כו', נ"ב ע' שו"ת ח"ס חאו"ח סי' מ"ד ומה שהקשה דעכ"פ ראוי שיקנה חצר בהקדש מטעמא דשלא יהא כח הדיוט חמור מכח הקדש כדאמרי' כזה לעניין קניין משיכה בקידושין כ"ט א' נ' דאהך דכאן לא קשיא דשלא יהא כח הדיוט כו' הרי הוא רק מדרבנן כמבואר בתוס' שם ד"ה אטו וא"כ כאן דלעניין מעילה איירי' שפיר אין מועלין כיון דאינו הקדש מה"ת ואם דמצינו גם מעילות מדרבנן ע' מעילה ב' ב' ובתוס' שם מ"מ זה לא קשיא דאין לדמות גזירות חכמים זו לזו וכאן לא הי' נראה להם לגזור מעילה מדבריהם אולי דכיון דגוף הבור קודש בלא"ה בדילי גם ממה שבתוכו וא"צ לתקן מעילה וע' תוס' מעילה שם ותוס' מנחות נ"ב א' ד"ה גזרו

שם ב' תוד"ה אימור כ' דליכא בהו אלא מי יימר אחד כו', נ"ב ע' שו"ת מהראנ"ח וסי' ע"א ד"ה איברא דאיכא למידק כו' עש"ה וצ"ע וגוף סברת התוס' דיש חילוק בין מי יימר אחד ליותר דמי יימר אחד חשיב עביד דאתו משא"כ ביותר ע' דוגמא ברשב"ם לעיל מ"ו ב' ד"ה ארעא אחריתי דכ' דכולי האי לא חייש שמא לא יפרע הלוה בזמנו ואת"ל לא יפרע שמא יבא מלוה אחר ויגבה ואח"כ יבא מלוה זה ויפרע ממנו שני חששות לא חייש כו' ואף דשם הוא בענין דעת האדם מ"מ העניין אחד דתרי מי יימר שמא לא יפרע ושמא יבא מלוה אחר כו' לא עביד דאתו ולכן לא חייש לי'

פ"א א' והכתי' אשר נתת לי כו', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' ט"ו

שם ב' רשב"ם ד"ה כל הראוי לבילה כ' יש עיכוב בעיקר הבאתו כו', נ"ב צ"ע מגמ' זבחים ל"ד א' בקר וצאן אמרתי לך ולא הי' יכול לא יביא ואם הביא כשר כו' וע"ע מנחות ס"ג ב' איכא ביניהו דאי עביד ע"ש דלר' יהודה כשר בהביא מחצה חלות ומחצה רקיקין הואיל ולא שינה הכתוב לעכב וצ"ל דהואיל וכל אחד בפ"ע קרבן הוא ע"כ הרכבתם לא מיחשיב מין חדש שלא דברה ממנו תורה והוא רק כפסול בעלמא במעשי הקרבן לא כמביא דבר אחר ממה שאמרה תורה ודו"ק

פ"ז א' א"ר ששת הב"ע דא"ל כך יפה לך, נ"ב בפי' הרא"ש דמאי פ"ו מ"ב העתיק גמ' דכאן בזה"ל, א"ר ששת נעשה כאומר לו לך ויפה לי כו'

שם ב' משום יאוש בעלים נגעו בה, נ"ב כל' זה מ"ק ה' ב' וע"ע דוגמא בכורות כ"ח ב' משום גזירות מגדלי בהמה דקה נגעו בה ושם ל"א ב' ומשום השב אבידה נגעו בה ושם כ"ב א' משום ביטול ברוב נגעו בה ושם מ"ה א' משום עצם כשעורה נגעו בה

פ"ח ב' הי' שוקל לו עין בעין, נ"ב פירושו בצמצום והוא ל' מקרא ע' שו"ת הרדב"ז ח"א סי' צ"ט דכ' דעין משפט נקרא כן לפי ששם צימצם הקב"ה את הדין על משה ואהרן שלא יכנסו לארץ ולא ויתר להם כלום ולא נשא להם פנים והוא כל' משנה דכאן עין בעין עש"ה

שם שזה הקדים חטא למעילה, נ"ב מכי יהיב דעתי' למיגזל קאים בחטא, ל' השאלתות פ' קדושים ומוכח דגזל שינה וחמור בזה מכל עבירות שבתורה דאמרי' בהו דמחשבה רעה אין הקב"ה זה מצרפה למעשה [ומפי' הרשב"ם כאן אין ללמוד זה דכפיר' התחלת מעשה הוא וגם פירושו צ"ע דקרי לי' התחלת גזל ואמאי הרי הכפיר' הוא כשיש מעות חבירו בידו כבר וחבירו תובעם והוא כופרים א"כ הרי הכפיר' גזילה ממש גמורה ודו"ק] וע' תוס' קידושין ל"ט ב' ד"ה מחשבת חמס נחשב למעשה ע"ש ואולי נהי דלא מיחשיב למעשה מ"מ חטא מיקרי משא"כ בגזל גבוה וע' מעילה י"ט א' דמעילה אקשה רחמנא לע"ז ע"ש וא"כ הי' ראוי לומר להיפוך שהרי בע"ז מחשבה רעה מצטרפת למעשה כמבואר בקידושין שם אולם הא גזה"כ הוא מדשינה קרא בגזל גבוה מגזל הדיוט להקדים מעילה לחטא ולענ"ד יש לפרש דברי ר' לוי דכאן דלטעמי' אזיל דבירושלמי ריש לולב הגזול אי א"ר לוי זה שהוא נוטל לולב גזול למה הוא דומה לאחד שכיבד את השלטון תמחוי אחד ונמצא משלו כו' וביפה מראה ובק"ע שם פירשו דכל גזל חשיב כגוזל להקב"ה שצריך להחזיר להנגזל את ממונו ע"ש ולפי"ז כל גזל הוי פי שנים גזל הדיוט וגזל גבוה דאף שיוחזר להנגזל ממונו מן השמים מ"מ הא לא עדיף מגוזל ע"מ להשיב דקאי בלא תגזול ע' ריש איזהו נשך ומש"ש בגליון וגזל גבוה קרוי מעילה דכל חטא מעילה י"א דהוא רק מטעם גזל גבוה ע' בזה באתוון דאוריתא בארוכה וזהו שאמר בבגזל הדיוט הוקדם חטא למעילה דיש בו חטא גזל הדיוט גם בלי מעילה ומבלעדו יש עוד מעילה ומשא"כ גזל גבוה כל החטא הוא רק המעילה וע"כ הוקדם מעילה לחטא דזולת המעילה הרי אין כאן חטא אחר וע"כ לא הי' אפשר שיוכתב חטא מקודם ודו"ק היטיב ולולי דברי היפ"מ והק"ע הנ"ל י"ל עוד בהך דונמצא משלו דהכוונה דבאמת הרי לד' הארץ ומלואה אלא דעכ"ז הארץ נתן לבני אדם ע' ריש כיצד מברכין ומש"ש בגליון וע"כ כיון דניתן משמים רק לבעליו לכן לגבי הגזלן שלא ניתן לו עדיין הוא של גבוה ומתפרש בפשיטות הך ונמצא משלו ודמי לקדשים דאף דניתנו לאכילה מ"מ לגבי דבר אחר שלא ניתנו לו חשיבי עדיין של גבוה וע"כ המקדש בחלקו אינה מקודשת דחשיב מקדש בשל גבוה וע"כ ה"נ אף ז יתן לבעלים לכל דבר מ"מ לגבי אחר שלא ניתן לו שפיר חשוב עדיין של גבוה וגם לפי"ו יתכנו דברינו הנ"ל דמ"מ גם איסור גזל הדיוט שפיר אית בי' כיון דלבעלים הרי ניתן וא"כ הרי גוזל גם את בעליו ושפיר אית בי' תרתי גזל הדיוט וגזל גבוה ודו"ק שוב ראיתי בבמדבר רבה פרשה ח' איש או אשה כי יעשו שחשבו לעשות ולא עשו כו' וע"ש במגלה עמוקות פ' נשוא דמפרש דגזל חמור מכל עבירות דמחשבה מצטרפת בו למעשה כבע"ז ע"ש ודע דיל"ע למאי דאמר כאן דק' גזל הדיוט מגזל גבוה בגמ' סנהדרין נ"ו ב' מכל עץ הגן ולא גזל ע"ש ברש"י דמדאצטריך למישרי ולהפקיר לי' עצי הגן ש"מ שאינו מופקר לו נאסר לו וצ"ע דשם מה שלא הופקר לו היינו דהוא עדיין של גבוה כיון