גליוני הש"ס נזיקין קצה

שם בקלניתא כו' כעין קלניתא, נ"ב כזה חולין ק"ב ב'

שם ב' כיבד וריבץ לאוצר מהו, נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת מהראנ"ח סי' ע"א

כ"א א' עד שית לא תקבל כו', נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' ס"ה

שם דילמא אתי לאיתרשולי, נ"ב ל' השאלתות פ' דברים האי מיקרי דרדקי דאישתכח עדיף מיני' לא מסלקינן לי' דאם כן היאך נמי אמר אי משכחין עדיף מינאי מסלקין לדידי ולא יהיב דעתי' עכ"ל

שם תוד"ה בסופר כ' אין נראה כו', נ"ב ע' שו"ת באר שבע סי' ו'

שם ב' איכא דאמרי כו' וא"ד כו', נ"ב בשאלתות פ' דברים לא הזכיר א"ד דלא קטלי' רק כתב סתם א"ל יואב כתי' ארור מונע חרבו מדם וקטלי' עכ"ל

שם רשבג"א אף לשכינו כופהו, נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל ה' אות ג' דאפי' לרשב"ג הטעם רק משום שפוסק חיותו אבל מה שדמי חנותו של חבירו נפחתים למכיר' שאילו בא למכור חנותו לא יטול בעדה כל כמו שהי' נוטל אילו לא הי' לזה חנות בצדו משום הא גם רשב"ג מודה דא"צ להרחיק ע"ש

שם בר מתא אבר מתא אחריתי כו', נ"ב ע' שו"ת חוט השני סי' ע"א וע' שו"ת נחלת שבעה סי' ב' ג'

כ"ב א' לאיקבועי דלא כהלכתא, נ"ב ע' שו"ת מהר"י ברונא סי' רנ"ג ועש"ה כל התשובה לעניין השגת גבול לת"ח וגוף הך דכאן דשרא להו כו' לאיקבועי דלא כהלכתא וברש"י אלא לפנים משורת הדין והיינו שהטיל חיוב על סתם בני אדם לעשות לפנים משורת הדין היינו הסוחרים שהם הם המפסידים בקביעות ר' יאשי'. כו' ורק שחייבם לסבול הפסד זה מצד לפנים משורת הדין הוא חידוש דאיך אפשר לחייב דבר שלא מצד הדין וע' תבואות שור סי' י"ז ס"ק י"ב מש"ש דאע"ג דאפי' דבשל ישראל יש מדת חסידות כו' מ"מ אין מורין כן לשאר בני אדם משא"כ בשל עכו"ם מורין כן לכל ישראל להתנהג בחסידות זו כיון דלית לי' פסידא כו' ע"ש כל העניין וע' נדה י"ב א' וזהו עדן של צנועות כו' תני תנא צריכות כו' א"ל שאני אומר כו' ע"ש ברש"י ד"ה וזהו עדן דכ' דהוא מדת חסידות והיינו דס"ל דאף דהוא רק מדת חסידות מ"מ חייבו חכמים מדת חסידות זה לכל הנשים בתורת מדת חסידות והיינו דתני צריכות ומאן דפליג עלי' ס"ל דלא שייך לחייב דבר ממדת חסידות וכיון דתנא צריכות ע"כ דהוא מעיקר הדין ודו"ק

שם כפיפה מצרית, נ"ב הוזכר כלים פכ"ו מ"א

כ"ג א' אבל רבים מאן פייס ומאן שביק,. נ"ב כזה לקמן ס' א' דידך לרשות הרבים מפיק מאן מחיל גבך

שם ב' קרוב לזה שלו, נ"ב ע' שו"ת חות יאיר סי' רכ"ח אי מוציאין ממון ע"י ראיית קורבה כגון שטר על יוסף בן שמעון ויש ב' יוסף בן שמעון אחד עם המלוה בעיר ואחד בעיר אחרת ע"ש

שם רוב וקרוב הולכין אחר הרוב, נ"ב ע' ס' בכור שור עירובין ס"ד ב' וע' ירושלמי דמאי פ"א ה"א בסופה וירבו כל הרימון שבעולם על רימי אותו המקום ע"ש בידב"ז ד"ה ר"ה אמר ר' ירמי' בעי כו'

שם תנן ניפול הנמצא כו', נ"ב ע' ב"מ כ"ה א' מצא דבר שאין בו סימן בצד דבר שיש בו סימן כו' ע"ש כולה סוגי'

כ"ה ב' דמצדד אצדודי, נ"ב כל' זה יומא ל"ז א' וע"ע לקמן צ"ט א' דמצדדי אצדודי

כ"ח א' תוד"ה שהן כ' וכה"ג פריך בכמה דוכתי, נ"ב יומח ל"ה א' וש"נ

כ"ט א' אלא אמר רבא שתא קמייתא מיזדהר כו',. נ"ב ע' ב"מ ס"ח א' ע"ש ברש"י ד"ה שפיר דמי דמשמע שם דחזקת ג' שנים יש בם עניין קניין בעצם עש"ה ותבן וצע"ק

ל' א' כיון דא"ל דבי בר סיסין ומיקריא דבי בר סיסין עלי' דידי' רמיא כו', נ"ב ע' שו"ת עבודת הגרשוני סי' ג'

ל"ג א' זה הוא שאומרים עליו אדם גדול הוא, נ"ב כל' זה זבחים ה' א', ברכות ל"ח א'

שם ב' תוד"ה איזיל כ' ולא איירי בקציצת הדקל, נ"ב עמ"ש בגליון יבמות מ"ז ב' אהך דמיא מרזו מכה

ל"ה ב' ישראל הבא מחמת עכו"ם הרי הוא כעכו"ם, נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל י"ח אות א', אות י"ד, אות ט"ו, וע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' קע"ו וע"ע שם סי' קס"ב עש"ה

ל"ו א' והני דבי ריש גלותא כו', נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל י"ח אות י"ז

מ"א ב' א"ל לכי תיתי, נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת מהרי"ו סי' קמ"ט וכדבריו שם בשם מהר"ם כן הוא גם בחידושי אגודה הנדפסים סוף שו"ת מהרי"ו שכ' שם כן כא במקומו וע"ע שו"ת מהר"י ברונא סי' רל"ה ובגוף הך דיש בכלל מאתים כו' ע' ג"כ חידוש דין בנימוקי מהרמ"מ שבסוף השו"ת מהרי"ו שם דס"ו ע"א וז"ל דין ראובן קרא לשמעון בן זונה והשני העיד שאמר לו ממזר לא נחלקה עדותן בכך דיש בכלל מאתים מנה והרי הן מצטרפין כאילו יש שני עדים שא"ל בן זונה כו' עכ"ל ולכאורה לא דמי להך דכאן דנהי דממזר הוא ממילא בן זונה מ"מ כל אחד מעיד על דיבור אחר ולא דמי לכאן דעל המנה שניהם מעידים בשוה רק דאחד מוסיף להעיד שהלוהו עוד מנה דמאתים יש בו ב' מנה וע' סנהדרין ל"א א' אחד אומר חבית של יין ואחד אומר חבית של שמן כו' עש"ה וגם ק' דאמירת ממזר אינו מורה על היות אמו זונה דיוכל להיות דאמו ממזרת וממילא בנה ממזר אבל לא הית' זונה אולם שם לעניין הבושת דיינינן וממזרת הוי עוד בושה גדולה טפי דא"ל דזונה היא רשעי' משא"כ ממזרת אפשר שאינה רשעי' דז"א דהא כיון דנשיאת לכשר ג"כ עברה בלאו דממזרת ואולם משכחת בשוגגת באיסור או שלא ידעה שהיא ממזרת ואין להאריך

מ"ג א' ואם איתא ליסלקו כו', נ"ב ע' שו"ת צמח צדק סי' ל"ז דן מזה דאע"ג דקרוב פסול לזכות ולחוב מ"מ נוגע כשר לאותו הצד שאין לו בו נגיעה כיון דלאותו הצד הרי מסולק הוא וסילוק הרי מהני עש"ה והנה הא דנקט תרי מינייהו ולא תלת ע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תר"ו וע"ע בסוגיא דכאן בשו"ת הרא"ש כלל נ"ח אותיות א', ב', ה', ובשו"ת הריב"ש סי' קס"ח וע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתל"ד עש"ה וע' שו"ת מהרי"ט סי' כ"ו וע' שו"ת חכם צבי סי' י"ד

שם דכיון דרווח רוח, נ"ב דוגמת ל' זה לקמן צ' ב' תרעא דרווח רווח: