גליוני הש"ס נזיקין קפט

שם ב' רש"י ד"ה נמעלו ב"ד של ישראל שבאותו דור שכל תקנות משפט תלוי' בהן ועל ידיהן נוהגות חוקות המתוקנים לציבור מאז והוי כמי שתיקנו לו הם קניין זה, נ"ב עפ"י דברי רש"י אלה מסולקת שאלת החות יאיר סי' קכ"ו ע"ש מש"ש ואין לומר א"כ נר חנוכה כו' דלדברי רש"י הרי כל תקנות וגזירות חכמים מתחדשים בכל דור ע"י ב"ד הגדול שבדור שחייבין כל ישראל לשמוע לדבריהם אולם יוקשה לפי"ז הא דאין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול הימנו כו' ודו"ק

צ"ז א' לא דינא ולא דיינא, נ"ב כל' זה חולין נ"ט ב', יומא ע"ב א'

שם מקרי דרדקי שתלא טבחא ואומנא ספר מתא, נ"ב כסדר זה הוזכרו ג"כ לקמן ק"ט א' וע"ש דגם שם הוא מאמר רבא כמו כאן

שם מרימר בר חנינא אוגר כודנייתא כו', נ"ב ע' שו"ת חוט המשולש טור ב' סי' כ"ד

צ"ח א' מתוך שאינו יכול לישבע משלם, נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות סי' י"ב וע"ע שם ח"ב סי' ס'

צ"ט א' תוד"ה באומר כ' שנשאר, נ"ב צ"ל שנשאל

ק' ב' ורביעית שאמרו חוץ מן ההוצאה, נ"ב דוגמתו לקמן ק"ה א' סאתים שאמרו חוץ מן ההוצאה

ק"א ב' כך שוכר צריך להודיע, נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל א' אות ז'

שם א"ל לא עדיפת מינאי, נ"ב ע' שו"ת הרא"ש שם אות ו'

שם לעשות לו מעקה, נ"ב ע' ס' יריאים סי' מ"ה דכ' ונ"ל שהעומד בבית אחרים פטור מן המעקה אותו העומד מדלא מרבינן (בספרי המובא שם) אלא לקח וירש וניתן לו במתנה אלמא מעקה לאו חובת הדר היא עכ"ל וחידוש שלא הביא גמ' דכאן ואם כי יש ליישב דלא תיקשי עלי' מינה מ"מ הי' לו להביאה

שם אפשר הוא בגובתא דקניא, נ"ב ע' שו"ת משפטים ישרים סי' קנ"ג

ק"ג א' אם איתא דפרעי' כו', נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קכ"ד

ק"ד א' הי' דורש לשין הדיוט, נ"ב ע' שו"ת לחמי תודה למהר"י באסאן ז"ל סי' י"ב וע"ע שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' רע"ד וע' שו"ת הרד"ך בית כ"ח חדר א' ועוד שם בית ל' חדר ב' וע' שו"ת הרדב"ז ח"ג סי' תתקל"ב וע' שו"ת מהר"ם פאדווה סי' פ"ה ע"ש וע"ע שו"ת תשב"ץ ח"א סי' קל"ג וע' שו"ת הרא"ש כלל י"ח אות ה' וע"ע שם כלל ל"ג אות ב' עש"ה וע"ע שם כלל ס"ח אות י"ג בארוכה וע"ע שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' רצ"ב בתיקון ג' וע"ע שם ח"ג סי' ע"ג וסי' ק"נ עש"ה וע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' קכ"ה עש"ה וע"ע שם סי' קנ"ב בתשובת הרשב"א שם ד"ה "ולעניין כתובת בנין דכרין בסוף הדיבור עש"ה, וע"ע שם ח"ג סי' י"ז עש"ה וע"ע שם ח"ג סי' ר"י וסי' תל"ג וסי' תל"ה וסי' תמ"ב

שם תוד"ה ה"ג כ' או להכשיר' לאכול בתרומה, נ"ב דברים אלו צ"ע דאין שום קרבן מכשיר לאכילת תרומה רק לאכילת קדשים דהעריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו אוכל בקדשים ונ' ברור דטעות נפל בתוס' וצ"ל בקדשים תחת בתרומה

שם תוד"ה לא ימשכננו כו' דאע"ג כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תתי"ט

שם ב' סבר כו' יהיב לי' שבחא כו' א"ל כו' אטו הוא אשבח ארעא לא אשבחה, נ"ב כזה לקמן ק"ט ב'

שם עבוד רבנן מלתא דניחא לי' ללוה וניחא לי' למלוה, נ"ב כל' זה ב"ב קע"ב א' ושם הוזכר מלוה תחלה וע"ע דוגמא ב"ב ק"ז א' עבוד רבנן מלתא דניחא לי' למוכר וניחא לי' ללוקח

ק"ה א' תא ליפלוג כו', נ"ב ע' אריכות בשו"ת חיים שאל ח"ב סי' י"ג

שם אם יש בה כדי להעמיד כרי כו', נ"ב ע' אריכות בשו"ת חות יאיר סי' קס"ח

ק"ו א' הוה מקיים בי ותגזר אומר וגו',. נ"ב ע' שו"ת חיים שאל סי' מ"ה

שם אפקעתא דמלכא, נ"ב ע' מסורת הש"ס וכל' זה עוד לעיל ל"ט א'

שם תוד"ה אלא מעתה כ' ומשני שביעית אפקעתא דמלכא הוא וא"א להיות תבואה בארץ בהיתיר כלל כו', נ"ב כוונתם דשדפון אינו מבטל שם שנת תבואה מן השדה דהא הי' אפשר להיות בה תבואה אילו לא הי' שדפון וזולת אם בכל העולם אין תבואה אז לא אמרי' דהי' אפשר דמה שאינו בשום מקום הוי כאילו נסתלק לגמרי עניין התבואה ומציאותה ואינו גם בסוג אפשריות ורק אם יש תבואה באיזה מקום אמרי' דכמו שיש שם הא הי' אפשר שיהי' גם כאן אילו לא נשדף ולכן חשיב שנת תבואה ומשא"כ שביעית מה בכך שיש תבואה בח"ל הרי שדה זו עומדת בא"י וא"א להעתיקה לח"ל וכפי היותה בא"י הא לא הי' שם שום אפשריות שיהי' בה תבואה בהיתיר בשביעית ויל"ע קצת דגם בשביעית מאי כללא דאינו עולה מן המניין אחרי דהטעם מפאת דא"א כלל שיהי' בה תבואה כיון שעומדת בא"י וא"כ מאי כללא הרי אם מכר לו שדה בא"י והיא עומדת על שפת הירדן אז הא יש מציאות בבוא שביעית שיוכל לזורעה בשביעית אילו הי' הירדן מתפשט שם ונכנס לצד פנים ואז הית' שדה זו נעשית חוץ לארץ ע' חידושי הר"ן לעיל כ"א ב' ד"ה ירדן שנטל מזה ונתן לזה עש"ה ואין לומר דהא לא נכנס הירדן ולא נעשה אפשריות זה דא"כ שדפון נמי הרי נשדף ולא נשאר בפועל אפשריות הזריעה ורק דאתה אומר דהי' אפשריות שלא יושדף וא"כ ה"נ הרי הי' אפשריות שיכנס הירדן כו' דו"ק מאוד ואולם יש לחלק בין אפשריות של כניסת הירדן דהוא חסרון מעשה מחודש לבין אפשריות המנע השדפון שהי' צריך רק שלא יתחדש דבר וק"ל וגוף הדין הנ"ל דאפשר לשדה שבא"י ליעשות ח"ל ע"י כניסת הירדן יל"ע בו הרבה לכמה דברים אם זרע בשדה בהיותה בא"י ואח"כ נעשית ח"ל ע"י כניסת הירדן מה דין התבואה הגדילה לעניין תרומות ומעשרות וחדש וכן לעניין קיום כלאים וכדומה דברים הרבה מאוד ויש להאריך בזה מאוד ואכ"מ

שם ב' רשב"ג משום ר"מ אומר כו', נ"ב תוספתא תענית פ"ק ע"ש שינוים בבעלי המאמר

שם תוד"ה וקיימא כ' פי' בקונטרס כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תתכ"א

ק"ז א' שתהא יציאתך כו' כביאתך כו' מה ביאתך כו' בלא חטא כו' אף יציאתך כו', נ"ב דוגמת ל' זה ביומא