גליוני הש"ס נזיקין קפז

שם ב' משום שינוי דעתא, נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת הראנ"ח סי' כ"ד וע' שו"ת הרא"ש כלל א' אות ב'

שם תוד"ה השתא כ' אפי' למ"ד עובר לאו ירך אמו הוא לעניין לשון בני אדם במשא ובמתן חשובים הם גוף אחד, נ"ב ע' שו"ת הרדב"ז ח"א סי' קפ"ח דנ' דלא ברירא לי' הא מילתא ולא הביא דברי התוס' דכאן

פ' א' מפני שהנפח קשה כמשאוי, נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ק"ו כ' ואפי' כי הוי תיקלא בתיקלא תמהו הראשונים ז"ל איך יהי' הנפח תוספת אלא שהנסיון אמת זה כמו שהגידו לי עובדי אדמה עכ"ל

שם ב' בההיא הנאה דתפיש לי' אאגרי', נ"ב ל' השאלתות פ' ויצא בההוא הנאה דאית לי' דתפיש לי' עד דשקיל אגרי' ולא מצי מפקיין מיני' עד דיהבין לי' אגרי' הילכך הוי כש"ש

שם רש"י ד"ה קב לכתף כ' מכאן אתה למד שמשא אדם בינוני שלשים קב שהן ה' סאין כו', נ"ב ע' סנהדרין צ"ג ב' וכי דרכה של אשה ליטול שש סאין ופירש"י ליטול ולישא משאוי כזה ומוכח דאיש דרכו בכך וע' רש"י סוטה ל"ד א' ד"ה תילתא דטעוני' הואי שהי' כל אחד נושא ק"כ סאין ועמ"ש בזה בס' בכור שור בסנהדרין שם

פ"ב ב' תוד"ה וסבר כ' אבל באונס גמור פטור כו', נ"ב ע' שו"ת צמח צדק סי' ה' דה"ה גבי רציחה א"צ כפרה וסליחה ע"ש ואולי זה טעם בועל ארמית דקנאין פוגעין בו ואין מתחייב ולא נחשב לו שום איסור משום רציחה אף דבא לימלך אין מורין ואם נהפך זמרי והרגו לפנחס דינא עביד דנחשב רודף ועכ"ז הקנאי אין במעשהו משום רציחה והטעם דכיון דמפאת קנאה עשה נחשב אונס גמור דכי היכא דביצר רע אמרי' דיצר אלבשה נחשב אונס בכתובות נ"א ב' ה"נ להיפוך בקדושה שייך יצ"ט אלבשי' למיחשיב אונס וע"כ נחשב הקנאי אונס גמור מפאת יצ"ט דאלבשי' בקדושתו העליונה רשפי אש שלהבת י"ק וע' שיטה מקובצת כתובות ע"ד א' ד"ה אלמא כיון דעביד מעשה מש"ש וכבר אמרו תחלתה באונס וסופה ברצון מותרת משום דיצר הלבישה ה"נ יראת ד' אלבשי' שלא להכשילה ואחולי לתנאי' כו' עש"ה הרי דשייך הך דיצר אלבשי' גם בטוב ובקדושה וע"כ זה עניין הקנאי דנחשב אונס גמור מפאת יצ"ט וקנאת כבוד שמים דאלבשי' ולכן אין במעשהו נדנוד חטא וכחות יאיר הנ"ל דבאונס גמור גם גבי רציחה א"צ כפרה וסליחה וכיון דאין שם נדנוד חטא שוב אדרבה מקבל שכר גדול על אשר קנה לנפשו קדושה עליונה ושלהבת בוער כזה. לשלא יעצור כח לסבול ראות עושה התיעוב כזה ולא יהרגנו וכדאית היא קדושתו העצומה להשיב חמה ולכפר על כל בני ישראל

פ"ג א' הא יש רואה כו', נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' נ"ח ועוד שם ח"ג סי' קכ"ט וע"ע שו"ת שארית יוסף סי' ל"א וע"ע שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקע"ה לעניין אשה האומרת מת בעלה במקום פלוני ויש שם יהודים אי אמרי' דמדהי' הדבר במקום רואים ולא הביאה בידה לא עדות ולא ראי' רגלים לדבר דמשקרא והביא הך דכאן עש"ה וע"ע נימוקי מהרמ"מ שבסוף המהרי"ו דס"ד ע"ב כ' ודין ראובן טען על שמעון שדחפו בביהכ"נ ברבים צריך לברר שכן הוא וראי' מההיא הא יש ראי' יביא ראי' ויפטר עכ"ל וע"ע שו"ת הרא"ש כלל ק"ז אות ו' ד"ה ועל השאלה ראשונה שאלוהו עש"ה וע"ע שו"ת הריב"ש סי' מ"ז ע"ש וע"ע שו"ת חוט המשולש טור ב' סי' ה' ד"ה ואפשר לומר שאעפ"י שכתב הרב ז"ל כו' וע"ע שם סי' ל"ה וע"ע שו"ת חוט המשולש טור ג' סי' ה' וסי' י"ט וע"ע מרדכי במכלתין פ"ק רמז רי"ט ורמז רנ"ב וע' שלטי הגבורים פ' השוכר את הפועלים דף קי"ז ע"א מדפי הרי"ף

שם ב' חומץ בן יין, נ"ב כל' זה חולין ק"ה א' חלא בר חמרא

פ"ד א' כי הוו מיקלעי ר' ישמעאל ברבי יוסי כו', נ"ב נזכר מזה בפסחים פ"ו ב' דר' ישמעאל ברבי יוסי הי' כריסו רחבה

שם דאקרבינך תחת כנפי השכינה, נ"ב מעין ל' זה יבמות מ"ח ב' להכנס תחת כנפי השכינה וע"ז י"ג ב' שמכניסו תחת כנפי השכינה

שם ב' כלי שנשתמש בו קודש כו' תמן אמרינן כו', נ"ב ע' שו"ת מהר"י ברונא סי' קפ"ט

שם מימיהן אנו שותים, נ"ב כל' זה הוריות י"ד א'

פ"ה א' אמרי הואיל ולא קא מרחם, נ"ב ע' שאילת יעב"ץ סי' ק"י

שם ב' דזיקוקין דנורא, נ"ב כל' זה חולין קל"ז ב' וע"ש בגליון הגרע"א ז"ל

שם הוה קא מצטער רבי למסמכי' ולא הוה מסתייעא מילתא א"ל לא לצטער מר, נ"ב דוגמא לזה סנהדרין י"ד א' ר' חנינא ור' הושעיא הוה קא משתקיד ר' יוחנן למיסמכינהו לא הוה מסתייעא מילתא הוה קא מצטער טובא אמרו לי' לא נצטער מר כו'

פ"ו א' כי הוה קא ניחא נפשי' אמר טהור כו' יצאת ב"ק אשריך כו' שגופך טהור ויצאתה נשמתך בטהור, נ"ב דוגמא לזה סנהדרין ס"ח א' אמר להן הוא טהור ויצתה נשמתו בטהרה וע"ע ע"ז כ"ז ב' אשריך בן דמא שגופך טהור ויצתה נשמתך בטהרה

שם במניפא, נ"ב הוזכר בכלים פט"ז מ"ז והמנפה ובר"ש הביא גמ' דכאן וגירסתו "במניפיך" תחת "במניפא"

שם ב' כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת בעצמו עשה הקב"ה לבניו בעצמו וכל מה שעשה כו' ע"י שליח עשה הקב"ה כו' ע"י שליח, נ"ב מעין זה סנהדרין צ"ד א' פרעה שחירף בעצמו נפרע הקב"ה ממנו בעצמו סנחריב שחירף ע"י שליח נפרע הקב"ה ממנו ע"י שליח

שם רש"י ד"ה להעמילן של טבחים כ' חלות עשויות לכסות פי התבשיל, נ"ב כ"ה בפסחים מ"ב ב'

פ"ז א' אמר אפרים מקשאה תלמידו של ר"מ משמי' דר"מ, נ"ב כל' זה סנהדרין ל"ט ב'

שם אוכל חולין בטהרה הי', נ"ב ע' ס' באר יעקב או"ח סי' רמ"ב

שם אותו היום פרסה נדה, נ"ב ע' שו"ת מעיל צדקה סי' נ"א

שם כדי לשגר לה כוס של ברכה, נ"ב ע' שאילת יעב"ץ סי' קכ"ו

שם עד יעקב לא הוי חולשא כו', נ"ב ע' רש"י עה"ת פ' וירא עה"כ ויכלו המים וע"ש בריב"א ורע"ב עה"ת ובשאר מפרשים

שם משמנין ביניהם, נ"ב כל' זה בכורות י"ז א' במשנה וע"ש י"ח א' בגמרא

שם ב' תוד"ה אימא כ' משום דהוי שני כתובים, נ"ב ט' שו"ת הריב"ש סי' רע"ז: