גליוני הש"ס נזיקין קפג

לבני העיר במעמד גזברין, נ"ב דוגמא לזה שבועות מ"ז ב' נשבעין לחנווני כו' לבעה"ב מיבעי לי' אמר כו' נשבעין לבעה"ב במעמד חנווני ואולי צ"ל גם שם רבה או גם כאן רבא

שם שלא יהו בני אדם מזלזלים בהקדישות, נ"ב כזה חידושי הר"ן לקמן צ"ט ב' ד"ה מה שאין כן במזיק

שם ב' לפי שאין קץ לדמי', נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ד' הביא ראי' מכאן דהקדש לעניים רעהו קרינן בי' דאל"כ אלא דינו כהקדש גבוה א"כ ס"ת נמי הא אמרי' בב"ב מ"ג א' דהכל לגבי ס"ת עניים נינהו וא"כ הי' ראוי שלא יהי' אונאה במכירת ס"ת כהקדש דמימעיט מאונאה מקרא דעמיתך וע"כ דהקדש לעניים עמיתך קרינן בי' וא"כ ה"ה דקרוי רעהו ע"ש ואינו מובן דנהי דהכל לגבי ס"ת עניים הן היינו דגם עשיר הצריך לס"ת ואין לו הרי הוא עני בעניין זה מ"מ אטו המוכר דבר לעני אין לו אונאה ומה זה ענין לשלא יהי' בו אונאה ואין לו עניין כלל לצדקה והקדש שאדם מקדיש לעניים לדון מכאן דאין לו דין הקדש ואפי' נדון דקדושת ס"ת כקדושת הקדש וע' שבת קט"ז ב' רש"י ד"ה לא נטלטל עור אגב בשר דכ' דבשר פסח דומיא דס"ת וע' עירובין ק"ג א' דקרינן לס"ת מקדש ע"ש סוף סוף אחרי דאיתי' במכיר' והמכיר' הרי הוא הדיוט להדיוט א"כ מה בכך שגוף הספר הקדש מ"מ האונאה הרי נתאנה הדיוט ושפור יש בו דין אונאה וז"פ

נ"ט א' הכל נפרע ע"י שליח חוץ מאונאה, נ"ב ע' שאלתות פ' וארא כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו אליהו כופתו והקב"ה רוצעו אלמא נפיש ריתחא עלי' דמיתפרע מיני' הקב"ה בידי' דנפשי' עכ"ל וצ"ל דאין למידין מן הכללות ואפי' במקום שנאמר בהן חוץ

שם שאין מריבה מצוי' בתוך ביתו של אדם אלא על עיסקי תבואה, נ"ב דוגמתו תמורה ט"ז א' מה חמור זה כיון שאין לו מאכל באבוסו מיד צועק כך אשה כיון שאין לה תבואה בתוך ביתה מיד צועקת

שם ב' מאי עכנאי א"ר יהודה אמר שמואל שהקיפו דברים כעכנא זו וטמאוהו, נ"ב דוגמת זה עירובין ק"ד ב' מאי באר הקר אמר שמואל בור שהיקרו עלי' דברים והתירוה

שם אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר חרוב ממקומו כו' נ"ב ע' מה שהבאתי בזה בבית האוצר ערך אדם כלל י"ח בשם הקנה דטעמא דר"א דמטהר משום דנתבטל מתורת כלי והוא דוגמת עקירת החרוב מן המקום דהמקום עניינו ג"כ עניין כלי שמכיל את המתקומם עליו ע"ש ונזכרתי בזה גמ' ע"ז נ"ב ב' אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים בכלים שנשתמשו בהן לעכו"ם הכתוב מדבר כו' וע"ש דפריך הא מקומות כתי' ומשני אם אינו עניין למקומות דלא מיתסרי דכתי' אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם תנהו עניין לכלים כו' ועכ"פ מצינו שקרא הכתוב לכלים בשם מקומות והוא סיוע לדברי הקנה הנ"ל דמקום רומז לכלי ועניינו עניין כלי וע"ע זבחים כ"ד א' הואיל ורצפה מקדשת וכלי שרת מקדשים מה כלי שרת לא יהא דבר חוצץ בינו לבין כלי שרת אף רצפה לא יהא דבר חוצץ בינו לבין הרצפה כו' ומובן ביותר להנ"ל ג"כ דהרצפה דהוא המקום שעומד עליו עניינו ג"כ עניין כלי והוא ילפותא דכלי מכלי דמה כלי שרת כו' כך המקום דהוא ג"כ כלי צריך ג"כ שלא יהא דבר חוצץ בינו לבינו

שם ושליש בשעורים, נ"ב בשו"ת הריב"ש סי' שע"ה הביא הגמ' דכאן בנוסחא ומחצה בשעורים וכ' שם טעם מדוע לקו הזיתים והחטים רק שליש והשעורים מחצה ע"ש

שם שלא ירבו מחלוקת בישראל, נ"ב כל' זה סנהדרין פ"ח א'

שם ההוא יומא ריש ירחא הוי כו', נ"ב ע' רוקח סי' רכ"ח כ' בליל ר"ח אין נופלין על פניהם וכל היום עד יום השכמת לאחר ר"ח דאמרי' בב"מ גבי מעשה דר"א כו' עכ"ל ומבואר מדבריו דבשאר הימים נופלין על פניהם גם בלילה מיהו מאי דדייק מכאן דאין נופלין בר"ח דגם בליל ר"ח אין נופלין לולי דבריו יש לחלק בין ליל ר"ח ליומו מפאת דאין מקדשין החודש בלילה וכדמחלקי' בזה לעניין הזכרת יעלה ויבוא בתפלה בלילה בברכות ל' ב' וע"ש בפנ"י וגם מאי דמשמע מדברי הרוקח דגם בליל שאחר ר"ח אין נופלין צריך ביאור מנא לי'

שם והלוחצו עובר כו', נ"ב פי' הלחיצה שילך עם הגר לפנים משורת הדין, ס' יראים סי' נ"ג ולפי"ז כל לפנים משורת הדין שהוזכר בגמ' בין אדם לחבירו כהך דלעיל כ"ד ב' וע"ש במסורת הש"ס לגבי גר הוו דין מצד לאוין דלחיצה

ס' א' ביין התירו כו' מפני שהוא משביחו, נ"ב ק' דאם משביחו פשיטא ע' שו"ת חות יאיר סי' קצ"ב אות כ"א וע"ש אריכות בכולה סוגיין

שם עדא אמרה כל באמת אמרו הלכה היא, נ"ב בס' מקח וממכר לר' האי ז"ל שער נ"ט העתיק גמ' דכאן בזה"ל הדא אמרה כל באמת הלכה למשה בסיני הוא, וחידוש שלא הביא זה החות יאיר סי' קצ"ב שם

שם רש"י ד"ה אין לדבר סוף כ' ולא חשו אלא בזמן שאני מוכר דבר העשוי לרמות בו כמות שהוא עכשיו, נ"ב ע' רש"י לעיל ד"ה והא אנן תנן דכ' דהטעם כאן משום לפני עור כו' וא"כ משמע לעניין לפני כו' דאם אין הדבר דבר של מכשול בעצמו רק צריך המקבל עוד להוסיף בו דבר לשיהי' דבר של מכשול לית בי' משום לפני עור כו' ובחידושי סוגי' דלפני עור כו' הארכתי בזה בדברי ס' החינוך דמדמה כמו זה ללפני דלפני עש"ה לעניין מקח מעכו"ם לפני אידיהן וע' ירושלמי דמאי פ"ו ה"ה ושוין שהוא מוכר לו שיבלין כו' ע"ש בפני משה החילוק ג"כ דבזיתים א"צ המקבל להוסיף בהן משקה רק המשקה היוצא מעצמן מכשיר וע"כ חיישי' טפי מבשבלין דצריך להוסיף מים עש"ה ותבן

שם ב' ותו תרבית בלא נשך כו', נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת רד"ך בית כ"ו חדר א'

שם ת"ר את כספך וגו', נ"ב ע' אריכות בסוגיין בשו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשצ"ז

ס"א א' לא לכתוב רחמנא לאו בגזל ותיתי מהנך, נ"ב ע' שאילת שלום על השאלתות סעיף קטן יו"ד דהקשה דהא אצטריך לא תגזול דאל"כ הי' גזל דבר הנאמר לב"נ ולא נשנה בסיני דלישראל נאמר ולא לב"נ וא"כ איצטריך עבור איסור הבני נח ע"ש

שם אלא לאו בגזל ל"ל לכובש ש"ש, נ"ב ע' שו"ת חכם צבי סי' כ"ו

שם תוד"ה אמרי כ' וי"ל דגזל להנל"ע הוא, נ"ב ע' שו"ת חות יאיר סי' קצ"ג

שם תוד"ה לעבור כ' וי"ל משום דלא לקי כו', נ"ב ע' שאילת יעב"ץ ח"ב סי' פ' וע' שו"ת רדב"ז סי' קצ"ג: