גליוני הש"ס נזיקין קפב

שם יש לו עליו אונאה, נ"ב אעפ"י שהלוקח הוא לוקחו ברצונו משום דנקטי' בכבסי' דלשבקי' לגלימי' הוא שכיון שאינו מוצא לקנות אלא ממנו על כרחו יתן לו כל מה שישאל ומש"ה לא נפיק מידי איסורא כדמוכח לקמן ק"א ב', שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קנ"א

שם ב' אבל הכא מי יימר דקא עקר מידי, נ"ב ע' מה שדימה לזה בשו"ת ח"צ סי' מ"א

שם הנושא והנותן באמנה, נ"ב ע' רש"י ותוס' וע' אריכות בשו"ת חוט המשולש טור ב' סי' י"א וע"ע מש"ש בטור א' סי' י' אות ג' מסברא דנפשי' וחידוש שלא הביא כלל מרש"י ותוס' כאן

שם הנושא ונותן באמנה ה"ז לא יחשב כו', נ"ב ע' אריכות בשו"ת חוט השני סי' מ"ה

נ"ב א' תנא ברא קא חשיב מלמעלה למטה, נ"ב כזה סנהדרין י"ג ב' תנא מלמעלה למטה קא חשיב

שם ב' א"ר חסדא מדת חסידות שנו כאן, נ"ב במסורת הש"ס ציין חולין ק"ל ב' והוא עוד בשבת ק"כ א'

שם למאן אי לחסיד כו', נ"ב ע' פירש"י וע' שו"ת הריב"ש סי' קע"ו

שם אומר הוא וחומשו מחולל על מעות הראשונות לפי שא"א לו לאדם לצמצם מעותיו, נ"ב מעין זה פאה פ"ה מ"ב לפי פי' הגר"א ז"ל שם בשנות אליהו ד"ה שבולת של לקט עש"ה ומ"ש הגר"א ז"ל שם דמותר לעשר אומדות דרק אל תרבה כו' ע' מנחות ע' א' כגון דאמדינהו ועשרינהו

נ"ג א' רש"י ד"ה לא תפסה כ' ואם באת לומר כו', נ"ב ע' שאילת יעב"ץ ח"ב סי' ע"ד וע"ש אריכות בכולה סוגיא דכאן

שם ב' כי ליתנהו כו' לא גזרו כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תרל"ג

נ"ה א' חמש פרוטות הן, נ"ב ע' ט"ז יו"ד סי' קל"ג סק"ו וע"ש בנקודות הכסף ובס' באר יעקב

שם תוד"ה נדמיי' כ' וי"ל כגון שלקח אבנים כדי לשוקען בבניין כו' ומקרי אפ"ה סוף הקדש כיון שמתחלה הי' דעתו לשוקען, נ"ב דוגמת זה דאזלינן באבני בניין בחר הדיעה וחשיבי סוף הקדש מש"ה לקמן נ"ז ב' הכא באבני בניין המסורות לגזבר עסקי' כו' ע"ש דאף דלא הוקדשו עדיין מ"מ כיון דעומדות ודעתו לשקען בבניין ולהקדישן חשיבי הקדש מש"ה ואין בהן ריבית עש"ה

שם ב' חמשה חומשין הן, נ"ב ע' מהרי"ק שורש קל"ג

שם ר"מ היא דאמר עשו חכמים חיזוק לדבריהם כשל תורה, נ"ב כזה ר"ש ערלה פ"ב ה"א בשם הירושלמי

נ"ו א' אלו דברים שאין להם אונאה העבדים והשטרות והקרקעות, נ"ב ע' מסורת הש"ס והך דעבדים ושטרות וקרקעות דאין להם אונאה נזכר עוד בב"ק י"ד ב'

שם העבדים והשטרות והקרקעות, נ"ב בחידושי הארכתי אם הכוונה רק דא"צ להחזיר האונאה או דלית בהו לאו דלא תונו כלל וכעת ראיתי ברע"ב עה"ת פ' אמור ד"ה אל תונו חשיב זה לדוחק לומר דיש לאו דבל תונו בקרקעות ע"ש ודברי הרמב"ן עה"ת שם כבר הבאתי

שם וההקדישות, נ"ב ה"ה חילול מע"ש איו בו אונאה ע' חידושי הר"ן לעיל נ"ג א' ד"ה וניתי איסר

שם ב' הקדישות אמר קרא אחיו אחיו ולא הקדש, נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב סי' קס"ו מה שהביא דבר חידוש משו"ת באר עשק דהמאנה את הציבור אין בו לאו דבל תונו דכמו דדרשי' אחיו ולא הקדש ה"נ דרשי' אחיו ולא קהל ע"ש

שם אלא כל ידו ידו ממש כו', נ"ב ע' שו"ת חוט המשולש טור א' סי' כ"ג שדן במי שציוה לפני מותו שכל נכסיו יהיו ביד פלוני אם הכוונה שיהיו שלו או כיוון רק לאפיטרופסות בעלמא ע"ש שהאריך והביא גם קרא דויקח את כל ארצו מידו דפריך מיני' כאן וחידוש שלא הזכיר ז"ל כלל מכל הסוגי' דכאן דבר

שם והאי נמי ביומי' מכירה הוא, נ"ב ע' תוס' וע' שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' קנ"ו וגוף הסברא דשכירות חשוב ממכר משום דהוא ממכר ליומי' י"ל דהוא משום דבמכר גופא אמרי' דעביד איניש דזבין ארעא ליומי' כדלעיל י"ד א' ולכן גם שכירות דהוא ממכר ליומי' חשוב ממכר

שם חיטין וזרען בקרקע מהו, נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות סי' רס"ז ועוד שם ח"ב סי' ל"ו

שם תוד"ה אלא כ' וי"ל כיון דאי הוי שדי בה כדבעי כו' הי' שוה אותם דמים נמצא שהאונאה מן החטין ולא מן הקרקע, נ"ב קצ"ע מלקמן ס"ט ב' תן לי מאתים זוז ואפרנסנה ואני אעלה לך שנים עשר כורין לשנה מותר וברש"י הטעם משום דנחשב רק שלוקח ממנו קרקע משובחת יותר במה שיש הלואת ר' זוז עמה והוי נתינת כל הי"ב כורין עבור הקרקע לא עבור המעות עש"ה וא"כ ה"נ להיפוך הא הוי האונאה רק בקרקע במה שאינה משובחת עם זרעים כמדה הצריכה רק בפחות וכי היכא דאמרי' כאן דכיון דאילו הוי שדי כדבעי כו' נמצא שהאונאה רק מן החטין כו' הרי גם שם יש לנו לומר דכיון דאילו לא הית' הלואת הר' זוז עמה ג"כ הית' הקרקע עצמה שוה יו"ד כורין נמצא שהב' כורין שמוסיף הם רק עבור הר' זוז לא עבור הקרקע וא"כ הא הויין להו ריבית ודו"ק היטיב מאוד כי העניין עמוק וצ"ע

נ"ז א' מר אית לי' דשמואל ומר לית לי' דשמואל, נ"ב ע' רש"י ד"ה ומר לית לי' וי"ל עניין הפלוגתא אם חילול הקדש הוא מתורת מקח שקונה הדבר מהקדש ונותן ממון בעדו ולכן בעי' דרך מקח וכל שאינו דרך מקח לא חשיב מקח ולא מהני דכל הדברים שבעולם בעי' כדרך עשייתן כמ"ש בכ"ד א"ד חילול מילתא אחריתי הוא ואין לדונו ממקח ואף דלגבי מקח אינו דרך מקח מ"מ לעניין חילול שפיר, מהני וי"ל לפי"ז דר' יוחנן לטעמי' דס"ל בסוכה מ' ב' דשביעית מתחללת בין דרך חילול ולא מצינו לדידי' מידי שיתחלל רק דרך מקח לבד דהקדש ומע"ש מתחללים ג"כ בין במקח ובין בחילול ומשא"כ ר"ל יסבור כר"א דהתם דשביעית מתחללת רק דרך מקח ולא דרך חילול וא"כ יש לדון מזה דחילול אינו מתורת מקח ומילתא אחריתי הוא מדמקח מהני בשביעית ולא חילול ודו"ק

שם ב' ואין ריבית כו' להקדש, נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל י"ג אות ח' ואות י' ואות י"ז

שם זה חומר בהדיוט מבהקדש, נ"ב ערכין ל' א'

נ"ח א' נשבעין לגזברים לבני העיר מבעי לי' אמר רבה נשבעין