גליוני הש"ס נזיקין קפא

למטבעות של נחושת והוא ככל שאר הרבה שמות שהם כלליים ופרטיים כמ"ש בציונים לתורה בכלל אי חלב קרוי בשר ע"ש אריכות והשמטתי להביא גם זה

שם ב' נתחייב גברא מיבעי לי', נ"ב כל' זה בכורות מ"ח ב' וב"ק ל"ו א'

שם לישנן קא בעינא להו, נ"ב דוגמתו לקמן ס' א' מפני שאדם רוצה לישנן

מ"ו א' אין מטבע נקנה בחליפין, נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל י"ג אות ז'

שם ב' יש דמים כו', נ"ב ע' תוס' וע' גליון הגרע"א ז"ל וע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' קי"ג

מ"ז א' אטו חליפין בשופטני עסקי' כו', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב סי' קס"ו

שם ב' ומפני מה אמרו משיכה קונה גזיר' כו', נ"ב ע' שו"ת צמח צדק סי' ל"א ושו"ת חות יאיר סי' כ"ד

שם נשרפו חטיך בעליי', נ"ב הא דלא נקט שמא יאמר ירדו גשמים עליהם בעליי' דהוא אונס דשכיח טפי מנפילת דליקה כדמוכח לקמן ס"ג ב' ע"ש ברש"י ד"ה חטי דקדחי באכלבאי ע' מהרי"ק שורש קנ"ג

מ"ח א' רש"י ד"ה קאי באבל כ' ונ"מ כו',,. נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות סי' קס"ט

שם ב' אודועי מודעינן לי' דכתי' ונשיא בעמך לא תאור, נ"ב יל"ע דא"כ בכל נידוי על איסור דרבנן תיקשי דאיך לייטי' לי' הרי הוא עקירת דבר מה"ת בקו"ע וי"ל דהך דכאן קיל טפי ולא חשוב לי' לאביי אינו עושה מעשה עמך ומשא"כ דברים שמנדין עליהם חשיבי גם דאביי אינו עושה מעשה עמך ואף דהם רק דרבנן מ"מ חשיב מיהת על ידם אינו עושה מעשה עמך גם מה"ת וע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' קס"ח וע' מועד קטן ט"ז א' ומנלן דנצינן ולייטינן כו' ונזכרתי דנדבר מזה בתוס' מועד קטן י"ד ב' ד"ה מהו שינהוג ע"ש דברי חידוש בזה וקצת תימה שלא הביאו כלל גמ' דכאן דאביי ס"ל באמת דאסור לקלל על עבירת שארית ישראל וגו' מפני האיסור דמקלל חבירו ודע דכקישיתנו הנ"ל אנידוי דאיך דחי לאו דמקלל חבירו והיא קישית תוס' מ"ק הנ"ל הנה יוקשה ג"כ במכת מרדות דרבנן דה"ל עקירת דבר מה"ת לאו דחובל בחבירו כיון דמה"ת לאו בר מלקות הוא ואסור להכותו וע' רש"י סוטה ט"ז א' ד"ה והלכה בכל דבר עש"ה ובחידושי הארכתי בזה ואכ"מ

שם בעמך בעושה מעשה עמך, נ"ב דוגמתו ע"ז י' ב' לבית עשו בעושה מעשה עשו ובסיפרי שופטים עה"כ נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך וגו' ומה אני מקיים. נביא לגוים נתתיך בנוהגים מנהג גוים

שם אם הי' משכון כנגד הלואתו כו', נ"ב למסקנא דהכא דפליגי דלר"י הנשיא כיון דההלואה מרובה לאו על המשכון אוזפי' ולזכרון דברים הוא דנקט לי' דוגמתו לקמן פ"ב א' ע"ש ברש"י ד"ה בדלא שוי שיעור זוזי וע"ע ב"ק קט"ו א' משכנתא כו' שוה בשוה אמימר אמר לא עשו בו תקנת השוק וברש"י אין דרך לעשות כן להלוות על המשכון כל שויו הילכך לאו אדעתא דהאי משכנתא אוזפי' אלא הימוני' הימני' עכ"ל וצע"ק דכאן ולקמן פ"ב א' ליכא למ"ד בשוה בשוה דנימא דלאו לגוביינא שקלי' רק במשכון פחות מהלואתו וע"ע ערכין כ"ג ב' רשבג"א אם הי' חובו כנגד הקדישו פודה ואם לאו אינו פודה וברש"י אם לאו דחובו יותר מהקדישו לאו אדעתא דהכי אוזפי' אלא המוני מהימני הילכך לא גבי מהקדש וצע"ק דשם הוא סברת רשב"ג ואילו כאן במשכון כ"ה סברת ר' יהודה הנשיא ורשב"ג פליג וע"כ מזה ראי' לפי' השני דרש"י שם וע"ש בתוס'

שם רש"י ד"ה הוא סבר כנגדו הוא קונה כ' אי מכירת קרקע הוא כו', נ"ב ע' מהרי"ק שורש קס"ד וע' שו"ת הריב"ש סי' ער"ה

מ"ט א' יש בהם משום מחוסרי אמנה, נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל ק"ב אות י' דה"מ בדבר דשייך בי' קניין אז הדברים יש בהם משום מחוסר אמנה עכ"פ משא"כ מידי דלא שייך בי' קניין כגון דבר שאין בו ממש או דשלב"ל אין בדברים משום מחוסר אמנה עש"ה

שם במתנה מועטת, נ"ב שיעור המתנה מועטת היא הכל לפי עשירותו של הנותן כהך דב"ק קי"ט א' הני לבני מחוזא דבר מועט נינהו, שו"ת מהרי"ו סי' פ"ב ע"ש

שם אין לו עליו אלא תרעומת, נ"ב כל' זה לקמן נ"ב א' וע"ע לקמן ע"ה ב' אין להם זע"ז אלא תרעומת ושם ע"ו ב' אין לו עליהן אלא תרעומת ושם ע"ז ב' אלא דאית לי' תרעומת גבי' ושם ע"ט א' ב' ואין לו עליו אלא תרעומת וב"ב קמ"ה ב' תרעומת אית לי' עלי'

שם ב' דבי פרזק רופילא, נ"ב הוזכר גם לקמן ק"ז ב'

שם עד כדי שיראה כו', נ"ב ע' שו"ת חוט המשולש טור א' סי' ח' דדבר שאין אונאתו ניכרת רק עד עשית בו מלאכתו כגון צבע שאין ניכר גריעותו רק עד שצובעין בו לא תלוי בכדי שיראה כו' רק יכול לחזור בשעה שצבעו ונגלה אונאתו ע"ש

שם רש"י ד"ה מושכרת ביד מוכר כ' וחצירו של מוכר הוא, נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל א' אות א' וע"ע שם כלל ל"ה אות ב' בתשובת ר' אביגדר כהן צדק ז"ל, וע' לקמן ק"ב א' וע' תוס' גיטין ע"ז ב' ד"ה מה שקנתה דחצר השאולה קונה לשואל וכן הוא בתוס' ב"ב פ"ז א' ד"ה לך ויפה

נ' ב' פחות משטות נקנה מקח, נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קנ"א ומש"ש בטעמא דפחות משתות אין בו דין אונאה דהוא משום דא"א לצמצם שויו של מקח ודרכן להוסיף או לפחות עד שתות כו' עכ"ל נ' דאין זה תלוי בפלוגתא דעלמא אי אפשר לצמצם או לא וז"פ וע"ש דלאאנות במתכוון גם בפחות משתות יש לאו דלא תונו ואעפ"י שאין המקח בטל ואין מחזיר אונאה עש"ה ומ"ש התשב"ץ דטעמא דפחות משתות משום דא"א לצמצם כו' ודרכו כו' יש ראי' מלקמן ס"ז א' דס"ל לרבא ור' נחמן טעמא דחזרת אונאה משום דמחילה בטעות לא הוי מחילה ע"ש וא"כ פחות משתות דאמרי' דאינו מחזיר משום דמחילה הוא ג"כ דחשוב מחילה שלא בטעות דמחילה הא גם שתות חשיב רק דהוא מחילה בטעות וע"כ דפחות משתות חשיב מחילה שלא בטעות והיינו ע"כ משום דא"א לצמצם ודרכו להוסיף כו' וכדברי התשב"ץ וה"ל כנכנס על דעת כך שיהי' בו הוספה או גירעון עד שתות ואינו מחילה בטעות

נ"א א' מאי אין לתגר אונאה אינו בתורת אונאה שאפי' פחות מכדי אונאה חוזר, נ"ב דוגמתו לקמן נ"ז א':