גליוני הש"ס נזיקין קעח

השליח שליח למפרע ע"י התרצות הבעלים אח"כ וע' קידושין מ"ה ב' שמא נתרצה הבן לא אמרי' ומשמע ג"כ דאפי' נתרצה אח"כ לא מהני וע' עירובין ע"א א' וצ"ל דייעוד גזה"כ הוא וזכות אב הוא בבנו ואין ללמוד משם אעלמא ותדע דהא בעי בקידושין י"ט א' לומר דמייעד לבנו קטן והרי אין שליחות לקטן וע"כ דעניין ייעוד זכות אב הוא מגזה"כ ולא מפאת שליחות כלל

שם משום כסיפותא הוא דאמר הכי, נ"ב כל' זה לקמן ס"ו ב'

שם ב' יתמי דלאו בני מחילה נינהו, נ"ב ע' גליון הרי"פ ויש עוד ב"ב ח' א' ר' פפא רמי כריא חדתא איתמא א"ל ר' שישא כו' ודילמא לא מידויל וברש"י לא מידויל, לא ימצאו בו מים והפסדתם חנם ויתמי לאו בני מחילה נינהו דליחלו עכ"ל וע"ע לקמן מ"ב ב' רש"י ד"ה ומשלם בקרא דמי בשר בזול עש"ה וע' לקמן צ"ג א' תוד"ה דכוותי' וע' תוס' כתובות ק"ז א' ד"ה קטנה וספקה

כ"ג א' כללא דאבידתא, נ"ב דוגמת ל' זה לקמן ס"ג ב' כללא דרביתא וב"ב קמ"ה ב' כללא דשושבינותא

שם ב' משום יאוש בעלים נגעו בה, נ"ב כל' זה ב"ב פ"ז ב'

שם בהני תלת מילי כו', נ"ב ע' תוד"ה באושפיזא וע' שו"ת מהר"י ברונא סי' ק"ב וע"ש בשם הר"י אור זרוע דלהכי נקט הני תלת מילי משום דיש להם סימן באות ראשון של אלף בית היינו אות אל"ף דהוא נוטריקון ל"א פי"ך אל"ף היינו שתלמד ותרגיל פיך לומר לא ובאיזה דברים תרגיל כך ע"ז מרמז ג"כ אות אל"ף נוטריקון לימו"ד פורי"א אושפיז"א ע"ש וע' ט"ז או"ח סי' תקס"ה סק"ו ורמ"א שם סק"ז

כ"ד א' גליון הש"ס ד"ה פליגי רבנן עלי' כ' כעין זה נדרים כ"ג ע"ב, נ"ב ועוד כזה שבת קל"ו א' ויבמות ק"ח א' וע"ע דוגמתו ב"ב קע"ו א' בחנוק מהו אמר ר' ישמעאל כו' הלכה כמותו כו'

שם ב' והא זוטו של ים הוא, נ"ב אף דבנהר בירן איירי וא"כ הול"ל והא שלוליתו של נהר הוא מ"מ נקט זוטו של ים דנאמר תחלה בבריתא, שו"ת הרשב"א ח"ג סי של"ז ע"ש שהביא דמיון לזה

שם בא ישראל ונתן בה סימן מהו, נ"ב ע' שו"ת צמח צדק סי' פ"ט

שם על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים, נ"ב כל' זה מכות כ' ב'

שם תוד"ה לבתר כו' כ' קשה דמנ"ל שיהא בשביל כך למוצא כו', נ"ב ע' גליון הרי"פ מה מרש"י ברכות נ"ח ב' וכבר קדמו בזה בשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' קט"ו

כ"ה א' הא דאית לה אוגנין כו' הא דלית לה אוגנין, נ"ב כחילוק זה נדה ג' ב'

שם בעי ר' ירמי' כשיר מהו כשורה מהו, נ"ב במסורת הש"ס ציין ב"ב ק"ג א' וכזה עוד בנדה נ"ח א'

שם תוד"ה הא גופא כ' אמתני' לא פריך כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשפ"ה

כ"ו ב' נקיטנא לי', נ"ב ע' מה שדן מזה בחידושי אגודה הנדפסים עם מהרי"ו דפוס קאפוסט ד"ס ע"א ועמש"ש באותו העמוד בהגוזל בתרא ובהשוכר את האומנים

שם ראה סלע שנפלה, נ"ב ע' שו"ת רדב"ז, ח"ב סי' תת"ו

כ"ז א' חמור דבור לר' יהודה כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תת"ז

שם אמר אביי משמעות דורשין איכא בינייהו ורבא פליג עלי' נ"ב כזה ר"ה כ' ב', סנהדרין ע"ו ב', זבחים נ"ב ב' וע' גליון הגרע"א כאן דכ' משמעות דורשין איכא בינייהו שבועות י"ט ע"א וחידוש דלא הביא גם הנך דמייתינא וע"ע רש"י מנחות ט' ב' ד"ה שהית' כבר דכ' ג"כ דמשמעות דורשין איכא ביניהו

שם איבעי' להו סימנים דאוריתא או דרבנן, נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ד סי' אלף קע"ב

שם ב' עד דרוש אחיך אותו כו' דרשהו אם רמאי הוא או אינו רמאי, נ"ב דוגמא לזה ב"ב ט' א' הלא פרוש לרעב לחמך כו' פרוש והדר הב לי' היינו דרוש וחקור תחלה אם אינו רמאי ע"ש ברש"י

שם דניחא לי' כו', נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תש"ע

שם תוד"ה דרשהו כ' ועי"ל דבמתני' מיירי, נ"ב ע' שו"ת גאונים בתראי סי' נ"ה

כ"ח א' תוד"ה חמשה כ' וי"ל דעם כרמים הו', נ"ב ע' שאילת יעב"ץ סי' קכ"ז תי' עוד דחשבון ד' מאות פרסה הוא הוא עם קיני קניזי קדמוני שעתידין לירש לעתיד

שם ב' ומשרבו האנסין, נ"ב כל' זה סנהדרין כ"ד ב'

שם מסתברא לא מייתי איניש חובתא לנפשי',. נ"ב כזה תוס' ב"ב נ"ו ב' ד"ה משלשין ע"ש שכתבו דכיון דמחזיק מביא לב"ד וודאי לטובתו באו כו' ובנימוקי יוסף שם כ' להדיא כל זה ע"ש שכ' כיון דמחזיק הוא דמייתי להו מסתברא דלא מיית איניש חובה לנפשי' כו'

כ"ט ב' תפילין בי בר חבו כו', נ"ב כותבי תפילין הי' כדאמרי' במגילה י"ח ב' אביו שרא לדבי בר חבו למיכתב תפילין כו' שלא מן הכתב והא דאמר הכא דתפילין כו' מישכח שכיחי נזכר גם בחולין ט' א' ואידך הני שכיחן ע"ש תוד"ה ואידך

שם מי שהניח לו אביו מעות כו' ורוצה לאבדן ילבש בגדי פשתן, נ"ב כסגנון זה נדה נ"ה ב' האי מאן דבעי דלסתמי' לעיני' ליכחול מעכו"ם וע"ע כזה לקמן ק"ז א' האי מאן דניחא לי' דתיתבור ארעא ליזרעה שתא חטי ושתא שערי כו'

ל' א' ת"ש הכניסה לרבקה כו', נ"ב ע' אריכות בשו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשצ"ב וע"ש שכ' בתוך דבריו וז"ל וק"ל היכי אתיא למיפשט ממונא מאיסורא וי"ל דהוי מצי לדחויי הכי אלא קושטא קמשני כו' א"נ ממונא כי האי דלא הוי מישקל למר ומיתב למר שפיר אפי' מאיסורא עכ"ל

שם פשיטא כו' ותו כו', נ"ב ע' רע"ב עה"ת פ' משפטים עה"כ כי תראה וחדלת ודבריו שם צע"ג דמלבד שלא הביא גמ' דכאן וגם חשיב לי' ל"ת גרידא לא עשה ול"ת הנה מלבד זה אין דבריו מובנים דמאי הקשה דנימא עדל"ת אדרבה אילו הי' סברא לומר עדל"ת הוי ניחא טפי דמש"ה איצטריך קרא למעוטי והש"ס כאן מקשה להיפוך דל"ל קרא כיון דגם. מסברא אינו דוחה וצע"ג: