גליוני הש"ס נזיקין קעד

כאבוד דמי וכתותי מיכתת שיעורי' ומעשר הרי צריך שיעור ואולם י"ל דהדיוק מתרומה דחטה אחת פוטרת את הכרי וא"צ שיעור ואולם מפירש"י משמע קצת דכל הטעם רק מפאת דהוא הפקר ואין שלו ומסברא נמי נ' דלא דמי להא דאמרי' בעלמא באיה"נ הצריך שריפה דעומד לישרף כשרוף וכתותי מיכתת שיעורי' דדבר שדינו לשריפה מיגרע גרע מהך דכאן דבא לו איבוד מגרע וכל כמה שלא נאבד שפיר בהוייתו עומד וע' תוספתא שבת פרק י"ד ספר שנפל לתנור מטמא את התרומה עכ"ל התוספתא ונ' דאיירי בהיו פת של תרומה בתנור ונפל ספר לשם ועומד הספר לשריפה וקאמר דמטמא שם את התרומה בנגיעתו ונ' דהרבותא דאע"ג דלשריפה קאי לא פקעה קדושתי' בהכי אז הרבותא דלא אמרי' כתותי כו' מפאת עמדו לשריפה וספר דמטמא תרומה הא צריך שיעור שיהי' בו כדי ללקט פ"ה אותיות כמבואר בידים פ"ג מ"ה לעניין טומאת ידים ופשוט דה"ה לטמא תרומה צריך שיעור זה וע' שבת קט"ו ב' ויל"ע בזה עוד בטבול יום פ"ד מ"ז ובנדרים כ"ח ב'

קט"ז א' משמיא רחימו עלי', נ"ב ע' חידושי רמ"ה סנהדרין כ"ב ב' ד"ה אבוה דר' זירא כו'

שם אדעתא דארי' אפרי', נ"ב ע' מהרי"ק שורש ג' ע"ש מה שהעיר מהך דכריתות שור הנסקל שהוזמו עדיו כו' וע' פסקי תוס' כריתות סי' ל' נ' דכיוונו ג"כ לחלק בין הך דכאן להך דכריתות ודו"ק וע' שו"ת הרא"ש כלל ע"ה אות ב'

שם ב' להביא כרוב כו', נ"ב ע' ירושלמי ע"ז פ"ה ה"א השוכר את הפועל להביא יין לחולה כו' עש"ה

שם והקילו ממשאה, נ"ב ע' שו"ת צמח צדק סי' י"ח

שם וכגון זה שותף חולק כו', נ"ב ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' ק"ה דהא דאמר כגון זה היינו ללמוד ממנו דבר הדומה לו קצת ואע"ג דלא דמי לגמרי ע"ש שכ' זה לכלל בכל מקום שנאמר ל' "כגון זה" ושוב ראיתי שהובא במרדכי כאן רמז קפ"א ואולם בתשובת מהר"ם ב"ב שם יש שם אריכות יותר מבמרדכי עש"ה כל התשובה

שם בגליון הגרע"א ז"ל על רש"י ד"ה דורמסקנין כ' עיין במכות ל"ט כו' והוא ט"ס וצ"ל "ברכות" תחת "במכות"

קי"ז א' דקאי בתרי עברי נהרא, נ"ב כל' זה ע"ז ו' ב' סנהדרין ע"ב ב'

שם ההוא גברא דהוה בעי אחווי כו', נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל י"ז אות א' ואות ו'

שם דלו לי עיני כו' דלו לי' במכחלתא דכספא חזא דפרט שפוותי' סבר אחוך קמחייך בי' חלש דעתי' ונח נפשי', נ"ב ע' רמב"ן עה"ת פ' בלק עה"כ ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם דהביא גמ' דכאן בשינוי וז"ל שם, ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם הי' מעלה אותו במקום שיראנו כדי שיתכוין אליו בקללתו ולא תפרד נפשו מהם כי אלה מכחות הנפש להיות דבקה בעת הראי' כידוע מעניין החכמים דלי גבינאי דבעינא למיחזיי' דלי לי יהב בי' עיני' ונח נפשי' עכ"ל והיינו שהענישו ר' יוחנן בראייתו אותו וכמוהו בשבת ל"ד א' ועוד בכ"ד

קי"ט א' דלמא ה"ל זרעא מעליא כו', נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל ל"ב אות ד'

שם גבאי צדקה לוקחין מהן דבר מועט כו', נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל י"ג אות י"א וכלל ל"ט אות ח'

שם ב' השתא טווי שקלי אריג מיבעי' מאי אריג תיכי, נ"ב דוגמתו בכורות כ"ט ב'

שם השתא טווי שקיל בגדים מיבעי' מאי בגדים נמטי, נ"ב בכורות שם וע"ע לעיל צ"ג ב' צמר ועשאן בגדים נמטי: