גליוני הש"ס נזיקין קעא

עתה בהיתיר יאכל ומשא"כ מתנות עניים דמשעת בציר' שלהם הן וחלקם הוא שזכתה להם תורה אפי' יאבד בעה"ב את תבואתו אחרי כן ע"כ יש בהפקעתו איסור גדול יותר ולכן קנסתו תורה וע' נדרים מ"ד

שם ב' הניח להם אביהם פרה כו' חייבין להחזיר מפני כבוד אביהם, נ"ב בשאלתות פ' בהר ברם צריך הניח להם אביהם שלחן ואוכלין עלי' מטה ומסובין עלי' מהו כו' ת"ש דבעא מיני' ר' כהנא מרב שלחן ואוכל עליו מטה ומיסב עלי' מהו א"ל תן לחכם ויחכם עוד אלמא הני נמי כפרה וטלית דמו וחייבין להחזיר ומ"ש ממעות מעות ליתנהו בעיניהו הני איתנהו בעיניהו עכ"ל ובגליון הגאון הרי"פ ז"ל שם כ' אהך דבעא מיני' ר' כהנא כו' וז"ל לפי שעה לא ידעתי מקומו ומצאתיו בהלכות גדולות בה' ריבית ג"כ כלשון הזה בעא מיני' ר"כ מרב שלחן כו' עד הני איתנהו בעיניהו אכן בגמ' גם בטוש"ע לא מצאתי כעת עכ"ל ונפלאתי עד מאוד כי היא גמ' ערוכה לקמן קי"ג א'

שם ומפני כבוד אביהם חייבין להחזיר אקרי כאן כו', נ"ב ע' ש"ע יו"ד סי' ר"מ סעיף י"ח וע' שו"ת רד"ך בית י"א חדר ב'

שם תוד"ה בימי רבי כ' לדורו דווקא תקון, נ"ב דוגמתו גיטין ל"ו ב' לדרי' הוא דתקין

צ"ו א' הבא מחמת עכו"ם הרי הוא כעכו"ם, נ"ב ג' ב"מ ע"ג ב' ע"ש תוד"ה דסתם

שם ב' ורב שביק רבנן ועביד כר"מ אמרי משום דבריתא איפכא תני' כו' עד הכי קאמר למאי דאפכיתו ותניתו הלכה כר"מ, נ"ב דוגמתו ערכין כ"ט א'

צ"ח א' השורף שטרו של חבירו כו', נ"ב ע' היטיב ירושלמי שבועות פ"ו ה"ו המקרע שטרות חבירו כו' עש"ה

שם ב' אמר רבא תהא במאמינו, נ"ב ע' מסורת הש"ס וכל' זה עוד ב"מ ט"ז א'

שם אשכחי' ר"ח לרבה בר שמואל א"ל תנית מידי באיסורי הנאה א"ל אין תנינא, נ"ב דוגמא לזה שבועות מ"ה ב' אשכחי' ר' ששת לרבה בר שמואל א"ל תני מר מידי בשכיר א"ל אין תנינא ובעירובין י"א ב' אשכחי' ר' ששת לרבה בר שמואל א"ל תני מר מידי בצורת הפתח א"ל אין תנינא כו' וכזה עוד שם ל"ט ב'

שם רש"י ד"ה ואכפיי' כ' ששרף שטר חבירו בילדותו, נ"ב ע' שו"ת תה"ד ח"ב סי' ס"ב וע' שו"ת רדב"ז ח"ו סי' ב' אלפים שי"ד ושו"ת מהר"ם מפאדווא סי' צ' וע"ע שו"ת רדב"ז ח"ו סי' ב' אלפים צ"ד וע"ע שו"ת מהר"י ברונא סי' י"ט וע"ע שו"ת שבות יעקב סי' קע"ז

ק' א' אשר יעשון זו לפנים משורת הדין, נ"ב י"ל הפי' עפ"י גמ' מכות ח' א' דתיבת "אשר" משמעותו דאי בעי עש"ה וע"כ אשר יעשון ג"כ משמעותא דאי בעי אבל אינו מחויב ומוכרח לעשות וע"כ קאי רק אלפנים משורת הדין דאם רוצה אינו עושה כיון שאינו מחויב מעיקר הדין ועכ"ז מפאת לפנים משורת הדין יש לו לעשות ודו"ק

ק"א א' כפרא, נ"ב פירש"י ל' קינוח כמו בליתא דפרסא למכפרי' ולישנא דקרא הוא ע' רש"י זבחים צ"ג ב' ד"ה כפורי זהב

שם יש שבח סימנין כו', נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל י"ב אות ו'

שם תוד"ה או דילמא כ' מ"מ נהנה גופו, נ"ר משמע דהנאת הגוף חשיבא טפי משארי הנאות וע' תוס' פסחים נ"ג ב' ד"ה אין וע' שו"ת מהרי"ל סי' קס"א דהנאה הבאה לאדם בעל כרחו דאסורה ה"מ בהנאת הגוף לא בשאר הנאה עש"ה

ק"ב א' הניתן מעות לשלוחו כו', נ"ב ע' אריכות בסוגי' בשו"ת חוט המשולש טור ב' סי' א'

שם ב' אין דעתו על כסות אשתו ובניו, נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב סי' קע"א

שם סבר מצוה קא עבידנא, נ"ב מוכח דבאמת אינו מצוה והכי מיסתבר וא"כ צע"ק לכאורה דא"כ אמאי הוי הקדש הא הוי הקדש טעות וכזה ק' בערכין כ"ד א'

ק"ג ב' כל היכא דאמרי' מעשה בחסיד אחד או ר' יהודה כו', נ"ב ע' ירושלמי סנהדרין פ"ו ה"ג מעשה בחסיד אחד וה' המעשה בימי דוד ע"ש ודע דקושית הגמ' כאן ק"ק דבלאה"נ בפשיטות ה"ל להקשות דתיבת חסיד משמע חסיד דמעיקרא ע' רש"י סוכה נ"ג א' ד"ה אלו חסידים

ק"ה ב' כיון דאי מיגניב כו', נ"ב ע' שו"ת חיים שאל ח"ב סי' ו'

ק"ו א' תוד"ה כאן כ' תימא א"כ כו', נ"ב ע' שו"ת הריב"ש סי' שע"ד קושי' זו יותר מפורשת וע"ש עוד סי' שע"ה

שם ב' לישני לי' בשותף שטבח כו', נ"ב ע' ירושלמי שבועות פ"ח ה"ג

שם איתיבי' כו' כי יתן איש כו', נ"ב ע' ירושלמי שבועות פ"ו ה"ה

שם אביד' קא אתיא מכח בן דעת והא לא אתי' מכח בן דעת, נ"ב דוגמא לזה חולין ל"א א' ואי אשמעי' הכא משום דקאתי מכח בן דעת אבל התם דלא קאתי מכח בן דעת אימא לא

ק"ט א' ויחזיר לבניו או לאחיו כו', נ"ב ע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' ר"ב

שם תוד"ה ב"ח כו' כתבו או שמא דווקא אין לו מה יאכל שרי כו', נ"ב ע' שו"ת מהרי"ט סי' ה' ד"ה ועוד אפי' לא הי' שם שום נותן דחידוש עליו ז"ל שלא העיר מדברי התוס' דכאן

ק"י א' ואי דלא מצי עביד עבודה שליח היכא משוי, נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת מהר"י ברונא סי' ע"ד וע"ע שם סי' קע"ח עש"ה כל התשובה כי כל דבריו דברי חידוש

שם הכסף ינתן לבניו,, נ"ב בשאלתות פ' נשוא וז"ל והיכא דאודי גזלן ומית יורשין משלמין קרן וחומש לכהנים ופטורין מן האשם מ"ט אשם לכפרה אתי ואין כפרה למתים קרן וחומש ממונא הוא וכיון דאודי אבוה מיחייבי לשלומי והוא דשבק אחריות נכסים עכ"ל והדברים תמוהים ממשנה דכאן ונ' ברור דצריך למחוק תיבת "לכהנים" ולא קאי אגזל הגר רק אגזל ישראל ונשבע הגזלן ואח"כ הודה ומת דאז יורשין חייבין בקרן וחומש ופטורין מאשם כמבואר לעיל ק"ד ב' וברש"י שם הטעם כל' השאלתות ע"ש וחידוש על הגאון הרי"פ ז"ל שלא העיר כלל ע"ז בגליון השאלתות ול' אין כפרה למתים מקורו מזבחים ט' ב'

שם ב' ש"מ כסף מכפר מחצה כו', נ"ב קצ"ע לכאורה דהא