גליוני הש"ס נזיקין קסח

ע"ג א' דאסהידו בי' תרי לחד ותרי לחד, נ"ב בסנהדרין בי' תרי בחד אולם הב"ח שם הוסיף בהגהתו ותרי בחד אכן בחידושי רמ"ה שם להדיא הגירסא רק פעם אחת בי תרי בחד וקמפרש לי' בשנים שהזימו לעד אחד שהי' מחייב שבועה ע"ש

שם ב' עינו והדר שינו, נ"ב משמע דבהפיל שניהן כאחת אפי' דמי שינו אינו נותן וכן הוא במס' עבדים פרק ג' הפיל שניו כאחד סימא ב' עיניו כאחד יוצא ואינו נוטל כלום [ויל"ע בזה בש"ע יו"ד סי' רצ"ז ובחו"מ] וקצ"ע דלמ"ד א"א לצמצם א"כ תמיד יתן דמי הפחות דא"א שנפלו שניהם כאחת וא"כ יתן דמי הפחות עכ"פ אם לא שיהי' ראי' מכאן באמת דאף דא"א לצמצם מ"מ צד הצמצום ג"כ ישנו אלא דהוא מיעוט דיש ב' צדדי זה אחר זה וכיון דאין הולכין בממון אחר הרוב לכן פטור ועי"ל דמשכחת בהכהו הכאה אחת ובכח אותה הכאה נפלו כל השינים או ב' העינים או עינו ושינו דאז אף שהנפילה בזאח"ז מ"מ חיובו על ההכאה דהוי אז כנגמר הכל כדברי הנ"י אהך דאשו משום חציו וע"כ ה"ל בת אחת בוודאי ודו"ק

ע"ה ב' תשלומי ה' אמר רחמנא ולא תשלומי ד' ולא תשלומי ג', נ"ב כזה ב"מ נ"ז ב' תשלומי ד' וה' אמר רחמנא ולא תשלומי ג' וד' וע"ע כזה רש"י כתובות ל"ד ב' ד"ה פטור

ע"ו א' מה לי מכרו להדיוט מה לי מכרו לשמים, נ"ב דוגמת ל' זה שבועות מ"ב ב' ומה לי משועבדים להדיוט ומה לי משועבדים לגבוה

ע"ח ב' מי פטר גנב נפשי' בכבש כו', נ"ב ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתרי"ד וע' שו"ת חכם צבי סי' ק"כ ושו"ת שבות יעקב ח"ב סי' כ"ט

שם שותפין שגנבו חייבין, נ"ב אי נעשים ערבים זה לזה ע' שו"ת שבות יעקב סי' קע"ח ובמהדורא בתרא לסי' הנ"ל [וכתוב בה בטעות בדפוס שלפני שאלה קע"ד וצ"ל שאלה קע"ח

] ע"ט א' תקנו משיכה בשומרין כו', נ"ב ע' ירושלמי שבועות פ"ח ה"א

שם ב' הא לא משך כו' שהכישה במקל, נ"ב עמ"ש בגליון קידושין כ"ב ב' ד"ה או שהכישה וע"ע ב"מ צ"ט א' וא"ל הכישה במקל ותבוא ע"ש תוד"ה כיון דחשיב כאילו משכה שואל

שם ואלא גזלן היכא דמי, נ"ב ע' ירושלמי סנהדרין פ"ח ה"ג וע' ב"מ קי"א א' וברש"י שם ד"ה גזל

פ' א' מעשה בחסיד אחד, נ"ב ע' שו"ת רד"ך בית כ"ו העתיק מעשה באדם אחד ע"ש מה שהביא ראי' מזה ולפי הנוסחא שלפנינו מעשה בחסיד כו' אין ראייתו כלום עש"ה וצע"ג כי נוסחתנו מוכרחת מש"ס תמורה ט"ו ב' עש"ה ואולם גוף דברי הרד"ך שם דשייך לשון מעשה באדם אחד על אדם גדול יש להם ראי' גם משבת נ"ג ב' דל' הברייתא מעשה באחד כו' וא"ר יוסף עלה כמה גדול אדם זה כו' ועוד שם בריתא מעשה באדם אחד כו' ואמר עלה כמה צנוע אדם זה כו'

שם לסטים מזויין בביתו של זה ואנו נכנסין אצלו, נ"ב דוגמא לזה בחולין ז' ב' מלאך המות בביתו של זה ואני אסעוד אצלו

שם שבוע הבן ואמרי לה כו' ישוע הבן, נ"ב כזה הוזכרו ג"כ ב"ב ס' ב' ותיבות שבוע הבן הוזכרו עוד סנהדרין ל"ב ב'

שם תוד"ה לבי ישוע הבן כ' וכן הערוך, נ"ב ע' שו"ת חות יאיר סי' ע'

שם ב' מתריעין על החיכוך בשבת, נ"ב ע' תוס' וע' רשב"ם ב"ב צ"א א' ד"ה מתריעין דכ' ג"כ בתפלה ואף דאמר שם ג"כ ואפי' בשבת וע' שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' מ'

פ"א א' יתידות הדרכים, נ"ב ל' משנה מקואות פ"ט מ"ב

שם תוד"ה אין מחייבין כ' משמע שאין אסור בהנאתו, נ"ב בס' בניין אריאל חלק בית תלמוד בסופו דמ"ב ע"א הגיה דצ"ל בהנחתו תחת בהנאתו וע"ש

שם ב' לא נצרכה אלא ליטול הימנו צרור, נ"ב ע' ירושלמי דמאי פ"ג ה"ב עברון על חד כרם א"ל אייתי לי חד קיסם מחצד שיניי כו' ר' חגי כו' עש"ה

שם רבי ור' חייא כו', נ"ב ע' שו"ת רד"ך בית כ"ו חדר ה'

פ"ב א' עזרא תיקן והא מעיקרא הוה מיתקנא, נ"ב ע' שו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות ע"א

שם ב' עשרה דברים נאמרו בירושלים, נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תרל"ג טעם מדוע אין נזהרים עתה בדברים אלו בירושלים לדעת הרמב"ם דירושלים קדושה גם עתה ע"ש אריכות

שם ואינה מטמאה בנגעים, נ"ב משנה נגעים פי"ב מ"ד

שם וארור האדם שילמד את בנו חכמת יונית, נ"ב עי' שו"ת הריב"ש סי' מ"ה

שם רש"י ד"ה חפיפה כ' במסרק כו', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' ע"ח תמה ממשנה נזיר נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק הרי דסריקה אינו בכלל חפיפה וע"ש

פ"ג א' של בית ר' גמליאל התירו כו', נ"ב ע' ירושלמי ע"ז פ"ב ה"ב שלשה דברים התירו לבית רבי כו'

שם ב' בנזק בצער בריפוי בשבת ובושת, נ"ב ע' בעניין שומת הה' דברים בשו"ת שבות יעקב סי' קע"ט ובמהדורא בתרא לסי' הנ"ל

שם ומאי אם נפשך לומר, נ"ב כזה חולין ע"ח ב', שבועות י"ד א', ל' א'

פ"ה א' אסיא דמגן במגן מגן שוה, נ"ב ע' מה שנדמה לזה בשו"ת צמח צדק סי' א' ויש לספק אם הוא מדת חסידות אם הרופא מוחל על התשלומין די"ל דאין בזה מדת חסידות שירפא בחנם מטעמא דאסיא דמגן במגן כו' ושוב ראיתי בשו"ת שבות יעקב סי' פ"ו ע"ש ברהיטות דבריו דפשיטא לי' דהרופא רשאי למחול ואך החולה הוא דיש לו לשלם משום אסיא דמגן כו' אבל אם החולה משלם יכול הרופא למחול ושלא לקבל ע"ש

שם ב' חירשו נותן לו דמי כולו, נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' נ"ב וע"ע שם ח"ב סי' ל"ח

פ"ו א' דמיכלמו לי' ומיכלם, נ"ב ע' שו"ת מהרי"ו סי' כ"ח והבאתי' בגליון קידושין כ"ח א' וע"ע בנימוקי מהרמ"מ שבסוף הספר שם דס"ד ע"ב (דפוס קאפוסט) ד"ה דין כיון שראובן כו' וד"ה ודין קמן שקבל על ראובן כו' עש"ה

שם ב' תוד"ה חייבי כ' דשמא במיתה דווקא משום ושפטו העדה והצילו העדה, נ"ב ע' ספרי לקח טוב כלל ב'