גליוני הש"ס נזיקין קסז

שם מהו ליטול גדישין כו' ע"מ לשלם כו' שלחו לי' חבול ישיב רשע גזילה ישלם אעפ"י שגזילה משלם רשע הוא, נ"ב ע' ב"ב ט"ז א' ברכת אובד עלי תבוא מלמד שהי' גוזל שדה מיתומים ומשביחה ומחזירה להן ולמ"ד דאיוב עכו"ם הי' יש ליישב וי"ל עוד באופן אחר ואין הגליון פה מספיק וע"ע ב"מ ס"א ב' לא תגנוב ע"מ לשלם תשלומי כפל וע' שו"ת מהרי"ל סי' קצ"ח

שם תוד"ה מהו כ' איבעי' לי' אי חייב לשלם, נ"ב הא דנקט לישנא מהו להציל כו' היינו משום דהא בהא תליא דאי מותר כו' ליכא חיוב תשלומין משא"כ אי אסור אלא דנדחה האיסור מפני פיקוח נפש כשא"א להציל נפשו ע"י דבר אחר ככל האיסורין שנדחין מפני פ"נ א"כ לעניין תשלומין דמידי דאפשר הוא שפיר מיחייב, כן למדתי מדברי חידושי הרמ"ה סנהדרין ע"ד א' וע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' י"ז ומש"ש דכיון דאילו הי' חבירו כאן הי' מצווה לתתו לו ממילא אינו גזל לכאורה אין ראי' דמצוה התוריית תסלק הדין ממון ואה"נ שהי' מצווה אבל כ"ז שאין נותן הרי ממונו הוא וכשזה לוקחו שלא מדעתו הוא גזל אבל כך י"ל דכיון דאילו הי' כאן הי' מצווה לתתו לו מעשה דוחי אחיך עמך ועוד קראי ואילו לא הי' רוצה לתת והיו כאן ב"ד היו כופין אותו לתת כי היכא דכופין על כל מ"ע וע"כ אף שאינו כאן ואין כאן ב"ד מ"מ נעשה זה עצמו שליח ב"ד וכדלעיל כ"ח א' נעשה ידה כשליח ב"ד והוא עצמו כופהו על כך והכפי' הוא בלקיחת הממון עצמו שלוקחו להציל עצמו בו כעניין מצות פריעת בע"ח דאם אין רוצה לקיים ב"ד כופין אותו בגביית הממון כש"ס כתובות פ"ו א' וא"כ ממילא אין כלל גזל כלל דזה הלוקח ממון חבירו להציל עצמו בו שליחותא דבי דינא הוא דקעביד ודו"ק וע' ירושלמי ע"ז פ"ב ה"ב לא סוף דבר שאמר לו הרוג את איש פלוני אלא אמר לו חמוס את איש פלוני וע"ש במראה הפנים

ס"א א' כל המוסר עצמו למות על ד"ת אין אומרים דבר הלכה משמו, נ"ב ע' טעם בזה בלחם שמים אבות פרק קניין תורה משנה ח'

שם ב' מוריגין וכלי בקר, נ"ב לישנא דקרא שמואל ב' כ"ד כ"ב והמרגים וכלי הבקר

ס"ב א' עשו תקנת נגזל במסור כו', נ"ב ע' נימוקי מהרמ"מ שבסוף המהרי"ו דס"ה ע"ב ד"ה דין מסור וע"ש שכ' ובמקום שהנמסר אומר כך וכך הפסדתי והמסור מודה במקצת הרי שבועה דאורייתא מוטלת עליו והוא אינו יכול לישבע דרשע הוא ומאחר דפסול לשבועה שכנגדו נשבע ונוטל עכ"ל ומש"ש שבועה דאורייתא משמע דס"ל דדינא דגרמי הוא מה"ת ומיחייב מסור מה"ת וע"ע שו"ת הרא"ש כלל י"ו אות ה'

שם מה בין גזלן לחמסן, נ"ב ע' תוס' דהכוונה אגזלן וחמסן דרבנן ואהך דסנהדרין כ"ה ב' הוסיפו עליהם הגזלנים והחמסנים וע"ע סנהדרין ל"ח א' מפני הגזלנין ומפני החמסנין וכזה בגיטין מ"ט ב' וע"ע ביצה ט"ו ב' אינה נגזלת ואינה נחמסת וברש"י שם חמסן יהיב דמי אלא שלוקח בכח כו' והוא כהך דכאן וע"ע לקמן קי"ט א' וכ"ת הני מילי היכא דלא יהיב דמי אבל היכא דיהיב דמי לא ת"ש מחמס בני יהודה כו' ע"ש וקצ"ע משם על התוס' דכאן דכתבו דבלישנא דקרא אין חילוק ביניהם

שם ב' כולא האי לא אטרחוה רבנן, נ"ב דוגמא לזה ב"מ כ"ח א' לא הטריחו רבנן באבידה יותר מדאי וע"ע ל' כולי האי לא אטרחוהו רבנן ב"מ מ"ב א' ומודה שמואל בע"ש בין השמשות דלא אטרחוה רבנן

ס"ג א' דבר שאינו מסוים, נ"ב ל' דבר מסוים הוזכר עוד לקמן ס"ד ב' וב"מ מ"ז א' וכמובא בתוס' כאן ד"ה דבר ועוד הוזכר לקמן צ"ד ב' וב"מ ע' א' עש"ה בב"מ דמשם קצת ראי' לפירש"י כאן

ס"ד ב' לאתויי דבר מסויים, נ"ב ע' פירש"י דהך לאתויי הוי כמו למעוטי וע' תוס' וע' שו"ת הרא"ש כלל ל"ה אות ה' עש"ה כל התשובה

ס"ה א' מה לי קטלה כולה מה לי קטלה פלגא, נ"ב כל' זה בחולין ל"ה ב' וב"מ צ"ה א', תוס' גיטין מ"ב ב' ד"ה חבלי

שם תוד"ה ליכתוב כ' וכן בהחובל גבי ורפא ירפא, נ"ב ע' גליון מהרי"פ וגליון הגראע"א וע"ע סנהדרין מ' ב' תוד"ה מדה"ל למיכתב ושם מ"ה ב' רש"י ד"ה ת"ל סקול יסקל

שם ב' בראשי וחמישיתו ממון המשתלם בראש, נ"ב כזה לקמן ק"י א' וע"ע ל' ממון שאין משתלם בראש בסנהדרין ג' ב'

שם את פסקי' קרא ורשב"י ואת ערבי' קרא ורבנן כו' לא ליכתוב רחמנא לא וי"ו ולא את ורשב"י כו' את לא סגיא דלא כ' לאפסוקי בין ממון גבוה לממון הדיוט, נ"ב ככל סגנון זה בכורות ו' א' חולין קל"ה א' וקושי' דלא ליכתוב רחמנא לא וי"ו ולא את לה דמיון עוד בפסחים ה' א' ולא לכתוב רחמנא לא וי"ו ולא ה"א וע"ע דוגמא להך דפסקי' קרא וערבי' קרא דכאן ע"ז כ"ד א' אבני שהם הפסיק העניין והא אבני מלואים כתי' דהדר ערבי' וע"ש בתוד"ה ואבני וגוף הך דאת פסקי' קרא ע' מסורת הש"ס שציין אנה יש עוד כזה וע"ע שו"ת ח"צ סי' קכ"ד שכ' דהך דשלהי סנהדרין לא יריחו על שם עיר אחרת ולא עיר אחרת על שם יריחו נלמד מדכתי' את העיר את יריחו דאתי את ופסיק ע"ש

ס"ו א' מפני תקנת השבים, נ"ב לקמן ע"ב ודצ"ד א' וב'

שם ב' תוד"ה דגזל כ' וזהו תימא, נ"ב ע' שו"ת לחמי תודה למהר"י באסאן ז"ל סי' י"ג

ס"ח א' מפני ששנה בחטאי, נ"ב כזה נזיר י"ט א'

ס"ט א' הלעיטהו לרשע וימות, נ"ב ע' ר"ש דמאי פ"ג מ"ה וע' שו"ת רדב"ז ח"ד סי' אלף רכ"ג ועוד שם סי' אלף שנ"ז ועוד שם ח"ה סי' אלף תקנ"ג וע' שו"ת שתי הלחם סי' ל"א בתשובת הרב מהו' יעקב כו' מפינטשוב ע"ש וע' שו"ת חות יאיר סי' קמ"ב

שם לעתותי ערב כו', נ"ב ע' סי' בכור שור שבת קי"ג ב'

שם תוד"ה כל כ' ועוד דשמא הי' בטל ברוב, נ"ב ע' מ"א סי' שי"ח ס"ק ח'

שם תוד"ה אימא כל המתלקט כ' משמע דחל פדיון במחובר לקרקע כו', נ"ב ע' ירושלמי פאה פ"ז ה"ה ויפדה במחובר לקרקע עש"ה וע' ירושלמי מע"ש פ"ה ה"א ויש אדם מבקר במחובר לקרקע כו' עש"ה כל הסוגי' ובמפרשים

ע' ב' ואפי' בא על אמו, נ"ב דתני' בסיפרי אין לי אלא אתנן זונה אתנן כל עריות מניין ת"ל אתנן מכל מקום, ס' יריאים סי' ר"ז והוא בספרי תצא פיסקא רס"א

שם ואי תבעה לי' קמן בדינא כו'. נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' קל"ו: