גליוני הש"ס נשים צז

הוזכרו רמוני בדאן כו' אלא שיהיו מתעשרין ודאי כו' ובר"ש שם דאינם אלא מבין הכותים דבמקומן קא גדלו וכותאי וודאי לא מעשרי מה דמזבני לאחריני דלא חיישי אלפני עור כו' עכ"ל ול' חשודים שכ' רש"י כאן לכאורה אין משמעותו וודאי רק דאינם כעמי הארץ דרובן מעשרין רק הן חשודין על כך ויש לחוש מה"ת לשמא לא עישרו ולכן צריך לעשר כדין וודאי אבל לא שוודאי אינן מעשרין ויש נפקותא אם יכולין להפריש ממנו על טבל גמור ולא נחוש שמא כבר עישר הכותי והוי מן הפטור על החיוב ונזכרתי דד"ז פלוגתא דר"א ורבנן בדמאי פ"ה מ"ט דרבנן מחשבי לי' לתבואת כותי וודאי טבל ומתירין להפריש ממנו למקום אחר ור"א מחשיב לי' רק לספק ע"ש בר"ש וע"ע מנחות ס"ו ב' דאמר שם ר"מ דתורמין משל כותיים על של כל ע"ש וא"כ כאן נמי דרש"י אדברי ר"מ קאי לא ה"ל למיכתב ל' חשודין דמשמעותו ספק ובאתי רק להעיר

שם ב' ולכי מיית הוי גיטא נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קמ"ז בעניין שנים שכתבו שטר בקניין שכל מי מהם שימות תחלה יזכה השני בנכסיו מעכשיו ולאחר מיתה ואח"כ רצה אחד מהם לחזור וכו' שם התשב"ץ וז"ל ואילו מת אחד מהן הי' אפשר לומר שזכה הנשאר מטעם בריר' דאמרי' הוברר הדבר שזה זכה תחלה במתנה אבל אם עדיין שניהם קיימין ליכא בריר' כלל ואם חזר בו אחד מהם חזרתו חזרה עכ"ל ע"ש ומתבאר מדבריו דאפי' למ"ד יש בריר' ולכי מיתברר תחיל למפרע מ"מ קודם שמתברר יכול לחזור וק' דא"כ מה מהני כאן טעמא דיש ברירה הרי כיון דכשמת חל הגט למפרע משעת הנתינה ואעפ"כ הרי הי' הבעל יכול לחזור אחרי הנתינה וא"כ ה"ל גט בידה ומשיחה בידו ויכול לנתקו ולהביאו אצלו דאינה מגורשת דבשלמא במגרש אם לא באתי מכאן ועד ל' יום אע"ג דיכול לחזור מ"מ הרי חל רק לאחר ל' נמצא שאחר החלות אינו יכול להחזירו עוד ובאומר מעכשיו ולאחר ל' דחל מעכשיו הרי גם מעכשיו אינו יכול לחזור ומשא"כ כאן דחל מעכשיו אם מת אח"כ ואעפ"כ הרי הי' יכול לחזור עד מיתתו ואם הי' חוזר הית' חזרתו מועלת נמצא שהי' יכול להחזיר הגט אחרי חלותו וא"כ אפי' לא חזר אין לו לגט להועיל כלל דה"ל גט בידה ומשיחה בידו כו' כנ"ל וי"ל דזהו באמת כוונת הגמ' לקמן ע"ג ב' ולכי מיית הוי גיטא והא אין גט לאחר מיתה היינו דה"ק דמעכשיו הרי א"א שיחול דהא ה"ל גט בידה ומשיחה בידו וכח חזרתו הרי פוסק רק משמת וא"כ הרי חלותו ג"כ א"א לה להיות רק משמת דכ"ז שיכול לחזור א"א שיחול דה"ל משיחה בידו וא"כ כשמת הא ג"כ א"א שיחול דאין גט לאחר מיתה וע"ז משני באומר מעת שאני בעולם היינו שיחול הגט רגע לפני מיתתו דאז לא הי' בידו לחזור אחרי חלות הגט כיון דאחר החלות מיד מת ונתברר החלות וכשנתברר החלות הרי אינו יכול לחזור עוד ונמצא שאפי' היי מציאות שידבר עם המיתה יחד ולומר שחוזר בו לא הית' חזרתו מועלת ולכן שפיר חל הגט ודו"ק היטיב מאוד כי הוא כפתור ופרת בס"ד

כ"ו א' והא כי כתי' לה אתורף הוא דכתי' אלא אימא משום שנא' וכתב לה וגו', נ"ב דוגמת זה בכורות ט' א' והא כי כתי' האי בקדושת הגוף הוא דכתי' אלא משום שנא' הזכרים וגו'

שם ב' קפסיק ותני כו' עד מן האירוסין, נ"ב יבמות כ' א'

שם משום תקנת וולד, נ"ב שם מ"ב א'

כ"ז א' אם מכירו, נ"ב ע' פירש"י דתיבה אם מתפרש כמו או וע' כזה בירושלמי ע"ז פ"א ה"ז אם לצורך הרבים ע"ש בפני משה דפי' אם כמו או עש"ה

שם ב' תוד"ה ודוקא כ' אור"ת דע"ה נמי ידע בט"ע כו', נ"ב ע' שו"ת מעיל צדקה סי' ס"ג וע' ס' בכור שור כאן ושבת קי"ד א' ד"ה וא"ר יוחנן איזהו ת"ח כו'

כ"ח א' נותן לה בחזקת שהוא קיים נ"ב ע' אריכות בסוגי' דכאן ובעניין אי חיישי' למיתה בשו"ת מעיל צדקה סי' מ"ח וע"ע שו"ח מהראנ"ח סי' ס"ג וע"ע שו"ת מהרי"ו סי' פ"ח וז"ל הרר"ח לדחות הראי' מהך דנותן לה בחזקת שהוא קיים דמזה ראי' דלא חיישי' למיתה וכ' דשאני הכא דלא איפשר דאל"כ אין אדם שולח גט ממדה"י לא עיין בה שפיר דהא לשם מקשו התוס' מהאי סבתא כו' ואם איתא מאי מקשו התם גבי גט אי אפשר אבל גבי סבתא אפשר כו' ומ"ש דמהא דאוכלת בתרומה נמי אין ראי' משום דהתם יש לה חזקת אכילת תרומה שהית' מותרת בתרומה עד עתה ויש לה חזקת היתר גם בזה אישתבש דהא התם אמר ואי אשמעי' גבי תרומה דזימנין דלא אפשר אבל גבי חטאת אימא לא לייתי חולין לעזרה קמ"ל ואם כדבריו דגבי תרומה איכא חזקת אכילת תרומה א"כ אמאי לא עביד צריכותא זאת דאי אשמעי' תרומה משום דאיכא חזקה אבל גבי חטאת דליכא חזקה אימא לא והי' עדיף טפי האי צריכותא דלא הי' קשה כמו שמקשה אסיפא [אולי צ"ל התוספת תחת אסיפא] מספק חטאת העוף ע"ש עכ"ל ז"ל וע"ע שו"ת נחלת שבעה סי' ל"ט ושם סי' ע"ז, ע"ח ע"ט, פ'

שם אסורה לאכול בתרומה מיד, נ"ב ע' מה שדימה לזה בשו"ת הרשב"א ח"ד סי' קע"ג וע' יבמות ס"ט ב' דמשמע דהחשש דכאן שמא ימות ותיתסר בתרומה הוא רק משום מעלת תרומה עש"ה

שם תוד"ה והניחו כ' תימא דבפ' המפקיד כו', נ"ב ע' שו"ת הריב"ש סי' מ"ז מש"ש בתוך דבריו ליישב קושית תוס' הנ"ל עש"ה וחידוש שלא הזכיר כלל מדברי התוס' וע"ע שם סי' ר"ט ד"ה והשלישית

שם ב' שמא מת לא חיישי' שמא ימות חיישי', נ"ב דוגמא לזה ע"א כ"ג א' רש"י ד"ה רבינא דלשמא ירבע חיישי' ולכבר ארבעה לא חיישי' וע' לעיל י"ז ב' תוד"ה זנות ותו' קדושין מ"ה ב' ד"ה בפירוש וע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשצ"ו ד"ה עוד כתב גם לעניין הטבילה כו' עש"ה

שם בקרבן נשים נ"ב לפי"ז ה"ל למתני' למיתני השולחת חטאתה כו' אולם גם ביבמות פ' א' מצינו כזה ל' זכר על נקיבה ועמש"ש בגליון

שם לא ליעול חולין לעזרה, נ"ב תיבת חולין לכאורה לאו דווקא דקודש פסול הוא דהוי וע' דוגמתו מנחות כ"ד ב' האיכא תלתא חולין עש"ה וע"ע תוס' קידושין נ"ה ב' ד"ה ודילמא

שם וספינה שאבדה בים כו' נותנין עליהן חומרי חיים וחומרי מתים נ"ב הוזכר בב"ב קנ"ז ב'

שם רש"י ד"ה דזימנין דלא אפשר כו' כ' ותטול תרומה בבית הגרנות ולשון זה של רש"י צע"ק מיבמות צ"ט ב' דאין חולקין לאשה בבית הגרנות רק משגרין לה לבית

כ"ט א' א"ר כהנא חלה תנן פשיטא מ"ד ה"ה אע"ג דלא חלה והאי דקתני חלה אורחא דמילתא קתני קמ"ל, נ"ב דוגמתו סוכה י' א' לא שנו אלא מפני הנשר אבל לנאותה כשיר' פשיטא מפני הנשר תנן מ"ד ה"ה אפי' לנאותה והאי דקתני מפני הנשר אורחא דמילתא קתני קמ"ל ובב"ב קמ"ו א' דוקא דינר כו' פשיטא דינר תנן מ"ד ה"ה דאפי' פחות מדינר והאי דקתני דינר אורחא דמלתא קתני קמ"ל

שם ומילי לא מימסרן לשליח, נ"ב כבר האריכו בעניין שבועה ונדר ע"י שליח ומצאתי בשו"ת רדב"ז ח"א סי' י"ח דהעושה שליח בשטר הרשאה לישבע דבר של חיוב לחבירו אז המשלח מתחייב לקיים אותו דבר לחבירו בתורת התחייבות שאדם מתחייב ע"י שליח ומורשה וכופין אותו ב"ד על כך בתורת חיוב ודין