גליוני הש"ס נשים פח

ס"ל לר"ג דק"ש דרבנן הא צריך למצוא תנא דפליג עלי' דאל"כ א"א לאמוראי לאיפלוגי עלי' וכבר כתבתי גם בגליון קידושין שם מזה עש"ה

ל"א א' וזה תלוי לאלפים דור הכא כתי' לאלפים כו', נ"ב במכילתא יתרו עה"כ לאלפים אי' אי לאלפים שומע אני מיעוט אלפים שנים ת"ל לאלף דור לאין חקר ואין מספר עכ"ל ופליג אהך דהכא ע"ש בזה ינחמנו

שם אפי' שמע כו', נ"ב ע' שו"ת חוט השני סי' פ"ט

ל"ב א' אלו נאמרין כו', נ"ב ע' תוד"ה ק"ש וע' תוספתא במכלתין פרק ז' ברכת הלל ושמע כו' נאמרין בכל לשון ואין מבואר אם להלל גופי' קרי לי' ברכת הלל או הכוונה על הברכה שלפני הלל ושלאחריו ויותר נ' דהכוונה אהלל גופי' דאי אברכה הל"ל כל ברכות המצוות

שם ב' כדי שלא לבייש כו', נ"ב ע' בכור שור חולין מ"א ב' על דברי רש"י שם ד"ה לא שנו וכבר קדמו המג"א סי' תר"ז ס"ק ב'

שם רש"י ד"ה ובמה כ' כגון אמרו לה מת בעלך כו', נ"ב ע' לעיל כ"ח א' רש"י ד"ה סוטה לא עשה בה נקט גוונא אחרינא דשוגג וע' בזה בשו"ת חיים שאל סי' מ"ח

שם רש"י ד"ה מפצי מה כ' כדאשכחנא בחנה כו', נ"ב כוונתו לגמ' ברכות ל"א א' דיליף דאסור להגביה קולו בתפלתו מהך קרא דחנה וע' ס' הפרדס לרש"י סי' נ"ז דהביא קרא דחנה וקולה לא ישמע וכ' ע"ז והיא ממי למדה לעשות כן מהקב"ה שצוה במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת כו' עכ"ל וק"ק דא"כ הל"ל כאן מפני מה תקנה חנה תפלה בלחש ואולי הכוונה על חנה וחכמי הדור שהסכימו לה

ל"ג א' לא קשיא הא ביחיד הא בציבור, נ"ב ע' פירש"י וע' ס' תניא רבתי סי' ע"ב פי' דמלאכים המסורים ליחיד אין מבינין אלא לה"ק אבל מלאכים המסורין לציבור מבינין בכל לשון עכ"ל ז"ל וחידוש על קדמון ז"ל שפי' כן דתפלת ציבור צריכה למלאכים וע' יומא נ"ב א' חביבין ישראל שלא הצריכן הכתוב לשליח והפי' הפשוט כפירש"י דציבור כיון שאין צריכים למלאכים לכן לפניו ית' לבדו כל הלשונות שוין וראיתי בספר אחד בשם אחד הקדושים ז"ל שעמד אהך דק"ש ותפלה נאמרים בכל לשון הרי מבואר בסה"ק כוונות בק"ש ותפלה בצירופי שמותיהם ואותיותיהם וא"א לכוונות אלו בהאמר הק"ש ותפלה בל' לע"ז ונ' דמעיקר ההלכה אין כאן קושי' דהא אין כוונות אלו נצרכות מעיקר ההלכה ומאן דהוא בר הכי וודאי יש לו לקרות ק"ש ולהתפלל בלה"ק ואולם מצאתי בפנ"י ברכות כ"ח ב' ד"ה א"ל ר"ג לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת הצדוקים דכ' וז"ל נראה מבואר שכל ברכות התפלות מיוסדים על אדני פז במספר התיבות ואותיות כו' מלבד מה שיש בהם סוד מופלא דאלת"ה מה זה שאמר ר"ג כלום יש אדם שיודע לתקן כו' אע"כ כדפרישית שמספר התיבות ואותיות מצד עצמותם ומהסוד שבהם יכולין לעשות רושם למעלה כו' ואי תקשה א"כ מה זה שאמרו חכמים תפלה בכל לשון דלפי מאי דפרישית הי' צריך להתפלל דווקא בלה"ק זו אין קושיא דרחמנא לבא בעי וכל מי שמתכוון בתפלתו באיזה לשון שירצה אפ"ה אותה התפלה עושה רושם על אותו הדרך שתיקנוהו אנשי כנה"ג בלשונם הקודש עכ"ל ז"ל עש"ה ולפי"ז יומצא חידוש דהא דאמרי' בתענית ח' א' דתפלת ציבור מתקבלת גם אם לבם לא נכון עמו כו' עש"ה מ"מ היינו דווקא במתפללין בלה"ק אבל בשאר לשון כיון דחסר לתיבות הסגולה המכוונת בתפלה הנתקנת מאנשי כנה"ג ורק דהכוונה פועלת זה וכדברי הפנ"י דרחמנא לבא בעי כו' וא"כ באין מכוונים הרי שוב חסרה סגולה זאת ואין התפלה מתקבלת ואולם י"ל דהא דאמרי' דתפלת ציבור מתקבלת גם בלי כוונת הלב היינו רק משום דתמיד חשיבי כמתכוונים דהצטרפות היחידים והתקבצותם יחד להתפלל עומד במקום כוונת התפלה וגם מפאת הצטרפות זאת להתפלל ממילא אח"כ התפלה סתמא לשמה קאי עמ"ש בגליון ר"ה כ"ז ב' בשם שו"ת הרדב"ז וא"כ אכתי שפיר גם במתפללים בשאר לשון מ"ה הרי יש כאן כוונה ושפיר התפלה מתקבלת ולפי"ז י"ל דהיינו טעמא דמחלקי' כאן בין יחיד לציבור דציבור רשאין להתפלל בכל לשון משא"כ יחיד וזה דבאמת בשאר לשון הרי חסר סגולת השמות כו' וכנ"ל אלא דהכוונה משלמת זה כדברי הפנ"י וא"כ ביחיד יש חשש שמא אין כוונתו שלימה וכבר כתבו דאין בנו מי שיוכל לכוון וע"כ אין לו להתפלל בשאר לשון ומשא"כ בציבור דהצטרפותם יחד עומדת במקום כל הכוונה דמש"ה תפלתם מתקבלת גם בלי כוונה וכש"ס תענית הנ"ל כפירושינו הנ"ל וחשיבי הציבור תמיד מתכוונים ולכן שפיר עדיין הכוונה פועלת פעולת סגולת השמות כו' ושפיר רשאין להתפלל בכל לשון ואם דבש"ס מחלקינן בזה בעניין שאין מלאכי השרת מכירין כו' מ"מ זה עצמו עולה בקנה אחד עם דברינו אחר ההבנה

שם ור' יהודה מכה ככה, נ"ב ע' שו"ת הרשב"א ח"ג סי' שמ"ב

שם ב' קול קול לא גמיר, נ"ב ע' שבת צ"ז א' תוד"ה ג"ש

ל"ד א' טורטני, נ"ב תיבה זאת הוזכרה בב"ק קי"ט א' ומנחות פ"ז ב'

ל"ה א' מפני שקרא לדברי מורה זמירות שנאמר זמירות היו לי חקיך בבית מגורי, נ"ב ע' שו"ת מהרי"ו סי' קצ"א דכ' וז"ל ואל יזלזלו בהפוסקים דמש"ה קרוים מזמורים מלשון לא תזמור כלומר זמירות המקטרגים וכתי' ז זמירות היו לי חקיך בבית מגורי ומש"ה תיקנו לומר בכל ימות השנה זמירות קודם התפלה עכ"ל וצע"ק דא"כ אמאי נענש דוד בקראו לדברי תורה זמירות שהכוונה שהם מכריתים המקטרגים וכדברי המהרי"ו ואולי גם ע"ז נענש דמשמע דדברי תורה יש בם רק כח ביעור הרע לא השתלמות והתעלות בטוב עצמו וע' תוס' מגילה ג' א' ד"ה אמש דכ' דה"ק שם הלנו אתה בשביל ת"ת באת דכתי' תורה צוה לנו אם לצרינו היינו בשביל הקרבנות המגינים עלינו מצרינו עכ"ל משמע ג"כ הכוונה כן דת"ת הוא מעלה לנו בעצם הוספת שלימות משא"כ קרבנות רק מגינים מן הצרים וע"כ נענש דוד בקראו לד"ת זמירות דזה חלילה פחיתות אל ד"ת

שם קוצרין ומשתחוין היו, נ"ב היינו שלא ביטלו ממלאכתם רק עשו מלאכה עם ההשתחוי' וזה אין ראוי וע' כזה רי"ף ברכות פ' הי' קורא על המשנה האומנין קורין כו' ע"ש כזה לעניין ק"ש מש"ס יומא י"ט ב' וע' ש"ע או"ח סי' קצ"א סעי' ג' וע"ש בט"ז

שם ב' חד אמר כו' וחד אמר כו', נ"ב ע' מזה בשינוי בירושלמי סנהדרין פרק ב' הלכה ד'

שם ואח"כ סדו אותן בסיד, נ"ב ע' שו"ת מעיל צדקה סי' כ"ג כ"ד וע' שו"ת מהר"ע איגר תניינא סי' ט"ו

ל"ו ב' כה"ת כולה בנימן כתי', נ"ב ע' שו"ת תה"ד סי' רל"ג

שם לעשות צרכיו נכנס, נ"ב ופירש"י תשמיש, כזה סנהדרין פ"ב ב'

ל"ז ב' של שש מאות אלף כו' נ"ב ע' שו"ת חות יאיר סי' ק"ו

ל"ח א' חוץ מכ"ג שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ, נ"ב בס' יריאים סי' ט"ו הקשה דכהנים אחרים נמי האיכא תפילין דחמירי מציץ כדאמר בפ"ק דשבת ומה ציץ שאין