גליוני הש"ס נשים פו

שם תוד"ה היא כ' האי היא הנותנת לא דמי כלל כו', נ"ב ע' שו"ת לחמי תודה למהר"י באסאן ז"ל סי' כ"ו

שם ב' תוד"ה מה להלן בב"ד כ' הילכך הית' נוהגת אפי' לאחר גלות, נ"ב ע' שו"ת חיים שאל ח"ב סי' ד'

ח' א' כדי שלא יהא לבה גס בחברתה, נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת שבות יעקב סי' קנ"א

שם אין כו', נ"ב ע' מס' עבדים פ"א דאין מיעדין שתי אמות עבריות כאחת ושם פ"ב דאין קונין ב' עבדים עבריים כאחד והך דאין קונין צריך טעם דייעוד מצוה היא ע' קידושין י"ט ב' כיצד מצות יעוד כו' ובכורות י"ג א' במשנה מצות יעידה קודמת למצות פדי' כו' וע"כ שייך בי' הא דאין עושין מצות חבילות כו' ומשא"כ בקניין דהוא רשות צריך טעם מדוע אין קונין אם לא שנאמר דנמכר בגניבתו הוי הקניי' ג"כ מצוה שיוגבה זה את גניבתו

שם דר"י אדר"י קשיא וכו', נ"ב ע' גליון הגרע"א ז"ל ויש עוד גיטין מ"ו ב' ובכולם רבא הוא האומר

שם ב' מניין שבמדה כו' שנא' בסאסאה בשלחה תריבנה, נ"ב במסורת הש"ס ציין סנהדרין ק' א' והוא עוד בשבת ק"ה ב' וע"ע לימוד אחר ע"ז בסנהדרין צ' א' וע"ע תוספתא יבמות פרק י"ב דמבואר שם בטעם מה שנאמר בחולץ ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל וז"ל התוספתא רשבא"א הואיל ולא רצה להקים לאחיו שם בישראל יבא ויטול לו השם תחת השם ונקרא שמו בישראל וגו' עכ"ל התוספתא והוא דרש קרוב בפשוטו של מקרא וה"ז ג"כ לימוד על עונש מדה כנגד מדה וע"ע שו"ת מהרי"ו סי' קצ"א דבר אחר גם את זה לעומת זה עשה האלקי"ם כלומר משלם מדה כנגד מדה כו' עכ"ל

שם שכל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול, נ"ב כל' זה ב"ב ט' ב'

ט' א' זה משה ודוד שלא שלטו כו', נ"ב הטעם דבני אדם למיתה עומדים ואינם קיימים ע"כ גם הנעשה על ידם אין לו קיום ולא זכה להתקיים רק הנעשה ע"י משה ודוד דעל משה נאמר לקמן י"ג ב' לא מת משה כו' ועל דוד נאמר בר"ה כ"ה א' דוד מלך ישראל חי וקיים, מדברי ס' בנין אריאל פ' בחקותי בתוספת נופך

י' א' הוחל שבועתו כו', נ"ב ע' פירש"י וע' שו"ת מהר"ם פדוואה סי' ס"ו וע' הגהות מרדכי שבועות רמז תשפ"ג וע' שו"ת הרא"ש כלל ח' אות י"ג וע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתמ"א כ' בכמו זה דצריך שאלה עש"ה וע' שו"ת מהרי"ט סי' י"ד וע' שו"ת ח"צ סי' ל"ח וע' שו"ת עבודת הגרשוני סי' ו'

שם אלא מעתה לא ימחה, נ"ב ע' תוס' וע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' קע"ז

שם אפי' חתן מחדרו וכלה מחופתה, נ"ב כל' זה לקמן מ"ד ב' והוא ל' מקרא יואל ב' פסוק ט"ז יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה

שם אמרה לי' טהורה אני, נ"ב מה דק' אכתי הרי צריכה ז' נקיים משום תבעוה לינשא כו' ע' שו"ת חיים שאל סי' ז'

שם ב' ולא יסף כו', נ"ב ע' ס' בכור שור כאן וע' שו"ת גור ארי' יהודה חאה"ע סי' י"ט בסוף התשובה

י"א ב' בן פניו למטה בת פני' למעלה, נ"ב נזכר גם בנדה ל"א ב'

י"ב א' עמד וגירש כו', נ"ב ע' שו"ת חיים שאל סי' צ"ה אות ג'

שם ב' א"כ עשיתו למשה רבינו בע"מ, נ"ב וברש"י והוא לוי ונפסל בקול לעבודת השיר, ע' זבחים ק"א ב' וק"ב א' דיש מ"ד דמרע"ה הי' כ"ג כל ימיו וא"כ בלא"ה הי' פסול לעבודת לוי' כמבואר בערכין י"א ב' אתם בשלהם כו' וע"ש ברש"י ד"ה על עיסקי קול דכ' ג"כ שהי' מצווהו לשורר לפי שמשה לוי הי' וע' ס' בניין אריאל עה"ת פ' שמות עה"כ ותפתח ותראהו את הילד עש"ה דבר נחמד בזה

שם אותה שנה מעוברת הית', נ"ב ע' שו"ת מעיל צדקה סי' כ"א וע' ס' זה ינחמנו על המכילתא פ' בא פרשה א' ד"ה לכם לא מנה בו אדה"ר ע"ש שדבריו מוקשים מגמ' דכאן שהרי העיבור הוא להשוות שנת הלבנה עם שנת החמה א"כ מוכח דהיו מונין גם ללבנה

י"ג א' הלך משה ועמד על שפת נילוס אמר לו כו', נ"ב ע' רש"י סנהדרין ק"ג ב' ד"ה זה פסלו של מיכה

שם ואליהו תלמידו של משה, נ"ב ע' רש"י וצ"ע מדוע לא מפרש לי' כמ"ד פנחס זה אליהו והי' תלמידו ממש וע"ע ל' אליהו חלמידו של משה בתוספתא עדיות פ"ג

שם אמרו קיים זה כל מה שכתוב בזה, נ"ב כזה ב"ק י"ז א' ואמרו קיים זה מה שכתוב בזה

שם ב' ואי לא עסק בי' משה כו', נ"ב ע' מהרש"א וע' שו"ת שבות יעקב סי' צ"א

שם היום מלאו ימי ושנותי, נ"ב ע' קושי' בשו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשפ"ב דהך דכאן סותר לש"ס שבת נ"ה ב' יען לא האמנתם בי הא אם האמנתם בי עדיין לא הגיע זמנכם להפטר מן העולם ומשמע בהדיא דמשה ואהרן לא מלאו שנותיהם עמש"ש ע"ז

י"ד א' היכן משה קבור, נ"ב בס' ילקוט ראובני בשכחת לקט שבסופו ערך משה ודורו בשם התמונה דמשה וצפורה נקברו במערת המכפלה וצ"ע

שם מה דכתי' אחרי ד' אלקיכם תלכו, נ"ב בשאלתות פ' בראשית איתא מאי דכתי' אחרי ד' ילכו כארי' ישאג

שם כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר, נ"ב צ"ע שהרי אמרו אל תהיו כעבדים המשמשין כו' ע"מ לקבל פרס וכזה ק' גם לקמן כ"ב א' דא"ר יוחנן למדנו קיבול שכר מאלמנה וברש"י שם למדנו שיטרוח אדם עצמו במצוה לקבל שכר יותר עש"ה וק' דמה לימוד הי' זה לפני ר' יוחנן אטו ר' יוחנן הי' עובד ע"מ לקבל שכר וע"ע ברכות כ"ח א' איקום מקמייהו ואקבל אגרא וק' ג"כ כנ"ל וכן בע"ז י"ז ב' וניכפיי' ליצרין וניקבל אגרא וע"ע סנהדרין צ"ז ב' וכי מאחר שמדת הדין מעכבת אנו למה מחכין לקבל שכר וע"ע ב"ק פ"ז א' מאן דאמר לי אין הלכה כר' יהודה עבידנא יומא טבא לרבנן מ"ט דכי מפקדינא אית לי אגרא טפי ע"ש וק' ג"כ אטו ר' יוסף הי' עובד ע"מ לקבל פרס וע"ע ירושלמי פאה פ"א ה"א ר' זעירא הוה מצטער ואמר הלואי הי' לי אבא ואמא איקדרינון דנירת גן עדן

שם ב' אימא בכלים הראויין כו', נ"ב היינו דהא דתנן תחלתן בכלי שרת הכוונה בכלים הראויין להיות כלי שרת וכזה יש כמה דוכתי דהוזכר "דבר" והכוונה ראוי לדבר ע' מה שהארכתי בזה בגליון כתובות ס"א א'

ט"ו א' הם מנגעי' כו', נ"ב ע' מסורת הש"ס וע' רש"י מנחות צ"א ב' ד"ה ה"מ וע' שו"ת חיים שאל סי' ק"א אות ב' ועוד שם ח"ב סי' מ"ב אות ט'

שם סופרים הניחו לי, נ"ב י"ל דמשום דאמר כן על דברי ר"מ וכדאמר דשמעי' לר"מ כו' ע"כ אמר ל' סופרים ע' גיטין ס"ז א' ר"מ חכם וסופר

שם ב' ומקום הי' שם אמה על אמה וטבלא של שיש וטבעת הית' קבוע בה, נ"ב כל' זה מדות ל"ו א' במשנה

שם מי אמרי' כיון דאידחו אידחו, נ"ב ע' שו"ת ח"ס חאו"ח סי' מ"ב מש"ש אם לא נאמר דאין שינוי מועיל לכלי