גליוני הש"ס נשים ז

הלכות קטנות סי' ד' ע"ש בדברי המני"ח וע"ע שו"ת הרא"ש כלל ד' אות י' בסופו מש"ש מכל מקום לא רציתי לעשות אגודות אגודות כו' וע' מהרי"ל ה' תפלה דקס"ז ע"א מש"ש ואם נאחר ביותר נראה כעשינו עצמנו אגודות וע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קע"ט ומ"ש בדבריו לקמן פ"ו ב' על הגליון וע"ע ר"ן ע"ז רפ"ק שכ' בטעמא דחכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר שהוא כדי שלא תראה תורה כשתי תורות הללו אוסרים והללו מתירים כו' עכ"ל ונ' כוונתו ג"כ לאיסור לא תתגודדו וקצ"ע מכאן דבב' בתי דיניה אפי' בעיר אחת לית לן בה וע"ע מרדכי תענית פ"ק רמז תרט' מש"ש ולשנה הבאה מזכירו מקצתן מבערב ומקצתן לא יזכירו והוו להו חבילות חבילות כו' ועוד שם רמז תרי"ז ואם בג' שעות תפול תקופת תשרי והיחיד איחר תפלתו מן הציבור נראה לרבינו כו' דאיהו בתר רוב ציבור גריר ואין עושין תורה כב' תורות וחבילות חבילות

י"ד א' לא עשו ב"ש כדבריהם, נ"ב ע' לקמן ט"ו א' תוד"ה וסיכך וע' דמאי פ"ו מ"ו וצנועי ב"ה היו נוהגין כדברי ב"ש וצע"ק וכן קשה משבת כ"א ב' אחד עשה כב"ש וע"ע תוספתא תרומות פ"ג אר"י הלכה כדברי ב"ש אלא שנהגו הרבים כדברי ב"ה ומשמע דב"ש עצמן לא עשו כדברי ב"ה

שם ור' יוחנן אמר עשו ועשו כו' ושמואל אמר עשו ועשו, נ"ב כן הוא ג"כ לישנא דר' יוחנן ושמואל לקמן צ"ו ב' וע"ע דוגמת ל' עשו ועשו במנחות מ"ט א' א"ל רב עלו ועלו ובב"מ ט"ו א' א"ל אין יפה ויפה ובב"ק מ"ט ב' א"ל לצור ולצור ובב"ב פ"ג ב' א"ל קנה וקנה

שם כי אזלי' בתר רובא כו', נ"ב ע' שו"ת צמח צדק סי' ב' וע' שו"ת משפטים ישרים סי' רל"ח כ' דאמרי' בגמ' יצתה בת קול ואמרה הלכה כב"ה ומקשינן פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים כו' ולא נמצא כסגנון זה בגמ' וע"ש בגוף התשובה לעניין אי הלכה כרבים נגד מיעוט היכא שהרבים לא נתוועדו יחד רק גילו כל אחד דעתו בכתב ע"ש וע"ע אריכות שם סי' רפ"ד והנה הפלוגתא דכאן אי עשו כו' אף דב"ה רובא מפאת דב"ש מחדדי טפי היא אי אזלי' בתר רוב האיכות או בתר רוב הכמות דב"ה דהוי רובא היינו רוב בכמות וב"ש דמחדדי טפי ועיונם חזק וגדול יותר זהו רוב באיכות ודו"ק וע' רש"י מנחות ל"ד א' ד"ה אע"ג דרגיל בחד דכ' דהא דבמזוזה הלך אחר הרגיל ה"מ בב' פתחים ורגיל בחד בטילה אידך לגבי' אבל תלתא לגבי חד לא בטלי והיינו ג"כ דפתח שרגיל ליכנס ולצאת בו יש בו יותר עניין פתח וזהו רוב באיכות וע"כ רק לגבי חד עדיף אבל לגבי תלתא דיש בהם נגדו רוב בכמות אין רוב הכמות בטל לגבי רוב האיכות ונמצאו כולן פתחים שפיר ולכן כולן חייבין וזה כפי האמת דקיי"ל כב"ה וע"ע הוריות ה' א' פלוגתא דתנאי לעניין פר העלם דבר של ציבור אי בעי' רוב קהל או גם בשבעה שבטים אעפ"י שאינן רובו של קהל חייבין ע"ש והוא ג"כ עניין הנ"ל דרוב קהל הוא רוב האנשים בכמות אולם ז' שבטים אעפ"י שאינן עוד בכמות מ"מ יש רוב באיכות דכל שבט יש לו מהות ומעלה בפ"ע וז' שבטים הוא ריבוי מפאת ריבוי המהותים והאיכיות ואף שאינו רוב בכמות ודו"ק היטיב מאוד

שם אנן הכי קאמרי' ר' אבוה היכי שביק ר' יוחנן ועביד כריב"ל, נ"ב בזה"ל הובאה גמ' דכאן בבה"ג ה' ברכות פ"א ודייק הבה"ג ז"ל שם מינה דהלכה כר' יוחנן לגבי ריב"ל ע"ש

שם בשלמא ב"ש מב"ה לא נמנעו דבני חייבי לאוין נינהו, נ"ב ע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' צ"ח ולפמ"ש הרשב"א שם דיש הוכחה דב"ש לית להו דר"ש לקמן כ"ח ב' במשנה מדלא תני וב"ש פוטרין וכן הי' ר"ש אומר עש"ה א"כ מיושבת קישית תוס' לעיל י"ג ב' ד"ה מ"ט דב"ש דכ' וא"ת ומאי קבעו לי' דילמא מוקמי לצרור לכדר"ש כו' וע"ע בחידושי רמב"ן לעיל י"ג ב'

ט"ו א' מה נעשה להם לצרות הראשונות מעתה, נ"ב כל' זה בירושלמי גיטין פ"א ה"ב ומה נעשה לראשונות שנישאו

שם אלא אי אמרת לא עשו מאי מה נעשה, נ"ב ע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' צ"ט ומש"ש ודמיא להאי דפ' ארבעה אחין וכנ' דכוונתו לגמ' לקמן ל"א א' אבל לא זכיתי להבין הדמיון לשם דו"ק ותשכח כי הדבר צ"ע

שם וכל טהרות שהיו בירושלים נעשים על גבה נ"ב כל' זה תוספתא תרומות פ"ק

ט"ז א' כמותך ירבו בישראל, נ"ב כל' זה בכורות מ"ה ב' ושם איתא ירבה וע"ע שבת ל"א א' לא ירבו כמותך בישראל

שם שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא, נ"ב דוגמת זה תוספתא דכלים בבא בתרא פרק ב' ועליו ישב חגי הנביא והובאה בר"ש שם במשנה פכ"ב מ"ט

שם תוד"ה יצאו כ' ויצטרכו לפסוק כו', נ"ב ע' שו"ת משפטים ישרים סי' רפ"ד

שם ב' עכו"ם שקידש כו', נ"ב ע' שו"ת מהר"י מינץ סי' י"א ועוד שם סי' י"ב

שם תוד"ה ר' יוחנן כ' ושמא סבר ר' יוחנן שלא אמרה חגי מעולם, נ"ב דוגמתו בתוס' ב"ק פ"ב ב' ד"ה אתא ע"ש דכ' וי"ל דדילמא סבר דלא תיקן עזרא דבר זה

י"ז א' לא זזו משם עד שעשאום עכו"ם גמורים, נ"ב כל' זה בחולין ו' א'

שם כסף גלגלתא להיכן יהבת כו', נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת תשב"ץ ח"ב סי' רצ"ב בתיקון ט' עש"ה וע"ע שם ח"ג סי' כ"ד וע"ע רש"י נזיר ז' א' ד"ה וליהוי כל אוונא ואוונא משמע דהמחוז תלוי ושייך למקום מושב השר ושפורעין לשם המס ע"ש וע' כתובות נ"ד א' ועד היכא נהרדעא כו' וע' ירושלמי דמאי פ"ב ה"א סבר ר' אימי ממעלי מסין כמי שנתכבשו עש"ה

שם קבא רבא וקבא זוטא מיגנדר ואזיל לשאול, נ"ב מליצה זאת ע"ד ש"ס קידושין מ"ט ב' עשרה קבין עזות ופירש"י ממזרות ירדו לעולם ט' נטלה מישן ואחד כל העולם כולו ומזה הוא מליצת ל' קב דכאן וכזה ג"כ בקידושין ע"ט ב' כ"ע כיילי, לי' בקבא זוטא והאי מדרבנן כיילי לי' בקבא רבא וקאי על קבי חכמה שירדו לעולם שנאמר שם מ"ט ב' ג"כ כסגנון הנ"ל י' קבין חכמה כו' ט' נטלה א"י כו'

שם א"ר נחמן מאן דתני ראשונה לא משתבש מאן דתני שני' לא משתבש, נ"ב כזה ביצה ל"ה ב' א"ר נחמן בר יצחק מאן דתני משירין לא משתבש ומאן דתני משחירין לא משתבש כו' וע' רש"י גיטין ל"א ב' דר' נחמן סתם הוא ר' נחמן בר יצחק וע"ע ב"ק ס' א' אר"נ בר יצחק מאן דתני ליבה לא משתבש ומאן דתני ניבה לא משתבש ועוד שם קט"ז ב' אר"נ בר יצחק מאן דתני מסיקין לא משתבש ומאן דתני מציקין לא משתבש וע"ע דוגמא ע"ז ב' א' מאן דתנא אידיהן לא משתבש ומאן דתנא עידיהן לא משתבש

שם ב' כי ישבו אחים יחדיו שהית' להם ישיבה אחת בעולם, נ"ב נדה מ"ד א' ולקמן כ' ב' בישיבה תלא רחמנא

י"ח א' לאפוקי מב"ש כו', נ"ב פי' לאפוקי מסברא דב"ש דאמרי מאמר קונה כו' אבל אין הכוונה לאפוקי מב"ש ממש דלב"ש ממש הא אפי' עבד בה מאמר ואפי' נשאה אין הצרה נאסרת כלל דהא ב"ש מתירין את הצרות לאחים, שו"ת הרשב"א ח"ד סי' רי"ט ע"ש שהביא דמיונות לזה

שם ב' ובדין הוא דנפלוג כו' עד והדר פליג עלייהו, נ"ב כזה לקמן נ"ו א' ומנחות ק"ח ב' וחולין פ"ו א':