גליוני הש"ס נשים סג

ויטול שכרו דומי' דע"א מעידה שהיא פרועה דנשבעת להכחיש העד ונוטלת עכ"ל וצע"ק דהא הטעם כאן משום דפרע דייק כו' וזה לא שייך שם

שם ב' אין נשבעין על כפירת שיעבוד קרקעות, נ"ב דוגמא לזה ב"ק ק"ה א' שאין משלמין חומש על כפירת שיעבוד קרקעות, ובשבועות ל"ז ב' אין מביאין קרבן על כפירת שיעבוד קרקעות

פ"ח א' אי פקח הוא, נ"ב כל' זה ב"מ צ"ז א' וע"ע ל' הגמ' ב"ב מ"ו ב' ואי חכים כו' ושם פ"ד ב' במשנה אם הי' פקח שוכר את מקומו, ונזיר י"א ב' במשנה אם היו פקחים מגלחין זא"ז ושבת ק"כ א' במשנה ואם הי' פקחין עושין עמו חשבון אחר השבת וע"ע ל' אי פקח הוא עירובין מ"א ב' ופסחים פ"ו א' ולעיל פ"ו א'

צ' ב' ולא חיישי' לאינצויי, נ"ב דוגמת זה פליגתא במנחות ק"ח א' אי חיישי' לאינצויי וע"ע מגילה כ"ד א' משום דאתי לאינצויי וב"מ י' א' תקינו רבנן דלא אתי לאינצויי ובגיטין נ"ט ב' אבל בביהכ"נ לא דאתי לאינצויי ועוד ב"מ ח' א' תקינו להו רבנן דלא אתי לאינצויי

צ"א א' הי' שם מותר דינר כו', נ"ב בחידושי כתבתי טעם שיעור דינר עפ"י גמ' לעיל נ"ב ב' דהצרכת מותר דינר משום דהיכא דמיעקרא נחלה דאוריתא לא תקינו רבנן ולפי"ז היינו טעמא דבעי' מותר דינר דכיון דעכ"פ צריך מותר ב' פרוטות דפחות מפרוטה לאו ממון הוא וצריך ב' פרוטות שיטלו יורשי זו פרוטה ויורשי זו פרוטה ויהי' שם נחלה דאוריתא לכל אחד מלבד הכתובות וע"כ כיון דאפיקתי' מפרוטה אוקמי' אדינר כי הך דקידושין י"ב א' דאמרי' כן בטעמא דב"ש קידושי אשה בדינר ע"ש ואולם מצינו עוד שיעור דינר בב"ב קמ"ו א' ואכל שם סעודת חתן אפי' בדינר ע"ש בגמ' דדוקא דינר ובערכין כ"ג ב' מוסיף עוד דינר ופודה כו' ומשמע דדינר הוא שיעור ממון חשוב

צ"ג א' עד שלא החזיק בה כו', נ"ב ע' אריכות בשו"ת חיים שאל סי' ס"ה וסי' ס"ו

שם זו משנת ר' נתן, נ"ב כל' זה תמורה ט"ז א'

שם תוד"ה רבי כ' לפי שמדת הדין לוקה בזה, נ"ב ל' הגמ' ב"ק פ"ה ב' ואם תאמר לקתה מדת הדין

צ"ד א' ובבע"ח מאוחר שקדם וגבה קמיפלגי כו', נ"ב ע' רי"ף דקיי"ל מה שגבה לא גבה וה"מ במקרקעי אבל במטלטלי לית בהון דין קדימה כו' וע' רי"ף פ' הכותב דק"י ע"ב וע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' קכ"ט וסי' רנ"ט וסי' רס"ה וס' תתס"א וע' שו"ת מהראנ"ח סי' ט"ו ושו"ת הרשב"א המיוחסות סי' ס"א ושו"ת הרא"ש כלל ח' אות ז' ד"ה תשובה עונתה יכול לקיים כו' וד"ה ומה ששאלת למה מחויב לפרנס השני' הואיל והי' משועבד לראשונה מה קדימה שייך במזונות כו' וע"ע שו"ת הרא"ש כלל ע"ט אותיות א', ב', ג', ד', ה', וע"ע שם אות ח' ד"ה ילמדנו רבינו ראובן חייב מנה לשמעון בשטר כו' עש"ה וצ"ע דסותר לכאורה לדבריו שבכלל ח' אות ז' הנ"ל וע"ע שו"ת תשב"ץ הנ"ל ח"ג סי' קל"ח וע' טוש"ע אה"ע סי' ק"ב וחו"מ סי' ק"ד

שם חיישינן שמא תכסוף, נ"ב כזה ב"ק קי"ב ב' וע"ע לקמן ק"ד ב' ודבעלה מכספי ע"ש

שם ואילו ראשונה לשלישית לא קתני, נ"ב ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתנ"ט וחידוש שלא הביא גמ' דכאן וע"ע רמב"ם ה' מלוה פ"ב ה"ג ע"ש בלח"מ ומל"מ

צ"ה ב' ומי אמר אביי הכי, נ"ב פ' שו"ת חוט המשולש טור ב' הי' ל"ב

שם בעל לא ליקני, נ"ב האי סוגי' אתי' אפי' לרשב"ג דריש הכותב דהמתנה שלא יירש בנכסי אשתו חשיב מעמש"ב וכן אתי' אפי' לר"מ דס"ל דהנותן לאשה ע"מ שאין לבעלה רשות בו קני בעל וטעם החילוק ע' בארוכה בשו"ת רד"ק בית כ"ח

שם תוד"ה וכן כ' יש לתמוה כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ו סי' ב' אלפים רס"ו

צ"ו א' שנא' למס מרעהו כו', נ"ב ע' רש"י וע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' ל"ז

שם כאן בפרוצה, נ"ב ע' שו"ת מהר"י ברונא סי' ע"ו דן מכאן בקורא לאשה פרוצה דמצי לתרץ דיבורי' שלא הי' כונתו פרוצה לזנות רק שאינה צנועה ביותר שתהי' לה בושה לבא לב"ד וכהך דכאן ע"ש

שם ב' תוד"ה רצה כ' וקשה לרבי כו', נ"ב ע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' רמ"ו

צ"ז א' אי הכי כו', נ"ב ע' ס' הצבא שבסוף שו"ת תמים דעים במדה החמישית

צ"ח א' כי הא כו', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב סי' קס"ב

שם ב' הוסיפו לו אחת יתיר', נ"ב ע' ר"ש דמאי פ"ו מי"ב

שם הילכתא כו' מאי קמ"ל שינויא דשנינן שינויא הוא, נ"ב ע' גליון הרי"פ וע"ע כזה בב"ק מ"ט ב' לפי' התוס' שם ד"ה והלכתא עש"ה כל הדיבור

ק' ב' לא עדיף מדידך, נ"ב ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תשמ"ה ועמ"ש בגליון אבות פרק ב' על המשנה יהי ממון חבירך חביב עליך כשלך וע' שו"ת מהר"י ברונא סי' א'

ק"א ב' אלמנה אשה גמורה בין הכיר בה ובין לא הכיר בה כו', נ"ב ע' ר"ן דכ' הטעם דלא הי' הדבר מוטל עליהן לגלות דסברי דאפשר שיערב עליו המקח אף באיסור וע' שו"ת נוב"י מהדו"ת חאה"ע סי' נ' עש"ה דדעתו נוטה דהקידושין הם קידושי ודאי מה"ת ולא חיישינן להו לקידושי טעות דאילו ידע שהיא אלמנה ואסורה לו לא הי' מקדשה אלא דלא רצה שם להחליט סברתו זאת עש"ה, והנה מצאתי בשו"ת מהר"ם פאדווה סי' י"ד בנידון כהן שאירס אשה ואח"כ נודע עלי' רינון של חללות שכ' שם בסוף התשובה וז"ל או דמיא לכל הפחות לאילונית דאין לה מזונות כדתנן בפ' אלמנה ניזונית דאף כאן לפי השאלה נראה שטעות הי' דלא ידע רינון זה קודם שקדשה מ"מ לא אטפל באלה לבטל הקידושין בגלל אלה לומר קידושי טעות היו חלילה לכל הפחות צריכה גט מדבריהם דקדשה סתם כדאיתא בפרק המדיר ולא אאריך באלה, אמנם להוציא ממנו ממון דמזונות יגדל כחו ויוכל לטעון הייתי מוטעה והמוציא מחבירו עליו הראי' כו' עכ"ל הנה מבוארת דעתו ז"ל בכגון זה למיחשבינהו רק קידושי ספק או קידושין דדבריהם ותליא בפלוגתא דלעיל ע"ג ב' בקידשה סתם ונמצאו בה נדרים ומומין אי צריכה גט מספק או מדבריהם ע"ש וע"ע שו"ת הר"י מגא"ש סי' קכ"ט עש"ה וע' בית שמואל אה"ע סי' קכ"ז סק"ה

שם דא"ל חייב אני לך מנה בשטר, נ"ב ע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' צ"ז וסי' ק"ו וסי' קנ"ג

ק"ב ב' אמר רבא מסתברא מילתא דרב כו' והאלקי"ם אמר רב כו', נ"ב כזה גיטין י"ג ב', ב"מ ט"ז ב'

שם בת אצל אמה כו' נ"ב ע' שו"ת מהר"ם פאדווה סי' נ"ג וע"ש שכ' דלפי המסקנא הך דאין מניחין אותו אצל ראוי ליורשו הוא דוקא בבן דהוא שוה עמו בנחלה אבל בבת דאין לה רק עישור נכסים לא חיישי' שיהרגוה והבו דלא לוסיף עלה כי דבר זר וחידוש הוא ואין למידין הימנו דלא עבידי אחים דחנקי לאחותם זכר לדבר אמרי' פרק אעפ"י ס' ב' ולא היא