גליוני הש"ס נשים נח

עבדא דאיחייב במצוות ומשמע דעבד מצווה בבניין ביהמ"ק ע"ש וא"כ ממילא דגם אשה חייבת דכל שאשה פטורה הא גם עבד פטור ואולם י"ל שם הבנה אחרת דה"ק דכיון דעבד מחויב במצוות בעלמא לכן מותר להשיאו עצה טובה לכפרתו ולא דמי לעכו"ם עש"ה ותבן אבל במצות בניין ביהמ"ק עצמה י"ל דגם עבד פטור באמת

שם ב' כפו מטתו כו', נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' קי"ד

שם רבי אתי משפטי' כו', נ"ב ע' ס' הפרדס לרש"י סי' נ"ח

שם דעת קונך יש בך, נ"ב מעין זה סוטה ה' א' לעולם ילמד אדם מדעת קונו

ס"ג א' אדעתא דגברא רבה מי נדרת כו', נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת שבות יעקב ח"ג סי' י"ח

שם תוד"ה באומר כ' שחייב אדם להשכיר עצמו כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקצ"ו וע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' שפ"ה וסי' שפ"ו שכ' דאין חייב להשכיר עצמו לפרנסת אשתו משום דשכירות ליומי' ממכר הוא וכי היכא דדרשי' ונמכר בגניבתו ולא בזממו פ"ק דקידושין י"ח א' ה"נ דרשי' ולא באשתו עכ"ל וע"ע שו"ת הרא"ש כלל ס"ח אות יו"ד וע"ע שם כלל ע"ח אות ב' עש"ה

שם ב' אינו דומה כו', נ"ב לפי"ז אין דינה לגמרי כשאר מורדת דבשאר מורדת אפי' יש לו אשה אחרת הויא מורדת ומשא"כ בזו דאינה ראוי' לתשמיש ועבור היות לו פת בסלו הוא דהויא מורדת לכן אם יש לו אשה אחרת הרי יש לו פת בסלו ותו לא הויא היא מורדת, שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רנ"ה עש"ה

שם אבל אמרה מאיס עלי כו', נ"ב ע' אריכות בדין אומרת מאיס עלי בשו"ת חוט המשולש טור ג' סי' ל"ה

שם תוד"ה אבל כ' כיון דלא שייך לתקן ברוב נשים, נ"ב ע' שו"ת רד"ך בית ל"ב חדר ד' שכ' דהא דמילתא דלא שכיחא לא גזרו בי' רבנן אמרי' רק בגזירות אטו איסור אבל שאר תקנות שייכי גם במילתא דלא שכיחא ע"ש ויש לחלק וע"ש עוד שכ' דהא דמילתא דלא שכיחא ל"ג בי' רבנן היינו רק בלא שכיח לגמרי והוא דבר של פלא שאינו עולה על לב כלל לשערו כעניין אונסא דלא שכיח דלא מסיק איניש אדעתי' ע"ש ונ' כוונתו דכיון דהוא דבר שאינו עולה על הדעת לכן לא הי' בכלל גזירת החכמים שהרי לא הי' דעת החכמים על זה דלא אסקוה אדעתיהו כלל ודו"ק וע' שבועות י"א ב' שאני אבודין דלא שכיחי פי' דמש"ה לא אסקו ב"ד אדעתיהו להתנות עליו ע"ש בתוד"ה ר' שמעון ואולם ברש"י שם כ' דלא חשוב להתנות עליו ע"ש וע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תס"א דמוכח לכאורה דלא כרד"ך הנ"ל בב' הדברים היינו דשם מוכח דגם תקנות ליתניהו במילתא דלא שכיחא ודלא בעינן לא שכיח כל כך עד שלא יעלה על לב כו' עש"ה וע"ע שו"ת הריב"ש סי' ר"ז ד"ה ועוד דכיון שעמד כו' עש"ה וע"ע רש"י גיטין נ"ג א' ד"ה משום דשכיח ומצאתי אח"כ בשו"ת ח"צ סי' ס"א דהביא ג"כ דברי הרד"ך הנ"ל והעיר ג"כ מהך דשבועות וע"ש ג"כ כל דברי הח"צ ז"ל בזה וע"ע שו"ת ח"צ סי' קכ"ד וע"ע רש"י גיטין ל"ז א' ד"ה אלא על הקרקע דכ' להדיא דבמילתא דלא שכיח לא עבוד רבנן תקנתא עש"ה והנה מ"ש התוס' דלא רצו לתקן כיון דלא שייכה התקנה ברוב נשים מצינו דכוותה גם בדאוריתא ע' חידושי הר"ן ר"ה כ' ב' ד"ה אמר להם ריב"ז דכ' איכא למימר שלא חששה תורה אלא לרוב ישראל כו' ע"ש וע"ע מעין דברי התוס' דכאן בר"ן ביצה דקפ"ז ע"א מדפי הרי"ף מש"ש שכיון שרוב ההוצאות אין צריכות עירוב אף במיעוטן לא הזקיקו לערב כו'

שם כ' וכן נראה דבאומרת טמאה אני לך אין נראה כלל להתירה כו' דשווי' נפשה חתיכה דאיסורא, נ"ב ע' שו"ת שארית יוסף סי' ע"ח מ"ש על דברי התוס' אלה וע"ע שו"ת ח"צ סי' ק"נ

שם תוד"ה אלא כ' משום דסתם נדות חולות קצת, נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת שבות יעקב חאו"ח סי' כ"ז

ס"ד א' תבע לחלוץ נזקקין לו, נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ק"פ לעניין יבמה שדינה שחולצת ולא מתייבמת דכ' שאין כופין אותה לחלוץ ואם רצתה לעמוד כל ימי' באלמנותה עומדת וגובה כתובתה עש"ה

שם ב' ואוכלת עמו כו', נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל ח' אות ז' שהביא משנה זאת ואוכלת עמו כו' ופירוש הגמ' מאי אוכלת תשמיש וכ' עלה אורחא דמילתא הכי הוא ולא שתוכל האשה לתבעו בדין עש"ה כי צ"ע הבנת דבריו

שם חמש סלעים שתי כו' או משקל עשר סלעים ערב כו', נ"ב ע' ר"ש כלים פ"א משנה ה' ובפי' הרא"ש שם

שם לא פסק שעורים כפלים מחטין כו', נ"ב ע' עירובין כ"ט א' וע"ע תענית ה' א' אמרו לו מי שיש לו קב חטים או קבים שעורים יאכלנו ויחי' כו' ומשמע ג"כ דסתם חטים ושעורים אכילת החטים מחצה משל שעורים

שם מפני ששעורין אדומיות רעות הן, נ"ב כן מתבאר ג"כ מתוספתא תרומות פרק ה' וירושלמי ערלה פ"ב ה"א ושעורין שבאדום

ס"ה ב' מאי אוכלת לישנא מעליא כו', נ"ב ע' נדה י"ז א' מאן בעי פקולי בנהמא ע"ש בגליון בשם הערוך וע' שבת ס"ב ב' במה סעדת היום כו' ע"ש ברש"י וע' מה שהארכתי בבית האוצר ערך אכילה וביאה כלל קע"ג וע"ע דמיון אכילה ואישות דבשבת קנ"ב א' דוק בככי ותשכח בנגרי וברש"י אכול הרבה ותמצא האכילה בפסיעותיך כו' וכזה מצינו בקורת רוח האישות דניכר בפסיעות ע' סנהדרין כ"ב א' כל אדם שמתה אשתו בימיו כו' פסיעותיו מתקצרות כו'

שם דרש ר' עולא רבה אפתחא דבי נשיאה, נ"ב קידושין ל"א א' ע"ש וע' לעיל ל"ד א' כדדריש ר' חייא אפתחא דבי נשיאה ובחולין פ"ד ב' דרש ר' עינא אפתחא דבי ריש גלותא ובשבת קכ"ו ב' דרש ר' יצחק נפחא אפתחא דריש גלותא ועוד שם קנ"ה ב' דרש ר' יונה אפתחא דבי נשיאה וע"ע דוגמא ביצה כ"ט ב' דרש רבא בר ר' הונא זוטא אפתחא דנהרדעא וע"ע מועד קטן כ"ד ב' דרש ר' ענני בר ששון אפתחא דבי נשיאה וע"ע ע"ז י"ג ב' אשכחי' ר' יונה לר' עילאי דקאי אפיתחא דצור כו'

ס"ו ב' רשב"ג אומר הכל כמנהג המדינה, נ"ב כזה ב"ב ק"ס א' וע"ע ב"מ פ"ג א' רשבג"א לא הי' צריך לומר הכל כמנהג המדינה

שם חסר ואמרי לה חסד, נ"ב כזה סנהדרין כ"ב א' יש גורסין חסרי' לגנבא ויש גורסין חסדי' לגנבא ע"ש בחידושי רמ"ה

ס"ז ב' יש לו כו' נותנין לו כו', נ"ב ע' מה שדן מזה בהגהות אשיר"י בהג"ה ראשונה שבפ' שבועת העדות

שם ומקרבא אהנייתי, נ"ב כלשון זה תענית כ"ג ב', קידושין ח' א' ומ"ו א'

ס"ח א' בטלי כסף או בטלי זהב, נ"ב כלשון זה בב"מ ע"ח ב' וע"ש בפירש"י דשינה פירושו מכאן

ס"ט א' רב תרויהו קמבע"ל כו' אי כתיבנא מכרו כו' אי שלח לי אין מוציאין אכתי משכנו קמבע"ל אי כתבנו משכנו כו' אי שלח לי מוציאין אכתי מכרו קמבע"ל, נ"ב מעין זה זבחים ל' ב' וחולין נ"ב א'.