גליוני הש"ס נשים נה

שם ב' ומאי עלי' מעילויא דאב, נ"ב כעין זה נדרים נ"ו א' מאי עלי' מעולה שבבתים

שם בעליי' התקינו, נ"ב דוגמתו זבחים י"ג ב' בעליי' זו שמעתי

שם הוה עובדא בנהרדעא ודון דיינין דנהרדעא בפומבדיתא ואגבי' ר' חנא בר ביזנא א"ל ר' נחמן זילו אהדור ואי לא מגבינא לכו לאפדנייכו מינייכו, נ"ב כזה ב"ק י"ב א'

שם שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות, נ"ב במסורת הש"ס ציין ברכות י"א והוא עוד בפסחים ק' א'

שם מתמרי דעל בודיא, נ"ב כל' זה ב"מ ס"ז ב'

נ"א א' סוף סוף כו', נ"ב ע' שו"ת מים עמוקים סי' ז' [אגב שיטפא ציינתי זה דלא הוסיף שם כלום על תוס' דכאן ד"ה סוף]

שם תוד"ה ממקרקעי כו' כ' פרנסה נמי אנן סהדי כו' וחשיב כמו באמידני' כו', נ"ב ע' שו"ת עבודת הגרשוני סי' ט'

שם ב' כל שתחלתה באונס וסוף ברצון כו', נ"ב ע' מג"א סי' ר"ד סק"כ

שם ודאי שבקינהו ואזלן מנפשייהו אסירן, נ"ב ע' שו"ת מהרי"ט סי' כ"א

נ"ב א' לוי סבר למיעבד עובדא כי הך מתניתא א"ל רב הכי אמר חביבי לית הלכתא כו', נ"ב דוגמתו נדרים ע"ו ב' לוי סבר למיעבד כהני תנאי א"ל רב הכי אמר חביבי אין הלכה כאותו הזוג

שם מכאן ואיליך כו' רצה אינו פודה, נ"ב היינו דאם רצה מגרשה ונותן לה כתובתה ואינו פודה אבל אם אינו מגרשה חייב לפדותה אפי' מאה פעמים כ"ז שהיא אשתו, שו"ת תשב"ץ ב ח"ב סי' קי"א

שם ב' תוד"ה אין כ' ארישא קאי, נ"ב ע' שו"ת חיים שאל סי' ל"ה

נ"ג א' לא תיהוי בעבורי אחסנתא, נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' רס"ז ועוד שם בח"ב סי' ל' וע"ע שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ק"צ דכ' דלהעביר הנחלה ממי שראוי ליורשו ולתתו לעניים או לביה"כ וכדומה אסור דמה אם אפי' מברא בישא לברא טבא אסור כ"ש מן הראוי ליורשו למי שאינו ראוי ליורשו כגון העניים וכן ביהכ"נ כיון שצורכי ביהכ"נ על הציבור הם מוטלים והמקדיש נכסיו לזה אינו אלא כאילו פוטר את הציבור מחיובם והרי הוא מעביר הנחלה ממי שראוי ליורשו אל הציבור שאין ראוים ליורשו ע"ש ואולם מש"ש התשב"ץ עוד דשכ"מ שציוה לבנות מנכסיו ביהכ"נ אין בצואתו כלום עפ"י הירושלמי פאה פ"ח ה"ח דיחיד הבונה מדמיו ביהכ"נ קרינן בי' וישכח ישראל עושהו ויבן היכלות דמוטב הי' לו לתת אותו הממון עבור עוסקים בתורה ע"ש וע"כ כיון דקרינן בי' וישכח ישראל כו' וקיי"ל דשכ"מ שציוה לעשות עביר' מנכסיו אין שומעין לו לכן ה"נ הקדש לביהכ"נ זה בטל ויירש קרובו את הממון ע"ש צ"ע לענ"ד דשכ"מ שציוה לעשות עביר' כו' היינו רק אם אותו הדבר שציוה לעשות הוא גופי' עביר' אבל הכא בניין הביהכ"נ וודאי מצוה היא והשכ"מ בשוא"ת הוא דעבר במה שלא נתן הדמים ליותר טוב מזה היינו לת"ת וביטל מצוה היותר טובה ושכחה ומש"ה קרינן בי' וישכח ישראל עושהו אבל זה הדבר שציוה להעשות בניין ביהכ"נ וודאי דמצוה היא ולא עביר' ושפיר ראוי לנו לשמוע דבריו

שם זוזי אנסוה, נ"ב כל' זה ע"ז ע"ב א'

שם יצר אנסה, נ"ב כזה לקמן נ"ד א' ולעיל נ"א ב' יצר אלבשה וע' שו"ת רד"ך בית ב' חדר ח'

נ"ד א' לדידי מפרשא לי מיני' דמר שמואל אמרה מחמת פלוני בעלי יש לה מזונות מחמת בני אדם שאינן מהוגנין לה אין לה מזונות, נ"ב דוגמת זה ביבמות ק"ח א' א"ר יהודה אמר שמואל תבעוה לינשא ואמרה מחמת פלוני בעלי זו היא עכבה שהיא מן האיש מחמת בני אדם שאין מהוגנין לי זו הוא עכבה שאינה מן האיש

שם ב' תנאי כתובה ככתובה דמי, נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' פ"ו

שם תוד"ה אע"פ כ' אלא שמשעבד גופו כו' ואין זה קניין דברים כו', נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות סי' כ"ג

נ"ה א' וכל זמן שהיא בבית אבי', נ"ב ע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' פ"ה דגם לת"ק דלקמן ק"ד א' במשנה ג"כ אם שהתה בבית בעלה כ"ה שנים אין גובה גם התוספת אע"ג דתוספת אינו דבר קצוב לכל הנשים מ"מ לפום גמלא שיחנא ואשה כבודה שתוספתה מרובה גם טובתה מרובה ועוד דכיון דעושה טובה נגד הכתובה ואזדא לה כתובה אזדא לי' תוספת ממילא כי בהתבטל העיקר מתבטל גם הטפל ע"ש וצע"ק דעשיית טובה הוי רק כפרעון ובנפרעת הכתובה ולא התוספת הרי גובה התוספת

שם צריך אימלוכי בי', נ"ב ע' חולין י"ח א' שליחותי' קא עבדי' ע"ש ברש"י וע"ע ב"מ י"ח א' שאני אומר כתובין היו ונמלך כו' וע' שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקנ"ז שכ' ולהמלוכי לא חיישי' כו' עש"ה וע' ר"ן קידושין ריש האיש מקדש ד"ה אסור לאדם

שם בתר אומדנא, נ"ב ע' בענייני אומדנא בשו"ת צמח צדק סי' ע"ח ובשו"ת מעיל צדקה סי' נ"ג וע' מהרי"ק שורש קכ"ט וע"ע שם שורש א' וע' שאילת יעב"ץ ח"ב סי' קמ"ו ושו"ת חיים שאל סי' י"א וסי' ס"ג וסי' ס"ד וע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' פ' וע' שו"ת חות יאיר סי' ל"ג ל"ד ל"ה וסי' ל"ז וע"ע שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תקצ"ח מה שמחלק שם באומדנא בין אפוקי ממונא לאוקומי ממונא דלאוקמי ממונא לכ"ע אזלי' בתר אומדנא ע"ש וע"ע שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקל"ב וע"ע שם סי' תתקנ"ה מש"ש דע"כ לא אמר אומדן דעתא הוא אלא לעניין איסורא אבל לאפוקי ממונא לא מפקי' כו' ע"ש וע"ע שם סי' תתקנ"ז עש"ה בכל התשובה וע"ע שם סי' אלף מ' וע"ע שם סי' אלף נ"ט עש"ה וע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תרי"א וסי' תתקמ"ב וע' שו"ת גאונים בתראי סי' נ"א וסי' נ"ב וסי' נ"ד וע' שו"ת מהרי"ל סי' צ' ע"ש חידוש דכ' ובכמה מקומות נמצא בתלמוד דאזלי' בתר אומד הדעת ומנא לי' הא מאב החכמים שהע"ה שאמר תנו לה את הילד ומנא לי' דהיא אמו אלא ש"מ אזיל בתר אומדנא עכ"ל וע"ע שו"ת מהרי"ל סי' צ"ו וע"ע שו"ת מהרי"ו סוף סי' ע"ט וע"ע שו"ת מהר"ם פדוואה סי' נ' וע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' א' ד"ה וראיתי בקונדרס כו' אי יש לפסול עדים מכח אומדנא ע"ש וע"ע שם סי' פ"ד ד"ה עוד כתבת בכמה מקומות דמשום אומדן דעתא לא סמכי' לאפוקי ממונא ע"ש כל הדיבור וע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' קכ"ט עש"ה וע' שו"ת משפטים ישרים סי' קע"א וע' שו"ת הרא"ש כלל י"ג אות י' ד"ה תשובה על קרקע כו' ושם כלל ל"ב אות ו' ועוד שם כלל ל"ד אות א' בארוכה ומש"ש מהך דב"ב נ"ח א' נ' כוונתו דלא הי' שם השערה לבד דוודאי זה בנו דאין זה אומדנא שאומדין דעת בני אדם רק אומדנא שאנו אומדין מדעתנו להוכיח מציאות דבר ולא ה"ל לרא"ש למיחשבי' בין כל אידך דמייתי דהם אומדנא בדיעות ב"א וזה הוא מבוקש כוונתו שם ע"ש רק נ' דהרא"ש מפרש הך