גליוני הש"ס נשים מ

שם תוד"ה אין כ' ואור"ת דהיינו דווקא כו', נ"ב ע' ביאור דברי הר"ת בשו"ת רד"ך בית ט"ז חדר ג' וע' אריכות בס' שב שמעתתא וע"ש ברד"ך בבית הנ"ל חדר א' וב' דיבור בגוף הסוגי' דכאן ושם מבוארת ג"כ סברת המהרש"ל דב' או ג' סימנים שאינם מובהקים חשיבי סימן מובהק עש"ה וע"ע ביאור דברי התוס' דכאן בשו"ת הר"י ברונא סי' רט"ז

שם ב' כליו דחיישי' לשאלה, נ"ב ע"ע חשש שאלה בב"י אה"ע סי' קל"ט בשם המרדכי וע' שו"ת שבות יעקב סי' ק"כ דכ' דהוא גזיר' חדשה לחוש לשאלה אפי' בדיעבד אף דלעניין עיגונא חיישי' לשאלה כו' היינו משום דאיכא ריעותא דליכא סימנים בגופו כו' ע"ש ונ' לכאורה דאם יש עדים שהאשה לבושה מלבושים אלו ז' ימים אין לחוש עוד לשאלה עפ"י ש"ס חגיגה כ"ב ב' דמנא לז' יומי לא מושלי אינשי ומצינו במקומות רבות דמלבושים בכלל כלים וכך נ' פשוט דכי היכא דאין משאילין כלי לז' ימים מפני שצריך לו לתשמיש עצמו ה"ה במלבושים ויש לדון בזה הרבה ואכ"מ

שם ההיא כחישא הויא, נ"ב כזה גיטין ע' א'

שם חיישינן שמא הרוח בילבלתו, נ"ב ע' הזה מרדכי מגילה רמז תתי"ח

קכ"א א' תא נשמתי', נ"ב ע' שו"ת מהר"י ברונא סי' ס"ט דכ' דת"ח שהתיר איסור בענייני אישות וטעה בדבר משנה חייב שמתא כדאמרי' כאן תא נשמתי' ודווקא בענייני אישות ודווקא שנעשית התקלה על ידו אבל אם דרש וטעה ולא נעשית עדיין תקלה על ידו יחזור וידרוש שטעה כו' ע"ש ומ"ש דבענייני אישות דווקא לא ידעתי מנא לי' דנהי דהי' העובדא כאן בענייני אישות מ"מ נ' מסברא דה"ה דגם בעלמא הוא כן וכן נ' להדיא משו"ת הרשב"א ח"ד סי' ר"ד דגם בשאר איסורין ואפי' בלא נעשה עדיין מעשה על פיהם ג"כ משמתינן להו עש"ה וכ"נ עוד משו"ת הרשב"א שם סי' שט"ו עש"ה וע"ש דנידוי המורה להתיר לינשא במשאל"ס הוא בפשיטות מפאת עובר על דברי חכמים שאמרו שלא להתיר דכל עובר אדרבנן חייב נידוי עש"ה וע"ע שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' קי"ג

שם קרי שמואל עלי' דרב לא יאונה לצדיק כל און, נ"ב ע' גליון הרי"פ וע"ע דוגמא בע"ז ל"ט א' קרי אנפשי' לא יאונה לצדיק כל און

שם נפל לגוב אריות אין מעידין עליו, נ"ב דפעמים שאינן רעבין ואין אוכלין אותו כפירש"י בעמוד ב' ד"ה אגב איצצא ודוגמתו סנהדרין ע"ז א' כפתו לפני ארי ומת פטור ובחידושי הרמ"ה שם בשם יש מפרשים משום דאינו מזיק אם אינו רעב וע' חולין נ"ג א' על שתיק ואיתוב ביניהו אימור שלמא שוי ולא אמר דתלינן שלא הי' רעב וצע"ק וע"ע סנהדרין ל"ט א' האי דלא אכלי' משום דלא כפין הוא

שם ב' אין מזכירין מעשה נסים, נ"ב ע' שו"ת רד"ך בית ב' חדר י"ב ד"ה הרי לך בהדיא וע' שו"ת ח"צ סי' ע"ז וע"ש שהביא הך דר"ה כ' ב' למאי נ"מ לאכחושי סהדי ועוד ראיות עש"ה ויש כזה עוד בבכורות כ"ח ב' למאי נ"מ לאכחושי סהדי יעוי"ש דעדים מוכחשין אין מעידין נגד הטבע וגם במעידין נגד נס אלא שכך הטביעה תורה שיהי' נס כזה ג"כ מוכחשין ע' סוטה ו' א' תיגלי מילתא למפרע דסהדי שיקרי נינהו דבדיקת סוטה הוא עניין נסיי והתורה הטביעתו שיהי' כן והוי העדים המעידין נגדו מוכחשין ואולם אין זה עניין להך דח"צ

שם והכתי' וצומו עלי וגו', נ"ב ע' שו"ת הריב"ש סי' תט"ז

שם דבר שהצדיק מתעסק בו יכשל בו זרעו, נ"ב דוגמתו נדה נ"ב א' דבר שאמר אותו צדיק יכשל בו זרעו וע"ע מגילה ט"ז א' דבר שנצטער בו אותו צדיק יכשל בו

שם מלמד שהקב"ה מדקדק עם סביביו כחוט השערה, נ"ב נזכר מזה בתענית ח' א' כל המצדיק את עצמו מלמטה מצדיקין עליו הדין מלמעלה כו' וברש"י המצדיק עצמו שמכשיר ומקשט מעשיו מצדיקין עליו מדקדקין עמו אפי' כחוט השערה כו'

שם בא לב"ד כו', נ"ב ע' שו"ת רד"ך בית כ"א וע"ש אריכות גדול בכל ענייני מסל"ת

שם אר"נ האלקי"ם כו', נ"ב ע' גליון הגרע"א ז"ל וע' שו"ת הרד"ך בית כ"ב חדר ה' ד"ה ועוד נ' להביא ראי' כו' עש"ר וע"ש שכ' דכל חומרא דמשאל"ס שאמרו דלכתחלה לא תינשא הוא מפני לזות שפתים עכ"ל

שם אם איתא דסליק כו', נ"ב ע' שו"ת מהר"י ברונא סי' רט"ו אם יש לדון כזה אומדנא מדלא בא זה כמה שנים ועזב את אשתו עגונה וחזקה אין אדם עובר על שאר כסות ועונה ואין עובר על כיבוד אב ואם אם יש לו כאן אב ואם דוודאי הי' בא או מודיעם אנה הוא כדי שלא לצערם כו' עש"ה

שם שמעי' דביתהו כו', נ"ב ע' ספר הפרנס סי' קכ"ה

קכ"ב א' זיל לקמי' דר' יוסף דחריף סכינא אזלה קמי' פשט מהא מתניתא כו', נ"ב היינו דזה ג"כ נקרא חריפות מה שיודע לכוון הדבר הנשאל עליו אל הבריתא הידועה לו בבקיאותו ודוגמתו בב"מ פ"ד א' ניזיל ר' אלעזר כו' דמיחדדין שמעתתי' אזיל יתיב קמי' כל מילתא דהוי א"ר יוחנן א"ל תנא דמסייע לך כו' והיינו דזה נקרא חידוד מה שיודע לכוון בבקיאותו אל העניין וכנ"ל

שם לא נתכוון אלא להשביח מקחו, נ"ב ע' מה שדימה לזה בשו"ת ח"צ סי' מ"ד ונידון דידי' שם הוא לא נתכוון זה אלא להשביח עצמו כי היכא דלא ליכסוף ע"ש והך דאמרי' דשינה משום כיסופא דוגמא גם לעיל קי"ג ב' דשינה לומר על גט שהוא שט"ח משום כיסופא וע' שו"ת ח"צ סי' קמ"א בסוף התשובה דמשום כיסופא עבידי דמשקרי כו'

שם ומשיאין על פי בת קול כו', נ"ב ע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' קמ"ט אם זה רק משום עיגונא או גם בעלמא מעידין ע"י שמיעת קול גם בלי ראי' עש"ה

שם והוחזקו להיות משיאין עד מפי עד כו', נ"ב וא"צ לשאול את הראשון אפי' הוא לפנינו ואפשר לשואלו ואפי' באומר ששמע משנים א"צ לשואלם רק מתירין אותה מיד, שו"ת מהרי"ו סי' ט' עש"ה וע"ע שו"ת מהר"י מינץ סי' י"ד עש"ה בסוף התשובה דכ' ה"מ כששאלוה והכחישה אבל תאמר לכ"ע אין אנו צריכין לשאול אותו כו' ע"ש ומוכח מזה דהא דע"א נאמן בעדות אשה חשיב כשנים גמורים ואיננו בתורת הוכחה דבהוכחה הי' ראוי שישאלו כשאפשר כהך דרפ"ק דפסחים למאי נ"מ נישיילי' אף דחזקתו בדוק ועמש"ש בגליון ויל"ע אי גם לעניין ע"א נאמן באיסורין וכל שאר דוכתי דמהימן ע"א אי א"צ לברר כשאפשר ויש להאריך בזה ואכ"מ וגם יל"ע בהא דא"צ לשאול אם הוא רק במעיד מפי עד אחד כו' דגם אחרי השאלה לא יהי' בירור אבל במעיד מפי שנים כשרים דאם נשאול אותם יהי' בירור עפ"י שני עדים אפשר דצריך לשואלם אם הם לפנינו ואפשר לשואלם וע"ע ריטב"א שבועות ל"ב ב' ד"ה הכל מודים דכ' דהדבר מסופק באשה המעידה מפי ע"א שמת בעלה והעד מצוי אם חייבין ב"ד לשואלו ע"ש מסקנתו דהי' נראה לומר