גליוני הש"ס נשים כו

שם בין שנפצע כו', נ"ב ל' השאלתות פ' תצא בין שנפצעו ביצים בין שנפצע הגיד בין שנפצעו גידי ביצים בין שנפצעו גידי הגיד כו'

שם ואימא מחוטמו כו' שפכה כתי' מי שע"י כריתה שופך כו' לאפוקי האי דאידי ואידי שופך הוא, נ"ב כעין זה בחולין כ"ז א' ואימא מחוטמו זב ע"י חיתוי בעי' והאי זב מאיליו הוא

שם מלא החוט שאמרו על פני כולה או ע"פ רובה, נ"ב דוגמת זה יש פלוגתא בחולין י"ח א' במשנה אי מלוא החוט ע"פ כולה או ע"פ רובה

שם איסתתים גובתא דש"ז ואפיק במקום קטנים, נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' פ'

שם סבר כו' לאכשורי, נ"ב פי' דרצה להכשיר הולד שהולידה אשתו דסבור שהוא מוליד ויכול להיות שלו ואין ראי' שהוא ממזר והשיבו ר' פפי שא"א שיוליד והוי הולד ממזר בהכרח אבל הוא עצמו כשר לכ"ע שהרי אינו לא פצוע ולא כרות וכן הך דלקמן ניקב פסול מפני שהוא שותת פי' פסול הולד מפני שהוא שותת וא"א לו להוליד וע"כ הולד ממזר נסתם כשר הולד כו' אבל הוא עצמו וודאי כשר דאינו לא פצוע ולא כרות דנקב וכריתה ב' עניינים שונים, ס' יריאים סי' ר' וע' שו"ת הרא"ש כלל ל"ג אות ד'

שם משום דאתיתו ממולאי כו', נ"ב פירש"י מבית עלי, ע' שו"ת חות יאיר סי' קנ"ב בשם הרמ"ע מפאנו דדרך מוסר א"ל כן עפ"י גמ' פ"ק דר"ה בזבח ובמנחה אינו מתכפר אבל מתכפר הוא בד"ת ע"כ הרי יש לו לדקדק יותר כדי לתקן קלקול הקדום ע"ש

ע"ו א' ומנחינן לי' אבי פוקרי ומקרי, נ"ב ע' שאילת יעב"ץ סי' מ"ג וע' ס' בכור שור נדה י"ג א' ד"ה גבול יש לו

שם נסתם כשר, נ"ב ל' השאלתות פ' תצא ברם צריך היכא דאינקיב הגיד והדר נסתם מי שרי לי' למינסב בת ישראל מי אמרי' דומי' דממזר שווי' רחמנא מה ממזר לית לי' תקנתא אף האי כו' א"ד האי גברא מעיקרא כשר הוי דהא בידי אדם הוא דאינקיב והשתא איסתתים לי' וכיון דאיסתתים הדר לכשרותי' ח"ש דתני' ניקב פסול כו' עכ"ל נ' מדבריו דהא דנסתם כשר הטעם רק מפני שהי' פעם כשר וע"כ נקל לו ביותר לחזור לכשרותו ובא לתרץ הא דאמרי' לעיל ע"ה ב' נאמר לא יבוא פצוע כו' ונאמר לא יבא ממזר מה להלן כו' הרי דמדמינן לי' לממזר וע"כ תיקשי דגם לעניין נסתם נדמיי' לממזר לומר דמה ממזר לית לי' תקנתא כו' וע"ז תי' דלעניין נסתם אין סברא לדמותו דהסברא מחייבת להכשירו בנסתם מפאת שחזר לכשרותו דמעיקרא ואולם בפשיטות הרי יש לחלק בינו לממזר שהרי בממזר אין הפסול מסתלק משא"כ בנסתם שנסתלק הפסול שהוא רק מפאת שאינו מוליד אך י"ל דקשיא לי' מזרעו דממזר דבהם ג"כ הוי כנסתלק הפסול כיון שהם לא נולדו מאיסור ערוה עוד וע"כ הוכרח לחלק דשאני ממזר דלא הי' לו שעת הכושר ומשא"כ פ"ד דהי' לו שעת הכושר לכן יותר נקל לו לחזור לכשרותו ודו"ק

שם למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה או מחמת מכה בוושט שאינו קרום, ל' השאלתות פ' תצא

שם וה"מ קטן, נ"ב ל' השאלתות שם ה"מ לקטן אבל לגדול כיון דיהיב דעתי' על אישות ופקע לא סתים עכ"ל אולי הי' לו גירסא אחרת או כך פירושא קמפרש דה"מ קטן הכוונה דה"מ באדם קטן אבל באדם גדול כו' וק"ק דבאדם קטן נמי לכשיגדיל ויתן דעתו על אישות יופקע וא"כ מדוע הסתימ' מכשרת ויש ליישב אך הפי' הפשוט לכאורה דה"מ נקב קטן אבל אם הנקב גדול אין הסתימ' עומדת ואיקפולי מיקפלי

שם נשים המסוללות כו', נ"ב ע' חידושי רמב"ן שבת ס"ה א' דכ' ויש לפרש לר"ה נשים עושות זו עם זו זונות אפי' לרבנן מפני שאין בהן, אישות ורבא קאמר דאפי' לר"א אינן עושות עכ"ל כוונתו דלר"ה כיון דמחשיב לי' ביאה ה"ל ביאת זנות אפילו לרבנן מפאת היותה ביאה שאין בה תפישת קידושין דאין אשה מקדשת אשה ושפיר נעשית זונה אע"ג דפנוי הבא על הפנוי' לא עשאה זונה ואולם ל' זונות דנקט אכתי לאו דווקא הוא רק הפסול מובת אש כהן כי תהי' וגו' דכל שנבעלה ממי שאין לו בה קידושין ולית בי' אלמנות וגירושין פסולה לכהונה כמו בנבעלת מעכו"ם ועבד ע' לעיל מ"ה ב' ויל"ע לר"ה דנשים המסוללות פסולות כו' דחשיב לי' ביאה וכנ"ל אם אשה כהנת המסוללת בנסללת כזאת עוברת ג"כ מלבד הפריצות עוד עבירת ביאה על הזונה דנהי דלא הוזהרו כשירות להנשא לפסולין היינו דלא אזהרינהו רחמנא להיות נבעלות אבל זו שחושבין אותה בועלת הרי היא כהנת בועלת זונה ואפשר שאסורה בזה כמו שאיש כהן אסור לו לבעול זונה ואם נאמר כן אזי הנסללת השני' הזאת תיאסר עוד משום חללה שהרי נבעלה מאיסור כהונה ותיאסר גם בתרומה מעתה כדין חללה וכהן הבא עלי' מעתה יעבור תרתי משום זונה ומשום חללה וכהנת המסוללת בה תעבור תלתא איסור הפריצות וזונה וחללה ואם דכוונת ר"ה וודאי רק מדרבנן עכ"ז איכא לספוקי מיהא בכל הני מדרבנן ובאפושי איסורי גם בדרבנן יש נפקותא בהצרכת כפרה טפי ולקוברה בין רשעיות גמורות ועוד כמה נפקותי והנה לפמ"ש דנשים המסוללות חשיבא כנבעלה מעכו"ם כו' לכאורה גם בתרומה ראוי שתיתסר כמו בנבעלה מעכו"ם ע' לעיל ס"ט א' ואולם ל' פסולה לכהונה דאמר כאן לא משמע הכי ואולי לא רצו לגזור כ"כ רק לעניין כהונה לבד ולפי"ז גם מ"ש דבהסללה שנית מכהנת תעשה חללה ליאסר בתרומה ג"כ יש לדחות

שם ב' ואדומי, נ"ב ע' שאילת יעב"ץ סי' מ"ו וע' ס' יריאים סי' ר"ד

שם ממזר כתי' מום זר, נ"ב ל' השאלתות פ' תצא וכי היכי דממזירא אסיר לי' למינסב בת ישראל אף ממזרת נמי אסירא לאיתנסיבא לבר ישראל מ"ט לא יבוא ממזר דקרינן ממזר כתי' אמר רחמנא האי ממזר הוא לא שנא זכרים ול"ש נקיבות עכ"ל

שם דרכו של איש לקדם ולא דרכה של אשה לקדם, נ"ב ע"ע טעם בהא דעמונית ומואבית מותרת בח"א למהרש"א הוריות יו"ד ב' ד"ה הם שנתכוונו לשם מצוה כו' ע"ש

ע"ז א' מלמד שחגר חרבו, נ"ב לפום רהיטא בביהמ"ד הי' וכדאמר לעיל צא ושאל בביהמ"ד וצע"ק מגמ' סנהדרין פ"ב א' שאין נכנסין בכלי זיין לביהמ"ד וע' כלבו סי' י"ז בדיני ביהכ"נ שכ' וז"ל והר"ם נ"ע כ' שאסור ליכנס שם עם סכין ארוך לפי שתפלה מאריך ימיו של אדם והסכין מקצר ימיו כו' עכ"ל ולפי"ז ה"ה לביהמ"ד דאסור דת"ת נמי מארכת ימים כדכתי' אורך ימים בימינה כי הוא חייך ואורך ימיך ול' דכאן מלמד שחגר חרבו כו' ואמר כל מי שאינו שומע כו' ידקר בחרב מעין ל' זה סנהדרין י"ט ב' נעץ חרב כו' אמר כל העוסק בדבר זה ידקר בחרב כו'

שם כל ת"ח שמורה כו', נ"ב ע' מה שדימה לזה בשו"ת ח"צ סי' ס"א בסוף התשובה וע' תוס' כאן ד"ה אם קודם כו' וע' ירושלמי סנהדרין פי"א ה"ג ובמראה הפנים שם ד"ה הי' מללד כו':