גליוני הש"ס נשים כב

זו מן הרוב ונימא הואיל ואישתני אישתני וכהך דבכורות מ"ב ב' ועוד דאיך תלינן בשביל הרוב דהוא לא זכה להבנות הא יש נגד זה ג"כ רוב דרוב אנשים זוכין להבנות וכדברי הרד"ך וי"ל דגם המהר"ם ב"ב ס"ל כרד"ך דחכמים הוא שעשאוהו כוודאי ואיננו מדינא ורק דלולי הרוב דלאו אילונות גם החכמים לא היו עושים כן ודו"ק

שם אעפ"י שאין ראי' לדבר, נ"ב ע' שו"ת הרשב"א ח"ג סי' ש"מ

שם לפיכך חלה הוא כו', נ"ב ע' שו"ת מעיל צדקה סי' ל"ג וע' שו"ת ח"צ סי' מ"א

שם רש"י ד"ה אינו רשאי לבטל כ' או ישא אחרת עמה, נ"ב ע' רש"י כתובות ע"ז א' ד"ה נשא אשה דמתבאר מדבריו דמה"ת די שישא אחרת אבל מדרבנן מחויב לגרש דווקא דכל כמה דאיתא להאי גבי' לא נסיב אחריתי ע"ש וצע"ק וע' שאלתות פ' תולדות דכ' והיכא דלא מגרש לה מעשינן לי' על כורחי' דכמה דאיתא לגבי' סבר דילמא השתא ילדה ומיבטל מפ"ו כו' עכ"ל נ' ג"כ דבא לתת טעם למה לא חייבוהו לישא אחרת וע"ז תי' דאם לא יגרשנה יתעצל מלישא אחרת דסבר בכל זמן דילמא השתא ילדה כו' אולם בכוונת השאלתות י"ל עוד דבא לתת טעם על הכפי' שכופין אותו ואין די שנודיע לו שחייב לגרש ויעשה כן מעצמו דחיישי' דיתעצל דסבר השתא ילדה כו' וע' לקמן ס"ה א' אמר איזיל אינסיב איתתא ואיבדק נפשאי כו' ומוכח לכאורה דלכ"ע גם מדרבנן די שישא אחרת דאפי' לר' אמי נמי דאמר כל הנושא אשה על אשתו יוציא כו' הוא רק משום לתא דידה אבל מפאת חיוב פ"ו דידי' לכ"ע יכול לומר איזיל ואינסב איתתא כו' וצע"ק וע' כתובות ס"ד א' דאמר כיון דאגידא בי לא יהבו לי אחריתי ע"ש וא"כ ה"נ י"ל דמש"ה לא חייבו רבנן שישא אחרת דשמא לא ימצא אחרת שתרצה להנשא לו כל כמה שהיא אשתו ויתבטל בתוך כך מפ"ו וע"ע שו"ת מהראנ"ח סי' פ"ח דלכאורה משמע שם דבנשא אשה ושהה עמה י' שנים גם מדינא דגמ' אין רשאי לישא אחרת עד שיגרש לזו ואפי' לרבא דלקמן ס"ה א' דפליג אר' אמי וקיי"ל כרבא ומש"ש המהראנ"ח דלא יוכל לישא אחרת עד שיגרש לזו כיון שאינה ראוי' להבנות ממנה כו' צריך ביאור ואכ"מ להאריך וע"ע שו"ת הרא"ש כלל ל"ג אות א' עש"ה וע"ע שם כלל ל"ח אות ז' ע"ש

שם ב' לא שנו אלא בדורות הראשונים כו', נ"ב ע' ס' בכור שור נדה ל"ח א' ד"ה אין אשה מתעברת כו'

שם ונפק מיני' כהוצא ירקא, נ"ב דוגמתו כתובות ס"א ב'

שם דקיימי בנפשאי החכמה תחי' בעלי', נ"ב כזה יומא פ"ג ב', פ"ד א'

שם עובדא הוי קמי דר' יוחנן בכנישתא דמעון, נ"ב כל' זה חולין צ"ז א' וב"ק צ"ט ב'

שם לשלישי לא תנשא, נ"ב ע' חידוש בס' חסידים ומובא בתה"ד סי' רי"א וע"ע במהרי"ו סי' קפ"ג ובשו"ת הלכות קטנות סי' ק"נ, קנ"ב, קנ"ג ובשו"ת הריב"ש סי' רמ"ג וע' שו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות נ' וע' שו"ת שבות יעקב סי' ע"ט וע' ס' בנין אריאל עה"ת פ' וישב עה"כ ויאמר יהודה לתמר וע' שו"ת חות יאיר סי' קצ"ז וע' שו"ת רד"ך בית ב' חדר י"ג וע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תרס"ח ומש"ש דכיון שהגיע הזמן ולא בא הרי היא מגורשת למפרע כו' צ"ע עדיין אם רק לאחר עבור הזמן מותרת לינשא אבל בתוך הזמן אסורה לינשא משום קטלנית א"ד כיון דידעי' דיעבור הזמן ויחול הגט למפרע ה"ל גרושה מעכשיו ולא הויא קטלנית וע' גיטין ע"ו ב' כי שריתוה לאלתר שריתוה כו' ומש"ש בגליון ויש להסתפק ג"כ אם גירש השני ע"מ תינשאי לפלוני ומת אם הפלוני נושאה אי אית בי' משום קטלנית א"ד כיון דעם הנישואין יחד חלין הגירושין אמרי' דהנישואין והיתיר איסור הקטלנית באין כאחת ואם דמגרש ע"מ שתינשאי לפלוני בלא"ה איכא איסור דרבנן ע' גיטין פ"ד א' מ"מ משום קטלנית איכא למיבעי וכן יש להסתפק אם חייל איסור קטלנית אחר נישואין וכגון שגירשה השני ע"מ שלא תבעלי לפלוני ומת ונישאת לאותו פלוני אם מותר לו לבועלה מי נימא כיון דאם יבעלנה יתבטל הגט למפרע ותהי' קטלנית אסורה לו א"ד כיון דהנישואין בהיתיר היו לא חייל תו איסור קטלנית אח"כ וכן יש לספק בגירשה השני ע"מ שלא תתקדשי לפלוני ומת וקידשה אותו הפלוני אם אין לפקפק בחלות הקידושין מדרבנן או אפי' מדאוריתא נמי דכיון דע"י הקידושין מתבטל הגט למפרע וה"ל קטלנית וביאתה אסורה למ"ד מעין גורם וא"כ ה"ל קידושין שאין מסורין לביאה דכאן ע"י הקידושין הוא שנאסרה הביאה וכמובן וע"ע בעניין קטלנית בשו"ת רדב"ז שם ח"ב סי' תרפ"ב וע"ע שו"ת הרא"ש כלל נ"ג אות ח' ושו"ת תשב"ץ ח"ג סי' י"ד

ס"ה א' הוא אמר כו', נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל מ"ג אותיות א', ב', ה', י"ב

שם נושא אדם כמה נשים כו' והוא דאית לי' למיזיינינהי, נ"ב ע' לעיל מ"ד א' עצה טובה קמ"ל ד' אין טפי לא כי היכי דנמטיי' עונה בחודש וע' שאילת יעב"ץ ח"ב סי' ט"ו העיר מזה עש"ה ואין כאן קושי' כלל דלעיל רק עצה טובה קמ"ל וכאן מיירי מעיקר הדין וגם אומרו כמה נשים כו' אין הכרח דהכוונה גם יותר מד' ובשאילת יעב"ץ שם כ' כמה נשים שירצה ואילו בגמ' ליתא תיבת שירצה וגם מש"ש דהך דעצה טובה כו' איירי בת"ח דווקא צ"ע וע' בחידושי אגודה שבסוף שו"ת מהרי"ו כ' אהך דכאן לדון מזה באשה הטוענת על בעלה שהוא רועה זונות דיוציא ויתן כתובה דהא אמר כאן והוא דאית לי' למיזיינינהו וא"כ רועה זונות הרי יאבד הון ולא יהי' לו לפרנס את אשתו וע"ש עוד טעמים בזה וע"ש שכ' שהעדים המעידים על זה צריכים דרישה וחקיר' כמו על דיני נפשות עש"ה וע' מ"ש על האגודה הנ"ל בשו"ת ח"צ סי' קל"ג וע"ע מ"ש בסוגיין בשו"ת מהר"י מינץ סי' י' וע"ש חידוש דכ' דרבא לא פליג כלל על ר' אמי מדלא אמר הש"ס ורבא אמר רק רבא אמר עש"ה וע' שו"ת עבודת הגרשוני סי' נ"ג ודע כי כתבתי בחידושי זה זמן רב לחדש דמה שגזר ר"ג שלא לישא שתי נשים הי' מקורו ג"כ מגמ' דכאן דחשו לזה שמא לא יהי' לו לזונן וחידשתי שם הרבה בזה דכל שחייב במזונותי' יש עליו בוודאי חיוב גזירת ר"ג ולדמיון מגורשת ואינה מגורשת דחייב במזונותי' בוודאי מפאת שמעוכבת בשבילו להנשא ע' רש"י כתובות צ"ז ב' ממילא אסור לו לישא אחרת ג"כ בוודאי וכן גירש אשה בגט פסול מדרבנן דמעוכבת להנשא בשבילו וממילא חייב במזונותי' שוב יש עליו גזירת ר"ג כבכל אשה ולא הוי כאן תרי דרבנן ודו"ק היטיב מאוד וכעת מצאתי גוף הרעיון בשו"ת מהר"ם פאדווה סי' י"ד וז"ל עוד נכון לומר שתקנת ר"ג שלא לישא שתי נשים כלשונו ממש ששתיהן נשואות לו כי חששו ושקדו על בנות ישראל בהיותינו בגולה אשר ירבה לו נשים ויוליד בנים הרבה לא יוכל להספיקן כי אפי' לרבא דהלכתא כוותי' דאמר בפ' הבע"י נושא אדם כמה נשים הא מסיים והוא דאית לי' למיזיינינהו ועל אלה חששו קדמונינו בהיותינו בגולה טרודים וכעניים וכל ממונינו על קרן הצבי אבל אחת מהן ארוסה עש"ה ודע דדעת שו"ת הר"י מינץ שם סי' יו"ד אליבא דס' התרומה דהלכה כר' אמי דכאן ולא כרבא וע' שו"ת הרא"ש כלל ל"ג סי' א' נ' דעתו ג"כ כן וע' שו"ת לחם רב סי' נ"א דתמהו עליו באמת בזה עש"ה ובתשובה הארכתי בזה וכעת ראיתי דבשו"ת הרא"ש כלל ח' אות ז' מוכח להדיא דס"ל דרק בלית לי' למיזיינינהו יוציא ויתן כתובה בנושא אשה על אשתו לא באית לי' למיזיינינהו עש"ה וע' שו"ת ח"צ סי' מ"א