גליוני הש"ס נשים יח

שם אלא בישן, נ"ב ע' שאילת יעב"ץ ח"ב סי' מ"ט עש"ה ויש להביא קצת ראי' דישן אינו מוליד מכריתות י"א א' רש"י ד"ה וכי מכוין דכ' דאינו מתכוון אינו מוליד ע"ש בתוס' דתמהו דמנא לי' הא ונ' דכוונת רש"י על הגמ' שם ע"ב מתכוון שלא כדרכה כו' כאינו מתכוון דשכבת זרע כתי' וס"ל לרש"י דהאי דש"ז כתי' קאי אתרוייהו אשלא כדרכה ואין מתכוון דטעם פטור שניהם משום דש"ז כתי' וזהו הדמיון שלא כדרכה לאינו מתכוון דשניהם פטורים מטעם אחד וא"כ מדאמר שם בתר הכי ניעור שלא כדרכה דפטורין כישן מ"ט שכבת זרע כתי' מוכח דגם ישן אין ראוי להזריע ובפשיטות יש ראי' מרש"י כריתות הנ"ל דישן אינו מוליד כיון דלרש"י אינו מתכוון דהיינו נפל מן הגג כו' אינו מוליד ע"ש א"כ ישן נמי הרי הוא אינו מתכוון כמבואר כאן להלן נ"ד א' בגמ' ובתוד"ה ישן אולם הראי' ממעשה דלוט לכאורה אין עלי' תשובה וע"כ צ"ע על רש"י כריתות הנ"ל וגם על התוס' דהקשו מאן לימא לן כו' ע"ש ועדיפא מינה ה"ל להקשות דמפורש להיפוך במעשה דלוט

נ"ד א' שכן איסור הבא מאיליו, נ"ב בכללים שלי הבאתי כמה דוכתי דמוכחי דאיסור הבא ע"י מעשה חמור מאיסור הבא מאיליו וע"ע שו"ת מהר"י מינץ סי' י"ב דנמצא שם ג"כ כזה עש"ה כל התשובה

שם תוד"ה אין כ' דנהי דחייב למסור עצמו מ"מ אם לא מסר עצמו לא מיחייב מיתה, נ"ב ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתר"כ תשובת מהר' יוסף חיים שכ' דדבר זה פלוגתא דאביי ורבא סנהדרין ס"א ב' אי העובד ע"ז מיראה חייב עש"ה

שם תוד"ה ישן כ' וקשיא דהא קטן אע"ג דלא הוי בר דעת הוי קונה אי לאו דמעיטי' קרא, נ"ב ק"ק דעדיפא מינה ה"ל לאקשויי מחרש ושוטה דקונים בפועל אע"ג דלאו בני דעת נינהו ע' לעיל ל"ט א' או בחרש או בשוטה וכן בתוספתא במכלתין פרק י"א מפורש דחרש ושוטה שבעלו קנו ופטרו את הצרות ע"ש וע"ש בפירוש מנחת ביכורים

שם ב' רמז ליבמה מה"ת מניין, נ"ב עמ"ש על הגליון סנהדרין י' א'

שם צריכי כו' עד צריכא, נ"ב כצריכות זה בנזיר מ"ט א'

נ"ה ב' משמש מת בעריות פטור, נ"ב ע' מסורת הש"ס והוזכר עוד סנהדרין ע"ח א' מ"ד ליהוי כמאן דמשמש מת וליפטר וע' שו"ת שבות יעקב סי' צ"ד

שם פרט למשמש מתה, נ"ב ע' חידוש בבעלי התוס' עה"ת פ' תצא ד"ה ומתו גם שניהם

שם רש"י ד"ה אי למאן דאמר כ' דכתיב יבמה יבא עלי' ולא אחר ולאו הבמכ"ע עשה, נ"ב ע' מהרי"ק שורש קל"ט דכ' ולא עוד אלא שאתה יושב ודורש יבמה יבא עלי' ולא אחר כו' ולא הוזכר דרשה זו לא בתלמוד ולא בפוסקים עכ"ל וצ"ל שלא היו לפניו דברי רש"י אלו

נ"ו ב' והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת, נ"ב ע' מסורת הש"ס ונזכר דרש זה עוד סוטה כ"ו א'

שם הכל היו בכלל זונה כשפרט לך הכתוב גבי אשת ישראל כו' מכלל כו', נ"ב דוגמא לזה ב"ק ל"ז ב' הכל היו בכלל נזק שלם כשפרט לך הכתוב רעהו גבי תם כו' מכלל כו' וע"ע ערכין ל"ג א' הכל היו בכלל ונתן הכסף וקם לו כשפרט הכתוב כו' ובחולין ס"ח ב' הכל היו בכלל ובשר בשדה טרפה לא תאכלו כשפרט לך הכתוב כו' ובע"ז נ"ד א' הכל היו בכלל לא תעבדם כשפרט לך הכתוב כו'

שם בעלה לוקה עלי' כו', נ"ב אע"ג דהיא נמי לוקה אורחא דגמ' למילתיי' למלקות בבעלה, ס' בכור שור קידושין פ' א' ועפי"ז כ' שם דהך דהוחזקה נדה בשכנותי' בעלה לוקה עלי' משום נדה לאו דווקא בעלה רק היא נמי לקיא ע"ש וכזה הוא ג"כ הך דנדה י"ב א' אשה מהו שתבדוק עצמה בשיעור וסת כדי לחייב בעלה חטאת אע"ג דהיא נמי חייבת אלא דאורחא למיתליי' לחיוב בבעל וע"ש באחרונים שהאריכו אבל שטחיות הדברים כנ"ל

נ"ז ב' אמר שמואל ומודה לי אבא, נ"ב כל' זה ב"ב נ"ב א'

נ"ח ב' שומרת יבם קרית לה אשתו מעליא היא, נ"ב ע' הקדמת ס' בית שמואל אחרון עה"ת מש"ש בדרוש לנישואין דאין לפשוט מכאן דביאת יבום צריכה עדים דאל"כ הא משכחת לה בבעל בלא עדים דז"א דאי בעל בלא עדים א"כ כיון דלא קנה כלל ה"ל ביאת זנות ואסורה מה"ת בלאו דלא תהי' קדישה לרמב"ם ז"ל וא"כ שוב בלא"ה אין המים בודקין כיון דבעל ביאה אסורה מימיו וכמבואר ברמב"ם ז"ל וע"כ לא מצי לאוקמי בבעל בלא עדים עכ"ד ויש לדון אם יש בזה לאו דל"ת קדישה די"ל דקדישות הוא רק בביאת פנוי' דמותרת לכל וה"ל ביאתה הפקר כיון דגם אחר יכול לבעלה ומשא"כ יבמה דאסורה לכל ורק ליבם לבד מותרת ע"כ גם אם בועל בלא עדים ואינו קונאה מ"מ אין הביאה קדישות כיון דמיוחדת אליו לבד ואם דביש כמה אחים אכתי הוי הפקר מפאת האחים לבד כיון דאינה מיוחדת לאחד מהם [וכשבועלה הגדול שבהם י"ל דחשיבא מיוחדת אליו מפאת דמצוה בגדול לייבם ומ"מ בבועלה הקטן וודאי ה"ל הפקר] מ"מ הא משכחת כשאין רק יבם אחד ואכתי ה"ל לאוקמי' בכה"ג ואולם גוף הערתו קדומה והובאה בשו"ת הרשב"א ח"ד סי' שכ"ח ע"ש וגם י"ל דלהכי אהני הזיקה שהיא זקוקה אל היבם עוד מאישות אחיו דלא ליחשוב ביאתו קדישות ודו"ק ואך יל"ע עוד אם אין היבם עובר איסור אשת אח בביאה כזאת לרש"י לעיל נ"ב א' ד"ה נתן לה כסף דרק ביאה דמצוה מתרת את האיסור אשת אח ומקמי הכי יש בה איסור אשת אח ומש"ה אין קידושי כסף ושטר תופסין בה דאין קידושין תופסין בעריות ע"ש וא"כ ביאה זאת דאינו קונה בה ולא הוי מצוה דהמצוה הוא שיקנה אותה בהביאה וכמ"ש ולקחה לו לאשה א"כ שוב יש בה איסור אשת אח אולם לתוס' לעיל ל"ה ב' ד"ה תיגלי נ' דאין איסור אשת אח בכה"ג כיון דעתידה להיות מותרת לו ע"ש

שם רש"י ד"ה שומרת יבם כ' ולשקדמה שכיבת בעל לא קפדינן דהא קדמה שכיבת בעל הראשון שהיא באה מכחו, נ"ב ע' אתוון דאוריתא כלל ח' ומכאן מוכח קצת דהיבם נוטל אישות המת ואיננו אישות חדש דאל"כ שפיר ראוי שיוחשב קדמה שכיבת בועל לבעל וע' ס' קרבן חגיגה סי' ע"ט ועמ"ש לקמן ק"ב ב' בגליון

נ"ט א' ולא ישא את מוכת עץ נב ע' שו"ת הרשב"א ח"ג סי' שס"ט שכ' ואולי להגדיל תורה באת להכניס פילא בקופא דמחטא ואמרת דאשת כהן דקאמר (הכוונה אגמ' כתובות ט' א' לא צריכא באשת כהן) אשת כהן גדול קאמר ומשום דליכא אלא חדא ספיקא דמוכת עץ אסירא לכ"ג ויש בזה כמה תמיהות דליסתם לישני' ולימא אשת כהן ולא לימא באשת כ"ג ועוד דאף היא אינה כן דמוכת עץ אם נשא נשאה כדאי' בפ' הבע"י משום דסופה להיות בוגרת תחתיו וסופה להיות מוכת עץ תחתיו ומתני' דקתני מוכת עץ דילמא לכתחלה ומדרבנן דאמרי' בפ"ק דנדה ח' ב' תנא ג' בתולות הן בתולת אדם ובתולת קרקע ובתולת שקמה בתולת אדם כ"ז שלא נבעלה נ"מ לכהן גדול אלמא אינה אסורה אלא בשעשה בה איש מעשה ממש עכ"ל ודבריו חידוש גדול וגם צ"ע דאי כל עיקר איסורה של מוכת עץ לכ"ג רק דרבנן א"כ קרא דבתולה לר' אלעזר דפנוי הבא על הפנוי'