גליוני הש"ס נשים יב

אותה לפניו דפירש"י זר שוחט ואלעזר רואה וכ' ע"ז כלומר כהן הדיוט שוחטה שהוא זר גבי כמה עבודות המוטלות על הסגן ודוגמתו בפ' יש נוחלין הוא סבר עבודה זרה ממש והוא אינו יודע עבודה שהיא זרה לו עכ"ל ויותר הי' לו להביא גמ' דכאן שזר אצלו קאמר

שם פיתוי קטנה אונס הוא, נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"א סי' ס"ג

ל"ד א' והא אין אשה מתעברת מביאה ראשונה, נ"ב ע' רש"י עה"ת פ' לך עה"כ ויבא אל הגר ותהר דפי' מביאה ראשונה נתעברה וע"ש בריב"א עה"ת ושאר מפרשים

שם דתנא ר' חייא הרי כאן י"ו חטאות, נ"ב דוגמתו שבועות ל"ח א'

שם ב' כמעשה ער ואונן ולא כמעשה ער ואונן, נ"ב דוגמתו קידושין ל' א' כזבולון בן דן ולא כזבולון בן דן, ב"מ ל"ט א' כשבויין ולא שבויין, ב"ב פ"ד א' כמראה חמה ולא כמראה חמה, שם ק"ו א' כשום הדיינין ולא כשום הדיינין, סנהדרין ס"א ב' כהמן ולא כהמן, ברכות ל"ז א' כמעשה קדרה ולא כמעשה קדרה, שבת כ"ח א' כמין תלא אילן כו' ולא תלא אילן כו', עירובין ס"א ב' כמערת צדקיהו ולא כמערת צדקיהו, פסחים ע"ז ב' כמידת ולא כמידת, גיטין כ' א' כדינרי זהב ולא כדינרי זהב, ערכין ל"ב ב' כירושלים כו' ולא כירושלים כו', חולין קל"א ב' כגון זרוע ולא זרוע

ל"ה א' גיורת כיון דדעתה לאיגיורי מנטרה נפשה, נ"ב דוגמתו הוריות י"ג א' זו הית' בחזקת שמור כו' וברש"י גיורת בעיא לאיגיורי ומשמרת עצמה לפי שבדעתה להתגייר וע"ע דוגמא כתובות כ"ח ב' וריב"ב סבר כיון דדעתי' לאיגיורי מידק הוי דייק

שם והא"ר עמרם הא מילתא כו', נ"ב בגליון הגרע"א ז"ל ציין ב"ב י"ג ב' והוא ט"ס וצ"ל נ"ג ב'

שם תוד"ה אע"פ כ' ומיהו גבי בועל כו', נ"ב ע' כתובות ט' א' התם אונס הוי וע' סוטה כ"ז ב' תוד"ה כשם בשם הירושלמי וע' שו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות ל"ה ואות נ"א וע' שו"ת הרא"ש כלל ל"ב אות ט"ו עש"ה וע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' פ"ח ובחידושי הארכתי

שם ב' תוד"ה תיגלי כ' אע"ג דלקמן כו', נ"ב ע' נימוקי יוסף דטעמא דר"ל דאפשר דבשעת חליצה ראוי' הית' ליליד אלא שאח"כ גרם לה איזה דבר שתפיל ולכן לא אמרי' בכה"ג אגמ"ל ומצאתי כסברא זאת גם לעניין בריר' בס' חידושי גור ארי' למהר"ל מפראג ז"ל בעירובין ל"ז ב' שכ' ליישב קישית תוס' שם ד"ה אלא מעתה וז"ל ויראה דאין שייך בזה ברירה כלל דלא דמי לכל הנך דצ"ל הוברר שכך הי' מתחלה אבל בגשמים שירדו היום א"כ הי' אתמול ראוי שירדו גשמים רק שהאדם לא ידע ולא דמי להך דמי שאחזו ה"ז גיטך אם מתי כו' דהתם אפשר שאתמול לא הי' ראוי שימות ורוח בילבל אותו וכיוצא וכן להיפוך אבל גשמים אם היום ירדו איגלאי מילתא שמאתמול היו ראוים לירד וא"צ לזה ברירה כלל ואין לומר אפשר שע"י שום דבר נשתנו אלא אמרי' עולם כמנהגו נוהג וה"ז כאילו אמר ה"ז גיטך אם אבי חי במקום פלוני והוא לא ידע ואין שייך בזה ברירה כלל עכ"ל

שם כ' שא"א לידע העתידות כו', נ"ב הכוונה דאפי' אליהו יודע אין זו ידיעה אנושית טבעיית רק אלקית ולא אמרי' בכה"ג אם יבא אליהו כו' דאליהו דנקטי' רק סימנא בעלמא הוא והכוונה רק דאין מתבטל הראויות מפני הספק שלנו וחסרון ידיעתנו וזהו רק בדבר שבכח אנושיי לדעתו ומשא"כ בספיקא דעתיד וע' תוס' מנחות ס"ד א' ד"ה ואפי' ותוס' ע"ז ט"ו ב' ד"ה רהיט עש"ה וע' שו"ת מהרי"ל סי' ע' מש"ש וכי משום שאליהו איננו פה יהא חשיב ראוי אטו אם הנפקד איננו פה כו' עש"ה וע' מהרי"ק שורש נ"ב דכ' דשאלה אנדר הוי רק ספק מצוה כיון דהוא רק מחשש שמא יכשל בנדרו ואילו יבא אליהו ויאמר שלא יכשל זה בנדרו לא הי' מצוה בשאלה עש"ה וצ"ע דאלעתיד הא לא אמרי' סברא דאם יבא אליהו כו' וכ"ש במידי דבחיר' ומסברא הפשוטה אפי' לא יכשל מ"מ הוא מצוה להסיר אפשריות ההכשלה כיון דההכשלה אפשרית לפניו וכמו יחוד דפשוט דהוא איסור וודאי מפני קירוב כשלון הביאה ואינו נחשב ספק איסור וכל איסורים סייגיים כאלה דפשוט דחשיבי וודאי איסור וצ"ע

ל"ו א' אפשר איתא להא דר"ל ולא תנן לה במתני' נפק דק ואשכח דתנן כו', נ"ב דוגמתו ע"ז ס"ח א' אפשר איתא להא דר' יוחנן ולא תניא לה במתני' נפק דק ואשכח דתנן כו'

שם שמא יהא ולד בן קיימא ונמצא אתה מצריכה כרוז לכהונה, נ"ב ע' שו"ת מהר"י ברונא סי' ס"ו וסי' ס"ז

שם ב' קניין פירות לאו כקה"ג דמי, נ"ב ע' ס' מקח וממכר לר' האי שער ב' דאחרי שכ' דאין מכר חל רק על דבר שיש בו ממש כגון שיאמר מכור לי מקום עמידה מכור לי מקום ישיבה כו' אבל לא שיאמר מכור לי עמידה מכור לי ישיבה כו' כ' אח"ז וז"ל ואם נפשך לומר הא קיי"ל קניין פירות לאו כקה"ג דמי ואם לא נקנה הגוף היאך קנה פירות יכילנא לשנויי לך דמקום הפירות מכור לו כדגרסי' הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו כו' ה"ק גופא קני לך מהיום פירא לאחר מיתה ואוקימנא דקניין פירות לאו כקה"ג דמי ומנא אמינא לך שמקום הפירות מכר לו כ"ז שהפירות משועבדים לו כדגרסי' מכר דקל ושייר פירות לפניו שייר מקום פירות עכ"ל וע' תוס' ב"ב קמ"ח א' ד"ה איבעי' וע"ש עוד בס' מקח וממכר דכ' גדר דבר שיש בו ממש שיהי' לו ג' מרחקים אורך ורוחב ועומק וצע"ק מביצה ל"ט א' וב"ק כ"ב א' דשלהבת חשיב דבר שאין בו ממש ואף שיש לו ג' מרחקים ויש ליישב ואין להאריך

שם יוציא ולא יחזיר עולמית דברי ר' מאיר, נ"ב כל' זה נדה י"ב ב'

שם הא לא שהה ספיקא הוי, נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רמ"ב, רנ"ז, רפ"ה, רפ"ו, ומש"ש בסי' רפ"ה דתצא מיבמה וצריכה חליצה להתירה לשוק שמפני בעילה אסורה לא הופקעה חליצתה וכן נראה מפרק החולץ עכ"ל לא ידעתי כוונתו במ"ש וכן נראה כו' וגוף הדין צ"ע דרק ביאה שאחר מאמר וגט דכבר איקלשא זיקא הוא דהוי ביאה פסולה ואין בכחה לפטור הזיקה וצריכה גט וחליצה כמבואר פ' ר"ג אבל זו דממ"נ פטורה דאם הולד בר קיימא הולד פוטרה ומתירה לשוק וביאתה מן היבם ביאת זנות ואין צריכה ממנו כלל ואם אין הולד בן קיימא הרי ביאתה מן היבם כשיר' וא"כ מה עניין חליצה לכאן הרי ממ"נ הופקעה זיקתה או ע"י הולד לחוד או ע"י הביאה לחוד וצ"ע וע"ע שו"ת תשב"ץ שם ח"ג סי' שכ"ז

שם תוד"ה הא כ' אע"ג דשמא התם משום ערוה החמירו, נ"ב ע' שו"ת מהר"י ברונא סי' קע"ג דה"ה משום חומרא דשבת מחמרי' לחוש למיעוט כי היכא דמחמרינן במים שאין להם סוף משום חומר אשת איש ע"ש

שם כ' והא דתנן כו' נראה כו' דגנאי הדבר כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ו סי' ב' אלפים רע"א דכ' קושי' זו ותירוצה מסברא דנפשי' ובמחכת"ה ז"ל אישתמיטתי' דקדמוהו בזה בעלי התוס' בכאן וע' בה"ג ה' טומאה דמסתימות לשונו שם מוכח לכאורה דגם בספק גרידא יש חיוב אבילות ע"ש וכן משמע ברוקח סי' שט"ו ע"ש: