גליוני הש"ס נשים קיח

שבת קכ"ט א' ד"ה שלשים אפי' אמרה צריכה מש"ש והא דאמרי נהרדעי כו' וע' ט"ז יו"ד סי' צ"ב סק"ו וע' שו"ת הרא"ש כלל כ' אות ט"ז ואות י"ח וע' ברכות נ"ג א' הא גופא קשיא כו' עש"ה וע' פסחים י"ט ב' אלא רישא דווקא כו' ע"ש וע' עירובין ע"ו א' הא קמ"ל טעמא דכולי' למעלה מי' כו' ע"ש ברש"י דמשמע שם דאזלי' בתר סיפא ואולי הטעם שם משום דכל בעירובין להקל כדאמרי' שם פ' א' ובכמה דוכתי וע' גם בזה בשו"ת ח"צ שם סי' ס"א דיש לדקדק בכמו זה מרישא ולא מסיפא והביא ראי' מפסחים ח' ב' רב דייק חיצוניות עש"ה

שם למימרא דסבר כו', נ"ב ע' אריכות בשו"ת הרא"ש כלל ל"ה אות ה'

ו' א' הכא כתיב כי יקח ולא שיקח א"ע, נ"ב מה דק' דל"ל קרא בקידושין תיפוק לי' מויצאה והית' ע' שו"ת מהרי"ל סי' ע"ד עש"ה וע"ש אריכות לעניין טלי קידושיך מע"ג קרקע

שם הרי את ארוסתי, נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל ל"ה אות י"ב דל' העולם לקרות למשודכת לבד ארוסה אף שלא נתקדשה עדיין ע"ש וע' שו"ת הר"י מינץ סי' ב' עש"ה וע' גיטין מ"ג א' מאי מאורסת מיוחדת ע"ש וע' שו"ת הרשב"א ח"ג סי' ד' דאדם קורא לחתן חתנו משעת אירוסין ואפי' משעת שידוכין ע"ש וע' שו"ת חוט המשולש טור ב' סי' ט"ו במי שאמר בתי נתונה לפלוני אם הוא ל' קידושין ע"ש

שם תנא תלת תלת כו', נ"ב עמ"ש על הגליון לקמן פ' א'

שם צלעתי מהו, נ"ב ע' רש"י ב"מ נ"ט א' ד"ה ובצלעי

שם ויהודה הויא רובא דעלמא, נ"ב דוגמתו שבת צ"ב א' ואנשי הוצל רובא דעלמא ושם קמ"ד ב' מנשיא בן מנחם הויא רובא דעלמא ועירובין כ"ח א' ובבל הוי רובא דעלמא ושם כ"ט ב' ופרסאי הויא רובא דעלמא ויבמות ל"ז א' נשי דידכו הויא רובא דעלמא ובכורות נ' א' וירושלים הויא רובא דעלמא

שם כל שאינו יודע כו', נ"ב בשו"ת הרד"ך בית כ"ב חדר י' בצווחו על אותם המתמנים שלא הגיעו להוראה כ' ולבי נוקפי שכל גיטין שינתנו בזמננו זה שלא עפ"י מומחה לרבים דהיינו ששמו נודע עפ"י חכמים דגברא רבה הוא שראוי לחוש בהם הואיל ובעונותינו כלנו חכמים כלנו נבונים וכלנו אין אנו יודעים את התורה כו' ואפי' בזמן הראשונים היו ממנין אדם גדול לעסוק בטיב גיטין וקידושין כדי שלא יתעסק בהן אדם שאינו יודע כמ"ש ברש"י גיטין ה' ב' ד"ה ממונה אגיטין כו' עכ"ל ז"ל וע' שו"ת הרא"ש כלל מ"ה אות ג' עש"ה וע"ע שם אות י"א כ' דסתם מצויין אצל נתינת גיטין גמרא גמירי ע"ש וע"ע שם אות ט"ז וע' שו"ת מהרי"ו סי' פ"ה ועוד שם סי' קכ"ח וע"ש שהביא ל' רש"י כאן ד"ה לא יהא לו עסק דכ' להיות דיין בדבר ונ' דמפרש לי' דלמסדר הקידושין והגט קרי לי' רש"י דיין עש"ה וע"ע שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' קכ"א ומה שעמדו שם על מה שנזכר גיטין קודם לקידושין ע"ש והרי כך ג"כ ל' המשנה מע"ש המובא כאן הי' מדבר עם האשה על עסקי גיטה קידושי' והוקדם גט לקידושין

שם ב' דארווח לה זימנא, נ"ב פירש"י שאמר לה התקדשי כו' וע' שו"ת רד"ך בית ל"א חדר א' דבאומר סתם התקדשי לי בהנאת מלוה אמרי' דכך כוונתו דכ"ע גמירי איסור ריבית ואחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקי' וכן כל המקדש אדעתא דרבנן מקדש וא"כ מסתמא הית' כוונתו אדרך שאין בו איסור עש"ה וע' שו"ת מהר"י ברונא סי' רמ"ד וסי' רנ"ז

שם אי קסבר מתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה כו', נ"ב ע' רע"ב פאה פ"ה מ"ב ה"ה א"ר אליעזר וע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' מ"ב לעניין אם לא רצה הכהן להחזיר דכופין אותו ב"ד ומוציאין ממנו על כרחו ומחזירין לנותן וחשיבא חזרה ומתקיימת הנתינה למפרע שהרי נתקיים התנאי עש"ה דנ' מדבריו דלא תלוי בפלוגתא דעלמא אי נתינה בע"כ שמה נתינה וכן לעניין גזל אי השבה בעל כרחו חשיבא השבה להתכשר לעדות ושבועה דכאן עניין אחר הוא עש"ה

שם בכלהו קני לבר מאשה כו', נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל ל"ה אות ב' בתשובת ר' אביגדור כהן צדק ז"ל כמה דברי חידוש עש"ה וע' רוקח ה' פדיון הבן סי' ש"ס מש"ש בסוף הסי' אבל מתנה להחזיר לאחר שיהנה הכהן מהן בנו פדוי כדמשמע בפ"ק דקידושין עכ"ל וצ"ע מ"ש לאחר שיהנה הכהן מהן וע"ע שו"ת מהר"י ברונא סי' ע"ט עש"ה כל התשובה וע"ע שם סי' רע"ז ד"ה ע"ד הבכור עש"ה

שם תן מנה לפלוני ואקדש לך מקודשת מדין ערב, נ"ב ע' סי' בית מאיר נדרים דף ל"ד ד"ה אלא למ"ד כו' עש"ה

ז' א' הכא באדם חשוב עסקי' דבההיא הנאה דקא מקבל מתנה מינה כו', נ"ב כזה ע"ז מ"ד ב' שלא בטובת ר"ג כבטובת אחרים דמי וברש"י שהי' חשוב וטובה היא להן כשהוא נהנה מהן כו' וע' מגילה כ"ח א' איתייקורי דמיתייקרי בי ובכתובות ק"ה ב' התם לאחשבינהו הוא דבעי וע' בשאילת יעבץ ח"ב סי' מ"ז דן מגמ' דכאן דאדם חשוב אסור לקבל מתנה ממי שהלוהו בעודו בעל חובו דכיון דהנאת קבלתו חשוב ממון ה"ל ריבית ע"ש ולפי"ז לפמ"ש הר"ן בסוגין דגם בשאר כל אדם חשוב קבלתו מיהת פמש"פ ע"ש א"כ בכל לוה יהי' הדין כן דבפמש"פ ריבית נהי דלאו ליכא איסורא דח"ש מיהא איכא נפמש"פ דגזל וגם יל"ע למ"ד מל"נ וגם למ"ד דלאו ליהנות ניתנו לכתחלה מיהא אסור לעשות מצוה באיסור הנאה כמבואר במל"מ א"כ לכתחלה מיהת חשיבא הנאה א"כ יהי' אסור ללוה לתקוע שופר למלוה וכדומה ונ' דכל שהי' עושה כן בלא"ה לית בי' משום ריבית ורק בהך דאדם חשוב כו' צדקו דברי היעב"ץ ז"ל לפמש"ש דהאי אדם חשוב לעניין זה הוא מי שאינו מקבל מתנה משום אדם א"כ זולת ההלואה הרי לא הי' מקבל אולם גוף דבריו הנ"ל אינם ברורים כ"כ וע' ברא"ש בפרקין סי' א' דכ' דצריך חקירת חכם מי נקרא אדם שאינו חשוב להתירה בלא גט ולכאורה הי' נ' דאדם חשוב דכאן היינו כל שבני עירו מכבדין אותו לחשיבותו בתורה או ביראה ע' דוגמתו לקמן מ"ט ב'

שם וכן לענין ממונא, נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' ר"ג

שם וניפשטו לה קידושי בכולה, נ"ב ע' מה שדן מזה בשו"ת הלכות קטנות סי' קע"ח וע"ע לקמן ס"ט א' האומר לשפחתו הרי את בת חורין וולדך עבד הולד כמותה דברי ריה"ג ואולי גם שם הטעם משום דעובר ירך אמו הוא ופשטה קדושה בכולה ואע"ג דדריש לה לקמן מקרא מ"מ יוכל להיות הטעם כנ"ל

שם ב' שתי בנותיך לשני בני בפרוטה מהו בתר נותן ומקבל אזלי' והאיכה ממונא א"ד בתר דידהו אזלי' והא ליכא נ"ב דוגמתו ב"מ צ"ו א' שאל ב' פרות לעשות בהן פרוטה מהו מי אמרי' זיל בתר שואל ומשאיל והאיכא א"ד זיל בתר פרות וכל חדא וחדא ליכא ממונא ואולם לתוס' כאן ד"ה שתי הך דכאן הוא איבעי' אחריתי

שם בתך ופרתך בפרוטה כו', נ"ב ע' בחידושי מהרי"ט וע' ס' באר יעקב חיו"ד סי' ש"ך בתשובת הבאר יעקב ז"ל שם עש"ה

שם תוד"ה חצייך בפרוטה וחב"פ כ' וי"ל דאי הוי מיירי דאמר לה בלשון קידושין כו' נ"ב צ"ע להבין זה דמאחר דהחלות הוא אחד בעינו דקידושין הם שחלים א"כ מדוע יהי' תלוי באיזה