גליוני הש"ס נשים קטו

גם לב"ה מדאצטריך כל ימיו כו' דגם לב"ה הוי אונס תמיד מגרש בלא דבר ודו"ק היטב

תוד"ה מה כ' בירושלמי פריך כו', נ"ב ע' שו"ת חיים שאל ח"ב סי' ו' אות ב'

ב' אפי' מזבח מוריד עליו דמעות, נ"ב בחידושי אגודה הנדפסים עם מהרי"ו דפוס קאפוסט ד"ס ע"ב כ' ו בימיהם שמגרשין בעל כרחה וכ"כ כמה ראשונים והנה המאמר אפי' מזבח מוריד כו' נ' הטעם פשוט עפ"י גמ' ת י' ב' דמזבח מחבב את ישראל לאביהן שבשמים ע"ש ד"ה מחבב ונודע דכנס"י והקב"ה מכונים בכתובים אשה ובעל וכמ"ש כמשוש חתן על כלה ישיש עליך אלקי"ך וכן בכתובים רבים ולכן כיון שפעולת המזבח הוא לחבב כנס"י להקב"ה היינו אשה לבעלה וזה עושה ההיפוך לכן הוא מוריד עליו דמעות וזהו רק בזיווג ראשון כי זיווג שני אין לו דמיון בחיבת כנס"י להקב"ה כי כנס"י הם האומה הראשונה שבחרם הוא ית' לחלקו והם חלקו עדי עד נצח וע' שו"ת חוט המשולש טור א' סי' נ"ד דכ' וטעמא דמדבחא קבכי משום דרחמנא שווי' למדבחא למיפק מיני' לעלמא שלמא וקיומא והאי גברא דעבד קרבא עם אנתתי' ואחרבי' לביתי' עביד למדבחא מילתא דהיא פליגא אדידי' ולפום הא בכי כו' עכ"ל ז"ל ודידן עדיף: