גליוני הש"ס נשים קיג

כו' ע"ש ולדבריו במגרש כה"ג גם מן האירוסין ולנה עמו בפונדק תהי' צריכה גט שני ולא ידעתי מאין הרגלים לומר כן מסברת הכרס אחרי שלא הוזכר זה לא בגמ' ולא בפוסקים ולומר היות מקור לזה מהך דכתובות כ"ח א' ההיא ארוס וארוסתו כו' קא חזינן דקא גייסי בהדדי ע"ש ויאמר האומר דה"ה בכל אירוסין כגון בני אחים כו' דאנן סהדי דגייסי בהדדי דינו כמו מן הנשואין זה רחוק ודחוק וכמובן

פ"ב א' ובחוץ הוא דפליגי כו' דהא שייר לה בגט אבל בע"מ מודה כו', נ"ב כזה חולין קל"ד א' חוץ שיור ע"מ לאו שיורא וע"ע נזיר י"א א' וע"ע ב"ב ס"ג א' כיון דא"ל ע"מ שמע"ר שלי שיורי שיירי' למקום מעשר וע"ע שם קמ"ח א' חוץ מפירותיו מהו ותוס' שם ד"ה אנן עש"ה וע' שו"ת הרא"ש כלל מ"ג אות ט' דהמגרש ואומר לה בשעת הגירושין הריני אוסר עליך פלוני ופלוני זה לא הוי לישנא דשיור דמשמעו רק דאוסר לה פלוני ופלוני מכאן ולהבא אבל בגט לא שייר ולכן הוי כמו על מנת ע"ש

שם אבל בע"מ מודו לי' כו', נ"ב ע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' רנ"ו דכ' ומ"מ אם נתן גט בשיור שאמר הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני פלוגתא דר"א ורבנן היא בתחלת פ' המגרש וקיי"ל כרבנן דאמרי אינו גט כו' אבל בנותן גט בתנאי כגון שא"ל ה"ז גיטך ע"מ שלא תינשאי לפלוני ה"ז גט ואפשר דבהא אפי' רבנן מודי דהוי גט דהרי תנאי זה כשאר תנאים דעלמא כו' עכ"ל וצ"ע שכ' זה באפשר והרי כך הוא המסקנא כאן

שם ב' אפי' לא התירה אלא לאיש כו', נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' ד' דה"ה לרבנן בעל מנת אם התנה ע"מ שלא תינשא לשום אדם רק לפלוני מגורשת ע"ש ופשוט דעכ"פ אסורה לינשא לאותו פלוני מגזיר' דשמא יאמרו נשיהם נותנין במתנה ע' לקמן פ"ד א' ועוד נ' דיש לאסתפק כאן בגוף הגט אי מהני מדרבנן דלקמן באומר ע"מ שתינשאי לפלוני הרי התירה לכל וע"מ שתינשאי לפלוני הוא רק תנאי כע"מ שתתני לי מאתים זוז דהוי גט משום דאחר קיום התנאי תהי' מותרת לכל וה"נ יש מציאות להיתירה אם תינשא לפלוני ותתאלמן או תתגרש ממנו דאז תהי' מותרת לכל ומשא"כ באומר ע"מ שלא תינשא לשום אדם רק לפלוני דאסורה לכל העולם תמיד מכח התנאי ולאותו פלוני נמי הרי אסורה מדרבנן מגזיר' דשמא יאמרו כו' ונמצא שלא התירה לשום אדם בפועל וע"כ י"ל דאין זה חלות גט כלל מדרבנן כיון דלפי הדרבנן לא התירה לשום אדם וע"כ אפי' בדיעבד אם נישאת לאותו פלוני תצא מדרבנן ודו"ק

שם תוד"ה אפילו כ' ואם מת מותרת להתייבם, נ"ב ע' שו"ת מהר"ם לובלין סי' קכ"ג וצע"ג על ר' מרדכי יפה ז"ל בעל התשובה מתוס' דכאן ודע של' התוס' צע"ק דהול"ל ואם מת צריכה להתייבם

פ"ג א' נכנסו ד' זקנים כו' אלו הן ריה"ג ור"ט וראב"ע ור"ע, נ"ב ע' מועד קטן כ"ח ב' נכנסו ד' זקינים כו' ר"ט ויה"ג וראב"ע ור"ע וע"ע סנהדרין ק"א א' כשחלה ר' ר' אליעזר נכנסו ד' זקינים לבקרו ר"ט ור' יהושיע וראב"ע ור"ע

שם היכן מצינו אסור לזה ומותר לזה, נ"ב דוגמת זה ברש"י שבת קי"א ב' ד"ה דאילו ר"ש סבר מסי ואפ"ה שרי דאין לך דמותר לזה ואסור לזה עכ"ל

שם ועמדה ונישאת לזה שנאסרה עליו כו', נ"ב ע' תוס' וע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' י"א

שם אלא בעל מנת, נ"ב ע' שו"ת הרדב"ז ח"א סי' שצ"ו ודבריו צע"ג דבנידון שו"ת הרא"ש שפיר במגרש אשתו ע"מ שלא תנשא לפלוני יכול להתירה לו ע"י שיחזור ויקדשנה ויגרשנה בלי תנאי דעתה כשתינשא לפלוני ותבטל למפרע הגט הראשון ה"ל כאילו לא נתגרשה ראשונה מעולם רק בפעם שני' דהי' בלי תנאי ומותרת שפיר לפלוני ומשא"כ בנידון הרדב"ז שם דאיירי בנישאת לאחר אחרי גירושין הראשונים ונתארמלה או נתגרשה ממנו דכ' שם הרדב"ז עצה זאת להיות ניתרת לאותו פלוני ע"י שבעלה הראשון יקדשנה עתה שנית ויגרשנה בלא תנאי ומביא ראי' מרא"ש הנ"ל וזה תמוה מאוד דכאן אם אח"כ תינשא לפלוני ההוא ויתבטל גט הראשון למפרע נמצא שהית' עם האחר שנישאת לו אחרי גירושין הראשונים באיסור אשת איש למפרע ואולי מ"ש ברדב"ז שם ונישאת ללוי לאו דווקא ואיירי רק בנתקדשה ללוי או אפי' בנישאת ורק בנכנסה לחופה ולא נבעלה

שם רש"י ד"ה מאי דאסר שרא כ' דהדר אמר לה קודם מסיר', נ"ב משמע דאם אמר לאחר מסיר' לא מהני וע' שו"ת הרא"ש כלל ל"ה אות ט' עש"ה

שם ב' מקיש קודמי' הוי' שני' לקודמי הוי' ראשונה, נ"ב נדרים ע' ב' וע"ש דההיקיש הוא מקרא דואם היו תהי' לאיש דדרשי' לי' על ב' הויות ומקשי' קודמי הוי' שני' לראשונה ונ' לכאורה דגם כאן הכוונה הוא למקרא זה וזה דלא כפירש"י כאן וצ"ע

פ"ד א' ע"מ שתעלי לרקיע, נ"ב בתוספתא במכלתין פרק ה' אי' ע"מ שתפריחי באויר וצ"ע דזה דבר אפשרי כמבואר במדרש וירושלמי באלכסנדר המוקדון שעשה כן וגם היום עושים כן ע"י לופט באללון וצ"ל דל' פריחה משמע רק בכח עצמו כעוף הפורח ולא ע"י דבר אחר ואפי' אם יהי' גם ע"י דבר אחר בכלל פריחה מ"מ בתנאים אזלי' בתר ל' בני אדם ואין כוונת ב"א רק על פריחה בכח עצמו התווה והתדירה בעופות

שם איפשר דמשחדא בי' בממונא, נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' צ"ד דן מכאן דהמתנה על עצמו או לעבור על מה שכתיב בתורה או לתת ממון כך וכך לא הוי מתנה עמ"ש בתורה כיון דאפשר לו לתת הממון ולא אמרי' דהוי מתנה כו' מפאת שמא לא יהי' לו לתת הממון ע"ש

שם תוד"ה מסתברא כ' לאו לאפוקי ממש אלא שופרא דשטרא אתקין, נ"ב כזה כתבו התוס' לקמן פ"ו א' ד"ה מן וכזה גמ' ב"ב ע"ב ס"ט ב' ואע"ג דכי לא כתב לי' הכי קני אפ"ה שופרא דשטרא הוא והא דלזימנין אמרי' דלישנא יתירא לטפויי אתא ולזימנין אמרי' דהוא לשופרא דשטרא ע' שו"ת רדב"ז ח"א סי' פ"ז וע"ע שם ח"ג סי' תתקנ"ג ד"ה ולעניין מה שאמרו דכל לישנא יתירה לטפויי קאתי כו' וע' שו"ת הריב"ש סי' ר"ז ד"ה ועתה נשאר לבאר

שם ב' כי אמרי' כו' דוודאי קא עקר כו', נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל ל"ג אות א'

פ"ה א' ולימא ה"ז פסול ורבי תנא דברי הכל אתניי' כשר בפסול מיחלף לי' ה"ז בדברי הכל לא מיחלף לי', נ"ב כזה במנחות י"ז א'

שם אמאי הא בעי ויצאה והית', נ"ב ע' שו"ת נוב"י מהדו"ת חאה"ע סי' ס"ח וסי' ס"ט ויל"ע בקטנה טריפה והיא לפני שנה לגדלותה למ"ד דמיעוט טריפות ג"כ אין חיים יב"ח וכן דאדם טריפה ג"כ אינו חי אי חשיבא בת הוי' דאולי כיון דידע' וודאי שלא תבא לכלל גדלות שההכרח שתמות מקודם לאו בת הוי היא ואינה מתגרשת וכן אם ישייר חוץ מקטן כזה לא יהי' שיור וכן יל"ע באשה שנדרה עד"ר באופן שאין לה התרה נטולה אני מן היהודים למ"ד יש מעילה בקונמות והזיד במעילה במיתה ואין קידושין תופסין בה ק"ו מחייבי כריתות וכמ"ש באבני מלואים על אה"ע עפ"י דעת הקרבן אהרן דמיתה ביד"ש חמור מכרת א"כ אשה זאת לא תוכל להתגרש מה"ח דלאו בת