גליוני הש"ס נשים קח

לאו דווקא רק דהי' מזרעו וע' תוס' חגיגה י"ג א' ד"ה בן בנו וע' שו"ת חיים שאל סי' ס"ח

נ"ז א' דהוו נהיגי כי הוו מפקו חתנא וכלתא מפקי קמייהו תרנגולא ותרנגולתא כלומר פרו ורבו כתרנגולים, נ"ב דוגמתו רש"י ע"ז ח' ב' ד"ה מכי רמו שערי באסינתי

שם אכשלי' פומא כו' ואמר הלא אתה אלקים זנחתנו, נ"ב ע' ח"א למהרש"א מה שנתקשה בזה וע' ירושלמי תענית פ"ד ה"ה ויתיישב לך

שם ובזמן שאין יושבין עלי' גמדא, נ"ב כמה מדתה כעת ע' שאילת יעב"ץ סי' קכ"ז

שם והביא לובן ביצה, נ"ב וברש"י שהוא דומה לשכבת זרע, נדה ל"ה ב'

שם ב' אייתי דמי ולא אידמי, נ"ב ע' שו"ת חות יאיר סי' ל' דכ' דשמע להקשות מכאן עמ"ש רש"י עה"כ וישחטו שעיר עיזים שדמו דומה לדם אדם ותי' דרק כשדם שעיר לבדו נראה כדם אדם משא"כ כששניהם יחד לפני הרואה ניכר ההבחן ביניהם ע"ש שהביא ראי' לזה וחידוש שלא הביא תוס' שבת ט"ו ב' ד"ה ועל ספק דמבואר שם סברא כזאת וע"ע דוגמא ב"ב קס"ד א' ה"מ היכא דחתימי סהדי אמחקא כו' ע"ש ברשב"ם דאם יש מחק אחד לפנינו אין להכיר בו אם הוא נמחק פעם אחת או ב' פעמים ומשא"כ אם יש ב' מחקין אחד נמחק ב' פעמים ואחד פעם אחת אז ניכר ההבחן ביניהם ונראה שזה נמחק רק פעם אחת וזה ב' פעמים ע"ש

שם מבני בניו של המן למדו תורה כו', נ"ב בס' תפארת שלמה להרב הצדיק ר' שלמה מראדאמסק ז"ל הקשה דהא מבואר בפסיקתא פיסקא דזכור את אשר עשה לך עמלק דאין מקבלין גרים מזרע עמלק וא"כ איך מבני בניו של המן כו' ע"ש [וכפסיקתא הנ"ל הוא ג"כ במכילתא סוף פ' בשלח ובפר"א ע"ש] ולק"מ דמשכחת באשה מזרע עמלק שנישאת לעכו"ם שאינו מזרע עמלק וילדה לו בן דהבן ההוא איננו מתייחס לזרע עמלק דבעכו"ם הלך אחר הזכר כמבואר ביבמות ע"ח ב' וא"כ הבן השוא וכל יוצאי חלציו שפיר מקבלין אותן ועל כזה הכוונה כאן והא דאמר מבני בניו לאו דווקא רק הכוונה יוצאי חלציו ע' רש"י פסחים צ"ד ב' ד"ה בן בנו ועמ"ש על הגליון לעיל נ"ו ב'

שם אמרו אם אנו טובעין כו' אנו באין כו', נ"ב לכאורה הרי כל תחיית המתים הוא נס ואמאי נסתפקו כאן יותר וע' תשובה לזה בשו"ת הלכות קטנות סי' קל"ח

שם תוד"ה קפצי כ' הכא יריאים היו מיסורין, נ"ב ע' שו"ת חיים שאל סי' מ"ו

נ"ח א' הא דרישא הא דדרעאי, נ"ב ע' מהר"ם שיפף ומ"ש שדין הנושא משא בזרועו מניח התפילין ש"י על ראשו דמקום יש בראש להניח ב' תפילין ע' עירובין צ"ה ב' דנזכר שם להיפוך פעמים שאדם בא מן השדה וחבילתו על ראשו ומסלקן מראשו וקשרן בזרועו וכן בב"מ ק"ה ב' המוצא זבל על ראשו ותפילין בראשו ה"ז לא יסלקם לצדדין כו' אבל קושרם על זרועו במקום תפילין וע' שו"ת חיים שאל סי' ע"ד אות מ"ז הביא דברי מהר"ם שיפף הנ"ל וכ' דהוא תימה ע"ש וחידוש שלא הביא גמ' עירובין וב"מ הנ"ל

שם יפה עינים וטוב רואי וקווציו סדורות לו תלתלים, נ"ב כל' זה בנדרים ט' ב'

שם ענה אותו תינוק ואמר הלא ד' זו כו', נ"ב ע' שינוי בזה בירושלמי הוריות פ"ג ה"ד ע"ש במראה הפנים ד"ה מעשה עש"ה

שם בא ועשה עמי בחובך, נ"ב לא הי' זה עפ"י דין דאין בע"ח משועבד לעבוד בגופו כדי לשלם חובו וזהו שדרשו ועשקו גבר וביתו כי את שניהם עשק את האשה וגם את האיש במה שעשה עמו שלא כדין, שו"ת הרא"ש כלל ע"ח אות ב'

נ"ט א' כבר שית, נ"ב יש עוד שיעור בן שש לעניין מזונות ולעניין עירוב ע' כתובות ס"ה ב' ולעניין להצטרף לעשרה בביהמ"ז ותפלה בצירוף תשעה וקטן ע' שו"ת הריב"ש סי' תנ"א

שם א"ר יוחנן משום כדי חייוו, נ"ב מאמר כזה לר' יוחנן בב"מ ט"ז ב' ולקמן ס"ב א' וע"ע ירושלמי ע"ז פ"ק ה"ד דאמר ר' יוחנן לא אסרו דבר שהוא חיי נפש וע"ע בירושלמי במכלתין פ"ט ה"ט ר' יעקב כו' בשם ר' יוחנן האומר אינו זן ואיני מפרנס אומרים לו או זן או פרנס או פטור והטעם שם ג"כ בירושלמי מפני חיי נפש עש"ה בירושלמי וע"ע ב"מ ע' ב' א"ר חייא ברי' דר' הונא לא נצרכה אלא בכדי חייוו וע"ע סוכה ל"ט ב' חייא א"ר יוחנן בכדי מן שנו פי' כדי מזונותיו ע"ש והוא ג"כ כעין בכדי חייוו וע"ע ב"מ קי"ב ב' משום כדי חייוו דשכיר וע"ע ר"ש דמאי פ"ד מ"ו בשם הירושלמי א"ר יוחנן קל הקילו באכסנאי מפני חיי נפש וע"ע שם מ"ז מפני חייהן של בני העיר וע' מרדכי כאן וע"ע ביצה כ"א ב' ומשום כדי חייוו שרי לי' רבנן וע"ע היתיר משום חיי נפש בשו"ת הרדב"ז ח"א סי' ג' וע"ע שם סי' כ"ח דמוחרם מותר לשאת ולתת עמו בכדי חייו והוא מש"ס מ"ק דעושה לו חנות קטנה כדי פרנסתו וכזה בשו"ת הרשב"א ח"ד סי' פ"ו ומה שהתירו לפתוח לו חנות קטנה טעמא משום כדי חייוו דאין דברים אלו אלא מדרבנן ומשום כדי חייו התירו לו עכ"ל וע"ע רש"י ב"מ קי"ג ב' ד"ה ומפץ לעני דסידור דערכין היינו שמשיירין לו כדי חייוו ע"ש והוא ג"כ עניין תקנה בדאוריתא משום כדי חייוו וע"ע תוס' חגיגה י"ז ב' ד"ה אלא לאו לתשלומין דכ' דאעפ"י שהתיר' התורה מלאכה כו' לא מצי למיעבד רק לצורך אכילתו אם כלה עיסתו כו' ומיהו שם נ' דהוא עניין אחר דהוא כמו ביו"ט דמותר מלאכת אוכל נפש ובש"ס מ"ק שם יש עוד כה"ג באבל ובמועד וע"ע רש"י ב"מ נ"ב א' ד"ה שאפילו פחות מכדי אונאה חוזר ע"ש דהוא שם ג"כ תקנה משום חייו דתגר

שם ב' נתפרדה החבילה, נ"ב כל' זה ע"ז י' ב'

ס' א' ואחריהן בני תלמידי חכמים כו', נ"ב משמע אפי' אין הבנים עוסקים בתורה אע"ג דגרועים משאר אדם דאי בר אבהן ולאו בר אוריין אשא תיכלי' וע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קי"א

שם ס"ת שחסר יריעה אחת, ג"ב הא דנקט יריעה ולא אות אחת ע' תוס' מגילה ט' א' ד"ה בשלמא וע' עוד בזה בשו"ת הרד"ך בית י"ב חדר א' ע"ש בארוכה בכולה סוגי'

שם א"ר יוחנן כו' תורה מגילה מגילה ניתנה כו' ר"ל אמר תורה חתומה ניתנה כו', נ"ב ע' שאילת יעב"ץ סי' ל"ג

שם ופרשת טמאים כו', נ"ב ע' שו"ת הרא"ש כלל י"ג אות כ"א

שם רש"י ד"ה פרשת טמאים כ' שבו ביום הוקבעו שלש מחנות מחנה שכינה ומחנה לוי' כו', נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קל"ז

שם ב' דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרן ע"פ, נ"ב ע' שאילת יעב"ץ סי' פ"א צידד דרק פסוק שלם אסור לאומרו ע"פ ע"ש וע' שו"ת חות יאיר סי' קע"ה וע' אריכות בס' יריאים סי' קכ"ח ודעתו שם דכל האיסור רק מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא עש"ה בארוכה וע' כלבו סי' י"ג שכ' י"א שאין אסור לומר ע"פ אלא בניגון הטעמים ואני מצאתי בחידושים כו'