גליוני הש"ס מועד שכז

הקדום דא"כ אין ראי' אהגרלה רק דהוא הקדש חדש מתחלה למיתה ולאיבוד ובאתי רק להעיר

לג) בעניין אם קדושת תמורה היא קדושה חדשה, דהארכתי בלקח טוב כלל טפל חמור מעיקר ובתשובה, ע' אות הקדום

לד) בעניין אי ירושלים קרוי מקדש, ע' ק"ע בירושלמי שקלים פ"א ה"ג במשנה

לו) בעניין לב ב"ד מתנה כו', הארכתי בגליון כתובות וברשימות וע"ע ק"ע בירושלמי שקלים פ"א ה"ג ד"ה כיני מתניתא

לז) בעניין פדיון הבן, אם צריך להיות כסף נקי מסיג וצריך להוסיף כפי סיג המעורב ע' אחרונים בש"ע וע' ירושלמי שקלים פ"א ה"ו ע"ש בק"ע ד"ה כזה יתנו דזהו הקלבון להשלים הסיג שבכסף ודווקא שם דהראה מטבע אש ואמר כזה יתנו הא בנתינה דעלמא א"צ השלמת סיג רק גם כסף מעורב בסיג הוי שפיר נתינה

לח) בעניין פלוגתא דב"ש וב"ה בנזיר וכ"ד אי הקדש טעות שמי' הקדש, ע"ע פלוגתא דב"ש וב"ה הנ"ל בשקלים פ"ב ה"ג ע"ש בק"ע

לט) בעניין לב ב"ד מתנה כו', ע"ע שירי קרבן בירושלמי שקלים פ"ד ה"א ד"ה כל מה שיתן הן הן דמיו כו' ועוד שם ה"ב בשירי קרבן ד"ה מגיהי ספר העזרה עש"ה

מ) בעניין דירושלים קרוי מקדש, מצינו גם להיפוך דקרינן לעזרה ירושלים ע' שירי קרבן בירושלמי שקלים פ"ד ה"ב ד"ה מגיהי ספר כו' עש"ה

מא) בירושלמי שקלים פ"ד ה"ד עד כדון בירוצי לח ע"ש בק"ע ואין פירושו נ' רק צ"ל עד כדון בירוצי יבש ואפי' בירוצי לח פי' דבירוצי יבש דלאו מגווי' דמנא נעקרין ולא נתקדשו בכלי מהני בהו פדיון שפיר ופודין אותם ולוקחין בדמים כלי שרת אבל בירוצי לח דנעקרין מגווי' דמנא ונתקדשו בכלי ולא מהני בהו פדיון מה דינם רק די"ל דהנך נמי משום דלא ליפסדו לב ב"ד מתנה עליהן דהנעקר לחוץ לא יתקדש ויהא בו רק קדושת דמים ויופדו וע"ז מייתי מהי דתנינן תמן דנסכים שנתקדשו בכלי ונמצא זבח פסול אם אין זבח אחר יופסלו בלינה ולא אמרי' לב ב"ד מתנה עליהן דליפדו אלמא דלא התנו ב"ד אנסכים שנתקדשו בכלי להיות להם פדיון כי היכי דלא ליפסדו וא"כ ה"נ בבירוצי לח דנעקרים מגווי' דמנא והם נסכים שנתקדשו בכלי ג"כ לא אמרי' בהו לב ב"ד מתנה ולא מהני להו פדיון, כך הפי' פשוט וע' בבבלי מנחות אהך דנסכים שקידשו בכלי כו' ואם לאו יופסלו בלינה דדן ג"כ מדוע לא אמרי' לב ב"ד מתנה כו' וזה עצמו הוא כוונת ראיית הירושלמי כאן וז"פ

מב) בעניין לב ב"ד מתנה, ע' דיבור הקדום

מג) בעניין אשם בן שנה והביא בן שתים דמבואר במנחות מ"ח ב' דטעון עיבור צורה ולרש"י שם הטעם דלא חשיב פסולו בגופו ע"ש ברש"י ד"ה ותעובר צורתן וע"ש כולה סוגי', יל"ע מירושלמי שקלים פ"ד ה"ז אם מין במינו הוא חלוק עליו כו' עש"ה דמדמי אשם בן שנה והביא בן שתים למפריש נקיבה לעולה עש"ה ואין לך פסולו בגופו יותר מזה

מד) בעניין מעות קונות, ע' ק"ע בירושלמי שקלים פ"ד ה"ט במשנה ד"ה המקבל עליו לספק סלתות מש"ש דלא גרע מהדיוט דלא קני אלא במשיכה וצ"ע דאטו הדיוט לאו במי שפרע קאי כמבואר פ"ק דקידושין

מה) בעניין סדר המלאכות דסידורא דפת, הארכתי וע"ע ירושלמי שקלים פ"ה ה"א הראשונים חרשו וזרעו כו' עד ואפו ע"ש דחשיב כל י"א מלאכות דסידורא דפת והקדים חורש לזורע וניתוסף שם ניכוש כיסוח עידור [אחרי זריעה ואולי סובר כמ"ד ריש מועד קטן דמנפש הוא זורע ואולם עידור הוא חורש וודאי וכיסוח צריכני לעיין בו מה הוא] וע"ע בירושלמי שם תוספת קיטוף אחר לישה וכבר כתבתי בעניין קיטוף

מו) בעניין חב"ע, ע' ירושלמי שקלים פ"ה ה"א ע"י שהיו הכהנים מהלכין יחיפים על הרצפה והיו אוכלין בשר ושותין מים כו' פי' דאכלו בשר קדשים בעזרה ושתו מים עם אכילתן ע"ש בק"ע ד"ה ע"י שהיו הכהנים כו' וד"ה ושותין מים וא"כ וודאי דהיו מים אלו חולין דמים קדשים ליכא מלבד מי החג הניסכים ועכ"פ אין מים קדשים שיהיו מותרים בשתי' וע"כ דהיו מים חולין ועכ"ז שתו בעזרה דדוחק לומר דאכלו הבשר בעזרה ויצאו חוץ לעזרה לשתות מים דהדרך שתהי' השתי' עם האכילה יחד ע' שבת י"ד א' וע' תמורה כ"ג א' בהך דהיו אוכלין עמה חולין ותרומה ע"ש ברש"י ותוס' ובאתי רק להעיר

מח) בעניין לחם הפנים, ע' זבחים פ"ז א' בהך דאפי' הוא על השלחן ימים רבים אין בכך כלום הייני דאין נפסל בלינה וע' ירושלמי שקלים פ"ו ה"ג לחם פנים אפי' פסיל ע"ש דיש להניח על השלחן גם לחם פסול כשאין כשר משום לחם פנים לפני תמיד וצ"ע דפסול הא לא מיקרי לחם וע' ירושלמי פסחים פ"ה ה"ג אין תימר פסול כמי שלא קדמו וע' שם ה"ה דזבח פסול לא מקרי זבחי ובבבלי מנחות נ"ט ב' וליהוי פך כו' חטאת קריי' רחמנא דפסול אין קרוי חטאת ועל כרחך דכשר לעניין זה שלא יהי' דיחוי וע' גבורות שמונים שהארכתי בזה בכ"ד ואולי תיבת תמיד דכאן גזה"כ לעניין זה דגם פסול יוקרא לחם להתקיים התמיד

מט) בעניין קדשים פסולין, אי מיקריין קדשים ויש בהם קדושת קדשים עדיין, הארכתי בע' פנים לתורה ובגבורות שמונים וברשימותי במקומות רבות וע' אות הקדום מה שהבאתי מירושלמי שקלים ודנתי בו

נ) בעניין כרכוב המזבח, ע' זבחים ס"ב א' מהו ע"ש סוגי' עריכה וע' ירושלמי שקלים פ"ח ה"ו איזהו כרכוב המזבח כו' וע' ירושלמי שקלים פ"ו ה"ד אמה היסוד אמה סובב ואמה כרכוב וצ"ע

נא) בעניין אי בכל הפסולים בקדשים ואפי' בפסול דרבנן הי' ממילא פסול תורה מפאת היסח הדעת, ע' תוס' פסחים סוגי' דהיסח הדעת ובתוס' חגיגה ובירושלמי פסחים פ"א ה"ח לא נפסלה בהיסח הדעת לא כן א"ר יוחנן הסיע דבר תורה כו' וע' ירושלמי שקלים פ"א ה"ג ויאות לאוכלו אין את יכול ע"ש בק"ע ד"ה ויאות דאי היסח הדעת פסול טומאה אין פסול היסח הדעת בעזרה דאין מצוי טומאה בעזרה ואין לחוש לטומאה עש"ה

נב) בירושלמי שקלים פ"ז ה"ה לעשות חמין לרכנם צ"ל "לרבוכה" תחת "לרככם" וכ"ה בבבלי תמיד להחם חמין לרבוכה

נג) בעניין בפר ולא בדמו של פר. דכתבו תוס' ישינים יומא דדוקא מת הראשון אבל נטמא הוי השני שלוחו של ראשון וקרינן בי' בפר עש"ה וצע"ק מירושלמי שקלים פ"ז ה"ה לא סוף דבר שמת אלא אפי' נטמא פי' דמביא הב' ג"כ עשרון שלם ולא אמרי' דבנטמא יהי' רק שלוחו של ראשון וא"כ הי' לו להביא רק חצי עשרון כדין הראשון וכמובן

נד) במלאכת אורג, דקולע ג' נימין הוא אורג וכתבתי כבר בזה ושיעור ג' נימין ע"ע ירושלמי שקלים פ"ח ה"ד קליעה לג'

נה) בעניין שילוח מצורע חוץ לג' מחנות, ע' ירושלמי שקלים פ"ח ה"ה דר"ש ס"ל דמאכלו ומשקו של מצורע פי' שנגע בהם המצורע אף דהם רק ראשון ג"כ משתלחין חוץ