גליוני הש"ס מועד שכד

פ"ח ב' ד"ה על מנת דמשמע לכאורה דאם מקנה עבור המצוה לבד ג"כ די עש"ה]

ה"ז (י' א') ר' פדת בשם ר' הושעי' מי סוטה כו' ר' אחא כו', נ"ב ירושלמי סוטה פ"ב ה"ב ושם אי' ר' פדת בשם ר' יוחנן

פרק ה' ה"ו (י"ב א') אפי' כמ"ד יתקעו לפי מניין המוספין (כמו שהגיה הק"ע) תקיעות היו ומוסיפין לא היו מוסיפין תקיעות נ' דצ"ל "בתקיעות היו מוסיפין לא היו מוסיפין תקיעות" והוא התי' עצמו שבבבלי במכלתין נ"ה א' לומר שמאריכין בתקיעות וכך כאן אמר דלפי ריבוי המוספין היו מוסיפין בגוף התקיעות להאריכם יותר אבל לא היו מוסיפין תקיעות יתירות וע' דוגמת ל' זה בבבלי עירובין י"ט ב' ובלבד שירבה בפסין עד שירבה פסין מיבעי לי' כו' ע"ש דעד שירבה בפסין היינו שמרבה בגוף הפסין להאריכם יותר ועד שירבה פסין היינו שעושה פסין יתירים עש"ה וכך כאן הל' בתקיעות היו מוסיפין היינו שמוסיף בגופם להאריכם יותר לא היו מוסיפין תקיעות היינו לעשות תקיעות יתירות

ה"ח (ב') א"ר אבוה חישבתים, נ"ב כל' זה ירושלמי תרומות פ"י ה"ה א"ר אבוה חשבית יתה כו' ירושלמי ראש השנה

פרק א' ה"א (י"ד ב') אמר הרי עלי, נ"ב פי' להביא עולה לדמיון וחזר ואמר הרי זו עולה לנדרי שנדרתי ואיחר ההבאה אח"כ מיבעיא אם עובר ב' פעמים בבל תאחר על הנדר ועל הנדבה וע"ז א"ר חיננא לא מיסתברא די לא אמר הרי זו וחזר ואמר הרי עלי היינו דבהא הוא דאיכא למיבעי דיעבור ג"פ בבל תאחר דכיון דאמר אח"כ הרי עלי והוא יש בו חומר והוספת חיוב דמוסיף חיוב אחריות לכן הוא חל על הנדבה לחייבו עליו בבל תאחר בפ"ע ומשא"כ אם אמר תחלה הרי עלי ואח"כ הרי זו דאומרו הרי זו אין מוסיף דבר דכבר הי' מחויב להביא מכח ההרי עלי ע"כ אין הנדבה חלה חלות בפ"ע לחייבו עלי' בבל תאחר בפ"ע

ה"ב (ט"ו ב') מה עשה קרא שם על מעשר שבו ופדייו ונתן לעני, נ"ב כעין זה ירושלמי מעשרות פ"ד ה"ד אביונות נותנין עליהן חומרי אילן וחומרי זרעין כו' שאם הית' שניי' נכנסת לשלישית שהוא מפריש ופודהו ונותנו לעני

ה"ג (שם) ותפקדנו לבקרים כו', נ"ב נ' דצריך להפוך הגי' ותפקדנו לבקרים זו אכילתו דבבוקר הוא זמן סעודה דכתי' בבוקר תשבעו לחם לרגעים תבחננו זה פרנסתו היינו שאר צרכי האדם דאין להם קבע ומזדמנים בכל רגע ע' בבלי גיטין י"ב ב' אי הכי ניזון מתפרנס מיבעי לי' ע"ש ברש"י דפרנסה היינו כל שאר צרכי האדם עש"ה וכ"ה בכ"ד ע' כתובות ס"ח א' וע' רש"י ב"מ ס"ט ב' ד"ה ואפרנסנה

שם (ט"ז א') פרא בסיליוס אי נימוס אי גריפיס כצ"ל ופי' לפני המושל [ע' תיבת בסיליוס בירושלמי ברכות פ"ט ה"א] אין נימוס פי' דת ואין גריפיס פי' כתב משפט פארשריפט בל"א ותיבת גריפיס הוא צרפתית ופירושה בל"א שטאאטס געריכטס שרייבערייא והוא כמו פארשריפט בל"א והיינו דלפניו בעצמו אין דת וחק ואם רוצה אין מקיימו אבל הקב"ה גוזר גזיר' ומקיימה תחלה

ה"ד (שם) תמן חשין כו', נ"ב ירושלמי חלה פ"א ה"א

ה"ה (ב') מפני שהן כו', נ"ב לקמן פ"ב ה"ז ירושלמי מגילה פ"ב ה"ז

ה"ח (י"ז א') ולא למפריעו כו', נ"ב פי' דכיון דכשיעידו ביום יתקדש זמן הלילה שהולכים בה למפרע בקדושת ר"ח א"כ ההליכה בלילה לצורך אותו הזמן עצמו ואינו לבד מכשירין ליום רק צורך עצמיי לאותו הזמן עצמו דלילה ודברי ר' יוסי בי ר' בון כולם סברא אחת לדחות הראי' מכאן אהך דמכשירין כו' וה"ק ולא למפריעו הוא קדוש בתמי' הרי הוא קדוש למפריעו וכיון דקדוש למפריעו הו"ל הלילה כיום כיון דגם הלילה צריכה לההליכה לשתתקדש למפריע ע"י העדות דיום, והק"ע עשה מדברי ר' יוסי קושי' ותי' ופי' בם פי' זר והפי' פשוט כנ"ל

פרק ב' (שם) משלך נתנו לך, נ"ב כזה ירושלמי יבמות פ"ז ה"א, פי"ג ה"א והוא ל' המשנה סוף עירובין

פרק ד' ה"ח (כ"א ב') בנימוסין אינון עסיקים, נ"ב כעין ל' זה בירושלמי ברכות פ"ה ה"א בנימוסיא דבריי' הוא עסיק: ירושלמי ביצה

פרק א' ה"ג (כ"ד א') מכיון שהתחיל במצוה כו', נ"ב ירושלמי מגילה פ"ב ה"ז, פסחים פרק יו"ד ה"ה

שם מהו לשתמש על גב מקומה, נ"ב ע' ל' תשמיש על גב מקומו בירושלמי שבת פי"ז ה"א שלא תאמר הואיל ואין תשמישן אלא על גב מקומן כו' וע"ע ל' על גב מקומה בירושלמי גיטין פ"ה ה"ו גזלו ושיפהו על גב מקומו כו' וגוף הך דכאן נ' דצ"ל מ"ד אסור מהו לשתמש ע"ג מקומה פי' דמ"ד אסור אם רק אסורה בטלטול אבל כמו שעומדת שם במקומה מותר להשתמש בה היינו להניח דבר בתוך החקק וע"ז אמר כך אנו אומרים אסור כו' פי' בתמי' ומאי מספקא לך לאסור האם אנו אומרים שאסור לשתמש ע"ג קרקע אלא דאע"ג דקרקע נחשב כמו מוקצה ודבר האסור בטלטול כמבואר בבבלי שבת קנ"א ב' והאמר ר' יהודה אמר שמואל כו' עש"ה עכ"ז מותר להשתמש עלי' כך אף דהקערה מוקצה ואסורה בטלטול מותר להשתמש עלי' במקומה בלי שיטלטל אותה

ה"ז (כ"ה א') הורי פיתא כו', נ"ב צ"ל הורי מיפא פיתא לארסקינס בשובתא וכזה בירושלמי שביעית פ"ד ה"ב ר' יונה ור' יוסי הורין מפי לארסיקנס בשובתא ע"ש

ה"ח (שם) ר' זעירא כו' מאן דעביד טבאות לא שחיק לי' מאתמול, נ"ב דוגמתו לקמן פ"ב ה"א ר' ירמי' בשם ר' זעירה מאן דעבד טבאות מערב מן אתמול

שם בגין דר' אבוה ידע כו', נ"ב עמ"ש בגליון ירושלמי ברכות פ"א ה"ו ד"ה דר' זעירא מחמיר

שם שחק הוא מרך (כצ"ל) כו' פי' האם שוחק הוא אדונך היינו ר"י הנשיא קונדיטון ביומא טבא היינו אם נוהגין היתיר בביתו לשחוק קונדיטון ביו"ט: