גליוני הש"ס מועד רצט

חדשים לכפרה כו' עכ"ל ז"ל ובמחכת"ה אישתמיטו לי' דברי מהרי"ל הנ"ל

שם קלעים לר"א ל"ל לצניעותא בעלמא, נ"ב דוגמתו עירובין ב' ב' דלתות היכל לצניעות בעלמא הוא דעבידן

שם ב' כ"מ שנא' ויהי אינו אלא ל' צער, נ"ב דוגמא לזה סנהדרין ק"ו א' כ"מ שנא' וישב אינו אלא ל' צער

שם דבר זו מסורת בידינו מאבותינו, נ"ב כל' זה סוטה ל"ד ב'

שם שם זה הכתב, נ"ב נ' טעם הדרש כי שם מורה על קיום כמבואר בשו"ת הרשב"א ח"ד סי' ל' שאלת למה אמר הכתוב בכל אותם הדורות שהיו מאדם עד אברהם אע"ה בעניין התולדות ויולד פלוני לפלוני ולא אמר ויולד לפלוני בן ויקרא את שמו פלוני כו', תשובה דע כי קריאת השם יורה על הקיום ובדבר המתפסד ואין לו קיום אין ראוי לקרות לו שם ויורה ע"ז שם רשעים ירקב ולא שם לו על פני חוץ וההפך ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם ולפני שמש ינון שמו וע"כ תמצא דקדוק הכתוב כל התולדות שנולדו מאדם ועד שת שנמחו כולם כו' לא הזכיר באחד מהם ויקרא את שמו עד שנולד שת ומפני שממנו הושתת העולם כתוב בו וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כו' ע"ש בארוכה וע"כ מפאת שהאדם בעל תמותה ואף שפועל דברים והם נשארים אחריו מ"מ הם אינם עצמיות האדם ואין להם שייכות לו ואין נחשב לו קיום בזה ורק הדיבור דהוא עצמיות האדם שזה גדרו חי מדבר וכן ויהי האדם לנפש חי' תרגומו לרוח ממללא אילו הי' נשאר הי' נחשב קיום ואך דגם דיבורו אין נשאר וע"כ כתב שלו דנשאר אחריו וגם הכתיבה כדיבור לכן נחשב לו קיום בזה וע"כ נדרש שם דהוא קיום על הכתב כך נ'

י"א א' הוא אחשורוש הוא ברשעו מתחלתו ועד סופו, נ"ב דוגמתו ערכין י"ז ב' ואם מך הוא מערכך עד שיהא במכותו מתחלתו ועד סופו

י"ב א' מפני שנהנו מסעודתו כו', נ"ב בס' בית שמואל אחרון עה"ת פ' תרומה כ' דהא דלא אמר מפני שאכלו מסעודתו כו' היינו משום דהאכילה איננו חטא דהיו מוכרחין עלי' דהאכילה איננה ביהרג ואל יעבור ורק העונש על שנהנו מהאכילה דלא הי' להם להרגיש הנאה רק אדרבה להצטער ממנה ע"ש ועפ"י דברי בית שמואל אחרון הנ"ל מיושבת קישית תוס' ע"ז י' א' ד"ה צנון דהקשו אהך דאנטנינוס ורבי שלא פסקו מעל שלחנם לא צנון ולא חזרת כו' מהך דכתובות דאמר רבי לא נהניתי מעוה"ז אפי' באצבע קטנה כו' ע"ש ולהנ"ל ניחא דשפיר אכל ואעפ"כ לא נהנה

שם אמרו לו אמור אתה, נ"ב כל' זה מנחות ק"ג ב' וכל' זה עוד ע"ז י' א' אמרו לי' אימא לן את

שם וכי משוא פנים יש בדבר, נ"ב כל' זה יבמות ע"ט א' סנהדרין ק"ד ב'

שם אבן טובה יש כו' ודרה שמה כו', נ"ב כעין זה בירושלמי סנהדרין פ' חלק כדרור נאות תמן קריין למרגליתא דירה ע"ש דמרגלית יקרה נקראת דירה וכך כאן אמר על אבן טובה כו' דנקראת דרה

שם איהו בקרי ואיתתי' בבוציני, נ"ב בשו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתר"כ בשם תוס' שאנץ איהו בי קרי שהעלים גדולים ומכסים אותו ואיתתי' בבוציני שהעלים קטנים ואין מכסים אותו כלומר שהיא מזנה עוד יותר בפרהסיא ממנו עכ"ל

שם ב' זיל לגבי עמון ומואב, נ"ב בתוס' סוטה ט' א' ד"ה מנימין כתבו דגרסי' זיל לגבי מואב וכ"כ בס' יריאים סי' ר"ב והביא ראי' מדמייתי עלה קרא דשאנן מואב והרי במקרא לא הוזכר עמון

שם דיתבו בדוכתיהו כחמרא דיתיב על דורדיא וטעמא אמרו לי' דכתי' שאנן מואב וגו' ולא הורק מכלי אל כלי וגו', נ"ב ע' מה שדיקדק מכאן בשו"ת ח"צ סי' ע"ה

שם בן יאיר בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפלתו, נ"ב מעין זה תענית כ"ג א' ועל דרכיך נגה אור דור שהי' אפל הארת בתפלתך

י"ג א' שכל המגדל יתום כו' מעלה כו' כאילו ילדו, נ"ב ע' שאילת יעב"ץ סי' קס"ה אי גם בל' בני אדם איקרי בן וכן במלמד בן חבירו תורה וכן בחורגו עש"ה וע"ע בזה בשו"ת חיים שאל סי' מ"א

שם גדור שגדר פרצותיהן של ישראל, נ"ב כדרש זה ב"ב צ"א ב' וגדרה זו סנהדרין שגדרו פרצותיהן של ישראל

שם סוכו שנעשה להם לישראל כסוכה, נ"ב דוגמתו עירובין ק"א א' שפיל לסיפא דקרא דכתי' ישר ממסוכה וברש"י הישרים שלנו מגינים עלינו כסוכה

שם וחוט של חסד משוך עלי', נ"ב כל' זה לקמן ט"ו ב' ואחד שמשך חוט של חסד עלי' ובע"ז ג' ב' כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום ובתמיד כ"ח א' כל המוכיח את חבירו לש"ש זוכה לחלקו של הקב"ה כו' ולא עוד אלא שמושכין עליו חוט של חסד שנא' חן ימצא כו' וע' סוכה מ"ט ב' כל אדם שיש עליו חן כו' ע"ש בגליון בשם השל"ה דגרס חסד ובכתובות י"ז א' כלה נאה וחסודה וברש"י חוט של חסד משוך עלי' ובגיטין ז' א' חיסדא שמך וחיסדאין מילך הכוונה ג"כ שיש חן לדבריו

שם ב' אחר הדברים האלה אחר מאי, נ"ב כזה סנהדרין פ"ט ב', צ"ד ב', וע"ע שם ק"ב א' ושם הגירסא מאי אחר

י"ד א' קרייתא זו הלילא, נ"ב מעין דוגמא ברשב"א ריש כיצד מברכין דהא דדרשי' שם הלולים אחלי' והדר אכל לא שמחליפין ה"א בחי"ת רק הכוונה דחילולו זהו הילולו וע"ש בפנ"י ומש"ש על הגליון

שם כיון שגלו חזרו להכשירן הראשון, נ"ב דוגמא לזה חולין ט"ז ב' ועכשיו שגלו יכול יחזרו לאיסורן הראשון

שם ב' מלמד שגילתה את שוקה כו', נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ז סי' כ"ט ובמדרש תלפיות ענף אביגיל

ט"ו א' ארבע נשים יפיפיות כו', נ"ב ע' נוב"י חאו"ח סי' כ"ד

שם ולמה נקרא שמו התך שחתכוהו כו' שכל דברי מלכות נחתכין כו', נ"ב דריש התך כמו חתך מל' חיתוך וכזה סנהדרין ק"ג א' וישבו בשער התוך כו' מקום שמחתכין בו הלכות דריש התוך כמו חתוך והיינו ג"כ מל' חתוך מקום שמחתכין בו כו'

שם כך אובד ממך, נ"ב ע' שו"ת חיים שאל סי' מ"ח וע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' קי"ז

ט"ז א' אתא מלא קומצי קמחא דידכו ודחי כו', נ"ב ע' רש"י דהכוונה על מנחת העומר והתייחסות עניין העומר לבטל את המן י"ל עפ"י הגמ' כאן עמוד ב' וששון זה מילה וכה"א שש אנכי על אמרתך וגו' ע"ש ברש"י דהמן גזר לבטל מילה וזהו שאמר הכתוב במפלת המן ליהודים הית' אורה ושמחה וששון דהוא מילה כו' וצריך טעם מדוע הוציא הכתוב מילה בל' ששון ולא נתפרש להדיא מילה ונ' בכ"ז עפ"י גמ' שבת ק"ל א' כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה כגון מילה דכתי' שש אנכי על אמרתך וגו' עדיין עושין אותה בשמחה כו' והנה מצינו עוד מצוה ששמחים עלי' והיא הקרבת העומר דישראל שמחים עליו אם מתקיים כתיקנו ומן המובחר כמבואר בסנהדרין י"א ב' ובזמן שיהודה אחד מהן הכל שמחין שאין עומר בא אלא מיהודה ע"ש ברש"י דשמחין על שהעומר קרב כתיקנו למצוה מן המובחר