גליוני הש"ס מועד רצג

נדרו מיד עש"ה וע' שו"ת הרשב"א ח"ג סי' שי"ט דכ' שם ג"כ דהיתיר איסור בשר ויין שאסר האוסר על עצמו חשוב דבר מצוה להתיר גם בעל דעת רבים ואך דשם הי' הנידון בעוסק בתורה וחשבו מצוה מפאת שאין המסגף עצמו יכול לעמוד על התורה ועל הסברא וכדאמרי' כאן בר בי רב דיתיב בתעניתא כו' ע"ש ועכ"ז סיים שם דהכל לפי טבעו של בני אדם יש אוכל פת במלח ומתעדן כדניאל וחבריו שאמרו ויתנו לנו מן הזרעונים ונהי' טובים ויש מתמוגגים כשאינן יושבין על סיר הבשר וכל אחד עושה לפי כח שימצא בטבעו עכ"ל

שם ולשמואל הא איקרי קדוש ההוא אגידול פרע קאי, נ"ב בס' ראשית חכמה שער התשובה פ"ד הביא גמ' זאת בזה"ל ולשמואל הא איקרי קדוש ההוא דמדכי נפשי'

שם ב' מפני שממעט במלאכת שמים, נ"ב מל' המשנה דמאי פ"ז מ"ג מפני שהוא ממעט מלאכתו של בעה"ב ע"ש בר"ש בשם הירושלמי

שם יחיד שקיבל עליו תענית כו'. נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות סי' ח' שאלה מי שאמר קונם עלי כל מאכל למחר או שבועה שלא אוכל למחר אי הוי קבלת תענית בכך תשובה קבלה היא ומתפלל ענינו עכ"ל ובקונם לדידי יש להסתפק קצת דכיון דקמיתסר חפצא הרי אין כאן מאכלים והוי כשורף המאכלים לשלא יהי' לו מה לאכול ואין זה מצות תענית ודו"ק ואולם בשבועה וודאי דהוי קבלה דכשקיבל תחלה בלי שבועה הא יכול לישבע אח"כ לזרז עצמו כי היכי דנשבעין על כל המצוות לזרוזי נפשי' וא"כ פשוט דה"נ מצי לזרוזי נפשי' בשבועה עם הקבלה יחד וע' אריכות בסוגי' דכאן בשו"ת מהר"י ברונא סי' פ"ח, פ"ט, צ"א, צ"ב

שם תוד"ה כאילו כ' הקב"ה כו', נ"ב ע' שו"ת רדב ח"ו סי' ב' אלפים רי"ב

י"ב א' כל תענית שלא שקעה עליו חמה לאו שמי' תענית, נ"ב קצת יל"ע מירושלמי סנהדרין פ' חלק ה"ב ויהי כשמוע אחאב וגו' ויצום וגו' כמה נתענה ג' שעות נתענה אם הי' למוד לוכל בשלש אכל בשש כו' ומשמע דגם תענית שעות חשוב תענית דהא קרי לי' קרא ויצום

שם ב' לוה אדם תעניתו ופורע, נ"ב ע' שו"ת חוט השני סי' כ"ה

שם ונועלין את המרחצאות, נ"ב זה דוגמא למ"ש בהג"ה או"ח סי' תקנ"ט סעי' ט' דמצניעין הסכין של שחיטה

י"ג א' רש"י ד"ה אלא לאו בצונן כ' משום דטבילה בזמנה מצוה שממהר לטהר עצמו, נ"ב לפי"ז גם אחר הזמן מצוה להקדים הטבילה כפי האפשר כדי שתוקדם טהרתו וע' תוס' מגילה כ' א' ד"ה ולא וע' מהרי"ק שורש ל"ה וע' שו"ת ח"ס חיו"ד סי' ק"ע

י"ד א' נקוט אמצעייתא בידך,. נ"ב ע' תוי"ט דמאי פ"ז מ"ג ד"ה ומעשר שני באחרונה

שם ב' לגרמי' הוא דעבד, נ"ב ע' פירש"י ועמ"ש בגליון ביצה ל"ה א'

ט"ו א' אפר מקלה, נ"ב ע' רש"י וע' רשב"ם ב"ב ס' ב' ד"ה אפר מקלה

שם רש"י ד"ה ה"ג לא הכל לאורה כ' דישרים עדיפי מצדיקים, נ"ב צ"ע מנוסח פסוקי דזמרה דשבת בפי ישרים תתרומם ובשפתי צדיקים תתברך ובלשון חסידים תתקדש ובקרב קדושים תתהלל ומשמע דנקט סדר המדריגות ממטה למעלה דחסידים עדיפי מצדיקים וקדושים עדיפי מצדיקים וא"כ ה"נ צדיקים עדיפי מישרים וראיתי במהרש"א בח"א שעמד ע"ז ונלענ"ד דד"ז פלוגתא דתנאי ע' תוספתא שקלים פרק ב' נכנס לתרום את הלשכה היו מפשפשין בו כו' ומדברין עמו משעה שנכנס ועד שעה שיצא לקיים מה שנא' והייתם נקיים מד' ומישראל ואומר ועשית הישר והטוב בעיני ד' הטוב בעיני שמים והישר בעיני אדם דברי ר"ע ר' ישמעאל אומר אף הישר בעיני שמים ואומר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקי"ם ואדם כו' ונ' דר' ישמעאל נמי מודה דישר משמעותו בעיני אדם אלא דמוסיף דהוא כולל ג"כ בעיני שמים (וכן משמע ממאי דאמר ואומר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקי"ם ואדם] והנה תואר צדיק הוא בינו לבין המקום לבד ע' קידושין מ' א' דטוב לשמים ורע לבריות ג"כ נקרא צדיק ורק צדיק טוב הוא דלא מיקרי עש"ה וא"כ עצם תואר צדיק הוא רק בינו לבין המקום וע"כ לר"ע דישר הוא בעיני אדם היינו דמורה לבד על טוב לבריות בינו לבין חבירו לכן צדיק בינו לבין המקום עדיף ומשא"כ לר' ישמעאל דישר הוראתו תרתי בעיני אדם ובעיני שמים היינו דהוא טוב במה שבינו לבין חבירו וגם במה שבינו לבין המקום לכן ישר עדיף מצדיק דהוא בינו לבין המקום לבד וא"כ כיון דהדבר פלוגתא דתנאי אין קושי' עוד מסתירת הך דכאן לנוסח פסוקי דזמרה הנ"ל

שם רש"י ד"ה ובקבלה כ' לא קרינן לי' קבלה, נ"ב ע' שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' קי"ב וע' שו"ת חות יאיר סי' ט' וע' חולין קל"ז א'

שם ב' יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם, נ"ב גי' הרי"ף יענה אותנו וישמע בקול צעקתנו וגירסא זו מחוורת טפי ע' ברכות מ"ט ב' לעולם אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל [הגה זו שייכא לעמוד הקדום]

שם רש"י ד"ה אנשי בית אב כ' לשבעה בתי אבות, נ"ב ע' שו"ת ח"ס חאו"ח סי' ר' ושו"ת יד אלעזר סי' כ"ח וע' תוספתא במכלתין פרק ב' וע' רש"י יבמות ק"א א' סד"ה משום פגם דכ' כל משמר חלוק לששה בתי אבות

ט"ז א' אין מורידין לפני התיבה כו', נ"ב בש"ץ דכל השנה איירי ואפי' את"ל בשעת ירידת גשמים דווקא מ"מ בש"ץ דר"ה ויוה"כ דיומי דרחמי נינהו דינו כבעצירת גשמים, שו"ת מהרי"ל סי' צ"ז וע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' צ"ה עש"ה

שם ויהבו בי' רבנן עיניהו, נ"ב דוגמתו סנהדרין פ"ח ב'

שם ב' זהו שביתו ריקם מן העביר', נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קי"ג דכ' הפסול הזה [חרשות האוזן] לא נזכר בשום מקום מפני שדרכיו מתוקנים וביתו ריקן מעביר' ואין לו בנים שפושטין ידיהן בגזל וגניבה ולא משלחים לשונם במסירות ולמה יפסל עכ"ל ויש קצת קושי' בדבריו במ"ש וביתו ריקן מעביר' ואין לו בנים כו' דמשמע דתרי מילי נינהו ואילו רש"י כאן פי' דביתו ריקם מעביר' זהו עצמו שאין חמס וגזל בביתו וגם משמעות ל' התשב"ץ שאילו יש לו בנים פושטין ידיהן בגזל כו' אפי' אין מביאים הגזל בביתו ג"כ נפסל בזה לבד שיש לו בנים גזלנים כו' וזה ג"כ ק' מנ"ל דמל' רש"י כאן משמע דדווקא כשהגזל בביתו אם לא שהי' התשב"ץ מפרש תיבת בביתו דכ' רש"י דהכוונה אבניו דבניו של אדם קרוים ביתו ואף דמסברא ג"כ ק' לומר שיפסל אדם ע"י חטא בניו מ"מ אין זה זר ע' סנהדרין נ"ב א' את אבי' היא מחללת כו' ע"ש

י"ז א' רש"י ד"ה דבעי למחת' כ' א"נ משום דאינהו תקון ביהמ"ק דהוא עיקר הארץ, נ"ב העניין דכל ארץ ישראל לו עניין בית המקדש במה ע' חולין צ"ב א' ואיני יודע אם ל' כאן וט"ו בא"י ואם ל' בא"י וט"ו כאן כשהוא אומר ואקחה שלשים הכסף ואשליך אותו בית ד' וגו' הוי אומר ל' בא"י כו' הרי דכל א"י קרוי בית ד' ובכתובות קי"א א' כל הקבור בא"י כאילו קבור תחת המזבח כו' וכן בתי כנסיות להם ג"כ עניין ביהמ"ק כמבואר במגילה כ"ט א' דקרוים מקדש מעט וע' במהרי"ק ושו"ת לחמי תודה שציינתי בגליון שבת י"א א' ומצינו ג"כ היות להם עניין א"י ע' ברכות ח' א' אמרו לי' לר' יוחנן איכא סבי בבבל תמה ואמר למען ירבו ימיכם וגו' על האדמה כתי' כו' כיון