גליוני הש"ס מועד רצב

על כרחך דהי' בכל אחת מהן מינות בעניין אחר דאי הי' מינות אחד א"כ אינו כ"ד כתות רק כת אחת וכמובן ועל כרחך דכל אחת מהם עזבו איזה עניין ודבר בפ"ע מענייני התורה ופקרו בו והיו בו למינים נמצא דבין כולם עזבו ופקרו בכ"ד דברים ועניינים מדברי התורה וזהו דאמר כאן עשרין וארבע שביקא להו היינו דעזבו ופרקו עול בכ"ד דברים מדברי התורה והיו בהם למינים ודו"ק כי קרוב וניתן להאמר וע"ש בירושלמי דלא הביא ראי' מקרא על המספר כ"ד ומתוך כך פי' הפני משה שם דמספר עשרין וארבע הוא לישן בעלמא והכוונה רק על הריבוי דהיו הרבה והרבה כתות של מינים עש"ה בפני משה וא"כ אם כנים דבריו יתכן גם כאן הכוונה כן דהוא ל' בעלמא וכאילו אמר תרתין הוא דהוו הרק ב' רעות עשו הלא הרבה והרבה דברים מן התורה עזבו ועברו וגם פי' זה קרוב

שם ב' שקולה כשתים, נ"ב עמ"ש בזה בס' ראשית בכורים די"ט ע"א

שם רש"י ד"ה ימיו של שמואל כו' כ' עולמו של לוי נ' שנה שנאמר כו', נ"ב ע' ס' באר יעקב או"ח סי' קכ"ח

שם תוד"ה ביודעה כ' פי' ביודעה שבא עלי', נ"ב כזה ל' המשנה יבמות ריש הערל ואם לא ידעה משנעשה פצוע דכא והוא מל' מקרא והאדם ידע וגו'

ו' א' שני' למאי כו', נ"ב צ"ע אמאי לא אמר נמי דנ"מ להך דטהרות פ"ו מ"ז הבקעה בימות החמה רה"י לשבת ורה"ר לטומאה ובימות הגשמים רה"י לכך ולכך ובר"ש בשם התוספתא ואלו הן ימות הגשמים משתרד רביעה שני' והובאה המשנה והתוספתא הנ"ל גם בב"ב קנ"ג ב' ובתוס' שם

ז' א' רש"י ד"ה לשמה כ' משום כאשר ציוני ד' אלק"י, נ"ב ל' הגמ' ע"ז י"ז ב'

שם ב' מה שלשה משקין הללו אין נפסלין אלא בהיסח הדעת, נ"ב נלענ"ד הכוונה דנפסלין אם מניחין אותן מגולין ומסיחין דעת משמירתן ע' חולין יו"ד א' ג' משקין אסורין משום גילוי מים ויין וחלב כו'

שם רש"י ד"ה מותר לשנאותו כ' אע"ג דכתי' ואהבת לרעך כמוך. נ"ב צע"ג דעדיפא ה"ל למיתי לאו דלא תשנא את אחיך בלבבך כדאמר בפסחים קי"ג ב' שונא ישראל ומי שרי למיסניי' והכתי' לא תשנא וגו' ואולי רש"י רבותא נקט דלא מיבעי' דלא מיקרי אחיך כיון שהוא רשע ודק אפי' ריעך דכולל יותר דאחיך הוא רק ישראל משא"כ ריעך גם גר תושב מיקרי ריעך כמבואר ברא"מ עה"ת משפטים עה"כ וכי יכה איש והובא בפמ"ג בפתיחה כוללת בחלק ב' ביאור מיני אישיים ע"ש ואפ"ה אין בזה מצות ואהבת לרעך דבפי' הותרה שנאתו בקרא דעוז פניו ישונא ואולם גוף דברי הרא"מ הנ"ל צ"ע מכמה דוכתי ואכ"מ וע"ע בח"א למהרש"א נדה ט"ז ב' ד"ה ואמר והמושיב שבת כו' מש"ש וקאמר דהקב"ה שונאן שהם כולם מילי דפריצותא אבל לגבי עצמו אר"ש ואני איני אוהבן דאפשר שאין אלו מילי דפריצותא כדאי לעבור על לאו דלא תשנא אחיך וגו' וק"ל עכ"ל עש"ה ומבואר בדבריו להיפוך ממ"ש לעיל דאדרבה יש חטא קל שיוצא בו מכלל מצות ואהבת וגו' ועכ"ז עדיין אסור לשנאותו מלאו דלא תשנא וגו' וכן משמע מגוף ל' הגמ' בנדה שם שלשה שנאתי וארבעה לא אהבתי ודו"ק וא"כ יותר לרבותא ה"ל לרש"י כאן למינקט לאו דלא תשנא וגו' וכמובן

ח' א' א"ר אמי כו' איני והא אוקים כו', נ"ב בבה"ג פרק ה' מה' ברכות אי' בזה"ל א"ר אמי אין תפלתו של אדם נשמעת אא"כ משים נפשו בכפו שנא' נשא לבבנו אל כפים וגו' בתר דנפק אוקים רב אמורא עלי' ודרש ויפתוהו בפיהם כו' ואעפ"כ והוא רחום יכפר עון עכ"ל וזה שינוי גדול מנוסחא שלפנינו דתחת "איני והא אוקים שמואל" נאמר בו בתר דנפק אוקים רב" ותיבות "לא קשיא כאן ביחיד וכאן בציבור לא נאמרו בו כלל

ט' א' עשר בשביל שתתעשר, נ"ב ע' גליון הרי"פ ציין שבת קי"ט א' והוזכר עוד ברש"י שבועות ט"ז א' ד"ה ה"ג לה בתוספתא ע"ש דשם איירי במעשר שני עש"ה וע' שאילת יעב"ץ סי' ג' ד"ה ומכלל דברינו אלה דכ' דמעשר כספים אין לה סגולה זאת בפרטיות ע"ש ומתוס' דכאן ד"ה עשר משמע להיפוך וע"ש עוד דכ' דבמעשר כספים אסור לנסות עש"ה וע"ע בסוגי' דכאן בשאילת יעב"ץ ח"ב סי' קי"ט ובשו"ת חות יאיר סי' רכ"ד ע"ש אריכות בעניין מעשר כספים וע"ע שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתפ"ב דפשיטא לי' דהיתיר נסיון דכאן הוי ג"כ בצדקה וכ' דטעמא דהתיר רחמנא הוא משום תקנת עניים ודן מזה דאף דנדר הוא איסור בעלמא מ"מ לנדור לתת צדקה שרי דאם הנסיון שהוא אסור מה"ת דכתי' לא תנסון כו' התירו הכתוב מפני תקנת העניים הנדר שאינו אסור אלא דילמא אתי לידי תקלה אינו דין שיהא מותר מפני תקנת עניים עכ"ל ודע דמעשר כספים נקרא סתם מעשר בל' חכמים ע' ס' חידושי גור ארי' למהר"ל מפראג ז"ל שבת נ"ד ב' דפי' הא דאמר שם דתריסר אלפי עגלי הוי מעשר ראב"ע בכל שתא כו' הכוונה שנתן מעשר לעניים ע"ש וע"ע בעניין מעשר כספים בט"ז יו"ד (סי' של"א ס"ק ל"ב וע"ש בס' באר יעקב עש"ה וע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' ע"ד מוכח דעצם מצות מעשר כספים הוא לתתו לדבר מצוה יהי' איזה שתהי' ואך המנהג לתתו לעניים וע"ש שכ' דאין לשנותו למצוה אחרת דנראה כגוזל עניים דאעפ"י שאינו מה"ת אלא מנהג הא קיי"ל דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירן כו' עש"ה ועוד שם סי' ע"ה וע' שו"ת מהרי"ל סי' נ"ד עש"ה וע"ע שם סי' נ"ו דאם נותן מעות מעשר כספים במתנות לאביונים בפורים לא יצא י"ח אפי' למ"ד דטוה"נ ממון דדבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין ע"ש וע"ע אריכות בשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' פ"ה פ"ו

שם מי איכא מידי דכתיבי בכתובי דלא רמיזי באוריתא, נ"ב. ע' יומא ל"ח ב' א"ל כו' מנא הא מילתא דאמור רבנן זכר צדיק לברכה א"ל דהא כתי' זכר צדיק לברכה מדאוריתא מנא לן כו' והקושי' מדאוריתא מנ"ל הוא ג"כ מפאת דליכא מידי דכתיבא בכתובי ולא רמיזא באוריתא

שם פרנסה בשביל רבים כו' מיתיבי כו' נ"ב ק"ק מדוע לא פריך מבת קול דלקמן כ"ד ב' כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני ויש ליישב בכמה גווני וע' בח"א למהרש"א

י' א' יום ששים כלאחר ששים, נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קכ"ג

שם מאן יחידים כו' רבנן, נ"ב כזה יומא כ"ג א' והיחידים מוציאין שתים כו' והפי' רבנן ע"ש בגליון בשם הערוך ובהגהות הב"ח

שם תוד"ה קרי כ' מתקשרים, נ"ב (צ"ל מתכשרים, ס' חומרי מתניתא

י"א א' אסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון, נ"ב ע' שו"ת שפטים ישרים סי' פ' גדר שני רעבון ומש"ש דאם יצרו גובר עליו הרבה מאוד וחושש מעון חמור יותר מותר לשמש פ"א בחודש ע"ש ראייתו ויש עוד סמך מגמ' יבמות מ"ד א' כי היכי דנמטיי' עונה בחודש וע"ע שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' ל' עש"ה

שם וקורות ביתו ורהיטי גגו. ל' השאלתות פ' האזינו

שם כל היושב בתענית נקרא חוטא, נ"ב ע' אריכות בשו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתס"א וע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' קפ"ז כ' גם בנודר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין דאיסורא דאוריתא עביד ועומד בכל יום באיסור תורה במה שמצער נפשו וצריך לשאול על